על רקע פתיחת מבצע החיסונים לכל האוכלוסייה מגיל 16 ומעלה עולות השאלות עד כמה החיסון יעיל נגד המוטציות החדשות, והאם נצטרך לקבל את החיסון מדי שנה בדומה לשפעת? המומחים ששוחחנו איתם טוענים שבהחלט סביר שנצטרך להתחסן אחת לשנה נגד הנגיף. תוצאות מחקר חדש שנערך בבית החולים שיבא מעידות על כך שהחיסון לקורונה של חברת פייזר יעיל גם נגד הזן הבריטי. עם זאת, לא ברור עדיין כמה הוא יעיל נגד הזן הדרום אפריקני.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פרופ' גילי רגב-יוחאי, ראש היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא, שעומדת בראש המחקר שנעשה בבית החולים, הסבירה על תוצאות המחקר ל-N12. לדבריה, מכיוון שהמוטציה הבריטית התפשטה מאוד בישראל, ועדיין מתגלים נוגדנים אצל כל המחוסנים, ניתן להסיק שהחיסון יעיל נגדה. במעקב אחר אלף עובדי בית החולים שיבא שקיבלו את החיסון - 98 אחוז מתוכם פיתחו נוגדנים לנגיף.
"המחקר לא בדק ישירות את הנושא אלא עוקב אחר רמות הנוגדנים במתחסנים, אבל בשל התפשטות המוטציה הבריטית בישראל - אכן נראה שהחיסון יעיל נגד הזן הבריטי", אמרה פרופ' רגב-יוחאי.
לדבריה, "מחקרים שנעשו בעולם מחזקים את הראיות לפיהן החיסון יעיל גם נגד המוטציה הבריטית. אבל החשש העיקרי כיום הוא מפני המוטציה הדרום אפריקנית או מוטציות חדשות שאינן מוכרות וטרם התגלו. לכן חשוב כעת לערוך ריצופים גנטיים נרחבים למחוסנים כדי לקבל תמונת מצב של יעילות החיסון מולם".
חיסון שנתי נגד קורונה?
חיסונים עשויים להיות יעילים לטווח הארוך ובמקרים אחרים יש צורך להתחסן באמצעותם מדי שנה, כפי שנעשה בנגיף השפעת. היווצרותן של מוטציות בנגיפים זהו תהליך מוכר וידוע שעלול לדרוש מחברות התרופות להיות במרוץ תמידי להתאמת החיסונים אל זני הנגיף שמשתנים מדי שנה.
"ככל הנראה נצטרך לעדכן את הרכב החיסון בעתיד - בחברות פייזר ומודרנה החלו לעבוד על עדכונים להרכב החיסון ובהחלט יש סבירות שנצטרך להתחסן אחת לשנה נגד הקורונה, לפחות בשנים הקרובות", מציינת פרופ' רגב. "כך מתנהגות מחלות נגיפיות והתחזית האופטימית היא שייתכן שהקורונה תחליף את מחלת השפעת - שתיעלם מן העולם".
ברחבי העולם וגם במשרד הבריאות בישראל עלתה האפשרות להשתמש במנת חיסון שלישית כדי לשפר את היעילות מול המוטציה הדרום אפריקנית. ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש אגף שירותי בריאות הציבור, ציינה כי האופציה למתן מנת חיסון שלישית תישקל אם יוכח כי אכן יש סיכוי ליעילות פחותה של תרכיב החיסון כנגד הזן הדרום אפריקני.
עם זאת, המומחים מדגישים כי נכון להיום אין עדויות או תימוכין בתחום המחקרי שמוכיח שאכן יש צורך במנת חיסון שלישית. ד"ר אורן קובילר, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר בעמותת 'מדעת', הסביר: "כרגע אין בספרות הרפואית אף מחקר שמוכיח את יעילות מנת חיסון שלישית כנגד אחת מהמוטציות. ההשערה הזו מבוססת על מקרים קודמים שבהם ניתנים שלוש, ארבע ואפילו חמש מנות חיסון כמו למשל בטטנוס או פוליו. עבור וירוס הפפילומה הייתה בהתחלה הנחיה לחסן בשלוש מנות בהפרשים של חודשיים זה מזה, לאחר מכן הוחלט לרדת לשתי מנות חיסון בלבד ואפילו להסתפק באחת".
לדברי ד"ר קובילר, יש בסיס הגיוני להשערה שיש לצרף מנת חיסון נוספת - אך נכון להיום אין שום עדות רפואית שאכן יש בכך צורך: "זה לא מפתיע שעלתה האפשרות לתת מנת חיסון שלישית, אבל כיום עם המחסור העולמי בחיסונים ובלי הוכחות חותכות על יעילות - זה מיותר. מחוסנים שלא פיתחו נוגדנים לפי בדיקה לאחר חיסון לא צריכים לחשוש. גם אם תוצאת בדיקת נוגדנים הראתה על היעדרותם, הדבר לא אומר שהמחוסן לא מוגן מפני המחלה. הבדיקות הסרולוגיות לא מספיק מדויקות וכל 'קיט' עשוי להגיב אחרת".