"לא לקבל החלטה פזיזה, לחכות לנתונים": במשך חודשים משרד הבריאות מבטיח לציבור "תו ירוק" ו"תעודת מתחסן" שיאפשרו למתחסנים הטבות שבראשן פטור מבידוד. כעת, גורמי המקצוע שוקלים לחזור בהם ולא לאפשר את הפטור למתחסנים ולמחלימים מקורונה שמחזיקים בתעודה - כך פרסמנו לראשונה אמש בחדשות סוף השבוע. מומחים ששוחחו היום (ראשון) עם N12 תוקפים את "סיבוב הפרסה" של המשרד וטוענים שלא התקבלו עדויות רפואיות שמחזקות את השינוי בעמדה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הסאגה של החיסונים לנשים הרות מלמדת אותנו שכדאי להתאפק לפני שמקבלים החלטה שעלולה לבלבל את הציבור. לכן גם באשר לביטול הפטור מבידוד - יש להמתין להגעת נתונים נוספים, לשקול אותם ולא לעשות זיגזגים לעיתים תכופות שאינם מבוססים על מידע חדש", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "ההיענות הגבוהה לחיסונים בישראל נובעת גם מכך שאנשים רבים מחפשים אופק יציאה. גם בתי האבות נמצאים במצב מורכב מכיוון שרבים מהם התחסנו כי הבטיחו להם שיוכלו לחזור לפעילות".
לדבריו של פרופ' דוידוביץ', כבר בשבוע הבא יהיה ניתן לקבל החלטה מושכלת בנושא: "בימים אלו נאספים במשרד הבריאות וקופות החולים נתונים לגבי ההגנה האפשרית מפני הדבקה שנעשית בזכות החיסונים. רק כאשר יתקבלו הנתונים המלאים יהיה ניתן לקבל החלטה מושכלת ולשקף אותה לציבור בצורה טובה. חבל לקבל החלטה פזיזה כשאפשר להמתין לקבלת הנתונים, לקיים דיון רחב לגבי התועלת מול הנזק - ולקבל החלטה מושכלת".
גם מהנתונים החלקיים שקיימים כיום ניתן ללמוד שהחיסון משפיע במידה מסוימת על צמצום ההדבקה. פרופ' עמוס פנט, וירולוג בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה וחבר בוועדה המייעצת לחיסון לקורונה בנס-ציונה, אמר ל-N12: "שבועיים לאחר הזריקה השנייה, יש בדמם של המתחסנים רמת נוגדנים גבוהה. בעקבות כך, גם כמויות הוירוס שהמתחסנים משחררים מגופם צפויות להיות נמוכות הרבה יותר. בכל זאת, יש לקיחת סיכון מסוימת כי טרם ברור שמי שאינו נדבק בוודאות גם איננו מידבק".
עוד מבהיר פרופ' פנט כי "אומנם יש לקיחת סיכון קטנה בכך, אבל בחישוב העלות מול התועלת, מתן פטור מבידוד הוא צעד מבורך שגם מעודד התחסנות. אם משרד הבריאות לא רוצה לקחת שום סיכון שבעולם – הוא צריך לדרוש מכולם להיות בהסגר".
"ביטול הפטור מבידוד רק יגביר את חוסר האמון של הציבור במערכת"
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג, רופא מומחה לבריאות הציבור וגם מועמד לכנסת מטעם מפלגת תל"ם, סבור שיש לבדוק כל הזמן את העדויות המדעיות ובתהליך שקוף ומקצועי לשנות אותם: "בשלב זה אין עדות לידע מדעי חדש. כל עוד אין עדויות משכנעות חדשות שלפיהן המחוסנים נמצאים בסיכון גבוה להידבק ולהדביק - למה לבלבל את הציבור?".
לדבריו, "יש לנקוט בגישה של 'ניהול סיכונים': שבוע לאחר החיסון אדם מוגן היטב ממחלת הקורונה, איננו יודעים עד כמה הוא מוגן מבחינת הדבקה, אבל ודאי שהחיסון מקנה הגנה חלקית. פטור מחובת הבידוד למתחסנים היא החלטה אמיצה אבל נכונה. עם זאת, מתחסן שנחשף לחולה מאומת צריך לפעול מתוך שיקול דעת אישי ולהקפיד הקפדה יתרה מחמת הספק".
פרופ' יהודה אדלר, דיקן בית הספר למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ויועץ קורונה לעיריות הרצליה וראשון לציון, סבור שאין כיום מספיק מידע כדי לענות לשאלה עד כמה יעיל החיסון מבחינת הגנה מפני הדבקה: "משרד הבריאות בהיסטריה, התאוריות של גורמי המקצוע התנפצו וכעת ההכרזות על ביטול הבידוד רק מגבירות את חוסר האמון מול הציבור".
עם זאת, פרופ' אדלר מציין כי אין לבטל את חובת עטיית המסכה: "ההשתוללות של המוטציות השונות בישראל מחייבת אותנו לנקוט באמצעי זהירות ולקחת לתשומת הלב שגם אנשים מחוסנים עדיין עלולים להדביק את הסובבים אותם. לכן, גם מחוסנים ומחלימים צריכים להקפיד על עטיית מסכה ולהפעיל שיקול דעת במפגש עם אנשים".
"כל עוד לא ידוע שהחיסון מגן בוודאות מהדבקה - יש להישאר בבידוד"
לעומת המומחים האחרים, מי שתומך בהחלטה להשאיר בבידוד גם מתחסנים וגם מחלימים מקורונה הוא פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר: "אני תומך בהחמרה לפיה לא יינתן פטור מבידוד למחזיקים בתו הירוק. הסיבה לכך היא שהסגר לא אמיתי ולא מסייע להורדת התחלואה. הווריאנטים מפושטים הרבה יותר ממה שאנחנו מעריכים, ואם לא נתעשת ונמרח את קבלת ההחלטות, נתמודד עם תחלואה שמה שאנחנו רואים ממנה היום היא רק הקדימון".
לדברי פרופ' ברבש, "חיסון לבדו לא יעשה את העבודה, ובכל מקום שבו גלום סיכון - עדיף לקחת את הסיכון המינימלי ביותר. כל עוד לא ידוע לנו שהחיסון מגן בוודאות מפני הדבקה - יש להישאר בבידוד ולעטות מסכה גם לאחר החלמה או קבלת שתי מנות החיסון".