הכנסת אישרה אתמול תיקון חקיקה מטעם הממשלה ל"פקדות בריאות העם", שיאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מתחסנים ולא מתחסנים לרשויות המקומיות ולמשרדי החינוך והרווחה. ההחלטה עוררה זעם וביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד בקרב ארגוני זכויות אדם - שחלקם כבר הצהירו שיעתרו לבג"ץ בנושא. מה המשמעות של החלטת הממשלה? N12 עושים סדר:
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איזה מידע יועבר?
התיקון לחוק 'פקודת בריאות העם' מאפשר למשרד הבריאות להעביר אינפורמציה שכוללת שמות ותעודות זהות של מתחסנים הרלוונטיים לרשות המקומית, משרד החינוך או משרד הרווחה. במקרה של לא מתחסנים - מלבד מספרי תעודת הזהות והשמות, יהיה ניתן להעביר גם כתובות מגורים ומספרי טלפון.
מה מטרת החוק?
התיקון לחוק נועד לסייע לרשויות המקומיות ולמשרדים הממשלתיים להעלות את שיעור ההתחסנות על ידי העברת המידע שיסייע למקד את תהליכי ההסברה באותם אנשים שטרם התחסנו.
כמה זמן יישמר המידע שיועבר?
ההחלטה ניתנה תחת הוראת שעה ל-60 יום. כלומר, מי שיקבל לידיו את המידע על המתחסנים והלא-מתחסנים יצטרך להשמיד אותו תוך חודשיים מרגע קבלתו. "החוק מציג מנגנונים שונים המסייעים לשמירה על פרטיות האזרחים על ידי כך שהוא מחייב מתן גישה למידע רק לבעלי תפקידים מוגדרים אשר נדרשים לחתום על התחייבות לשמירה על סודיות", הסבירה עו"ד אלה טבת, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עורכי הדין גרוס. "המידע צריך להימחק בתום השימוש ולא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלתו". החוק מקנה לאדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות אפשרות לדרוש שפרטיו יימחקו ושלא יפנו אליו שוב בנידון.
האם כל הרשויות המקומיות יקבלו מידע לגבי המתחסנים?
לא. רק מי שיגיש בקשה מסודרת ויקבל אישור של משרד הבריאות - יהיה חשוף לנתונים. המידע יועבר לרשויות בכפוף לבקשה אקטיבית ולהצגת תוכנית לעידוד התחסנות בקרב האוכלוסייה הנכללת במאגר המידע. לגורם שיקבל אישור ממנכ"ל משרד הבריאות יועברו שמות, מספרי תעודת זהות, כתובות ומספרי טלפון של אזרחים שרשאים להתחסן ולא עשו זאת. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה.
האם עיר מגוריי תוכל להטיל איסורים על לא-מתחסנים?
החוק אוסר על מי שיקבל לידיו מידע למנוע קבלת שירותים חיוניים מאנשים שלא התחסנו. המידע שיועבר ישמש אך ורק לעידוד התחסנות. עו"ד טבת הסבירה את ההחלטה: "שיתוף מידע אישי, בפרט בין רשויות, טומן בחובו סיכונים לפרטיות של אזרחי המדינה ובכל מקרה של שיתוף כאמור, זו אחריות המחוקק לוודא שמדינת ישראל אינה מחוקקת חוקים אשר משפיעים על זכות הפרטיות של אזרחיה בצורה לא שקולה ושאינה מידתית. נראה כי במקרה שלפנינו המחוקק דווקא ניסה לייצר איזון ראוי בין הזכות לפרטיות לזכות לחיים, וזאת בתנאי שהוראות החוק ייושמו כלשונן".
כמה חברי כנסת הצביעו בעד החוק?
30 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק ביניהם: ח"כ חיים כץ, אבי דיכטר וניר ברקת (הליכוד), יעקב מרגי וינון אזולאי (ש"ס) ורפי פרץ (הבית היהודי). 13 התנגדו לחוק וביניהם: מרב מיכאלי (העבודה), תמר זנדברג, ניצן הורוביץ ויאיר גולן (מרצ), מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), עופר כסיף, אוסאמה סעדי והיבה יזבק (הרשימה המשותפת). יתר חברי הכנסת לא היו נוכחים במליאה בעת ההצבעה.
מה הסיבה להתנגדות לחוק?
יש הסבורים כי החוק גורם לפגיעה בלתי מידתית בפרטיות, לפני שנבחנו אלטרנטיבות אחרות שעשויות לעודד התחסנות באותה המידה - גם בלי לפגוע פגיעה חמורה בחירויות הפרט. האגודה לזכויות האזרח יחד עם עמותת רופאים לזכויות אדם וארגונים נוספים צפויים להגיש בקרוב עתירה לבג"ץ נגד יישום החוק.
עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם אמרה: "החוק שאושר פוגע פגיעה חמורה ואנושה בזכות לפרטיות, מבלי שיש הצדקות רפואיות מספיקות לכך, ומבלי שמוצו שאר האמצעים, הפוגעניים פחות בזכויות הפרט, לשם עידוד ההתחסנות ושכנוע הציבור. החוק המאושר רק יגרום להתבצרות כיסי התנגדות לחיסון בעמדתם, כשעל הדרך זכויות יסוד שלהם מופרות. ישאל את עצמו כל נבחר ציבור שהצביע בעד החוק האם לא נחצה פה גבול ומבצע החיסונים הפך לקמפיין בחירות נטו בלי להסתכל אחורה על אדמת זכויות האדם החרוכה שהוא משאיר אחריו".