תוצאות מחקר חדש על חיסוני הקורונה: ירידה של 94% בתסמיני המחלה בקרב המתחסנים. מכון "כללית" למחקר מפרסם הערב (ראשון) מחקר ראשון מסוגו, בו נלקחו נתוניהם של מיליון ו-200 אלף מבוטחי שירותי בריאות כללית, כמחצית מהם קיבלו את החיסון של חברת "פייזר" והיתר עדיין לא התחסנו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, הסביר בשיחה עם N12: "המחקרים הקודמים עסקו בהדבקות, אך לא בתסמינים ולכן לא ניתן להשוות אותם למחקר הקליני של פייזר. כעת, לראשונה, אנחנו משווים בין קבוצת מתחסנים לקבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים, כדי להבין אם החיסון עובד 'כמו בספר'. ירדנו לרזולוציות של קבוצות גיל, וכעת ניתן לומר בבירור: החיסון מונע תחלואה קשה גם בקרב בני שבעים ומעלה, שלגביהם לא היו מספיק נתונים במחקר של פייזר".
מניתוח הנתונים עולה כי נרשמה ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית וירידה של 92% בשיעור המחלה הקשה בהשוואה ל-600,000 המבוטחים שלא התחסנו. על פי המחקר, יעילות החיסון נשמרת בכל קבוצות הגיל, לרבות בבני 70 ומעלה, קבוצת גיל אשר לא ניתן היה להעריך בה את יעילות החיסון במחקר הקליני בשל היקפו המוגבל.
כ-170,000 מתוך המתחסנים שנבדקו הם בני 60 ומעלה וכ-430,000 הם בני 16 עד 59. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת זהה בגודלה שהותאמה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא מחוסן הדומה לו בסדרת מדדים, כמו למשל: רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאותי קודם ועוד.
בעבודת המחקר שולבו ניתוחי רגישות רבים על מנת לוודא שהטיות בנתונים התצפיתיים לא השפיעו על נתוני היעילות המדווחים. צורת חישוב זו, המייצרת דימיון מלא בזמן, במקום ובמאפיינים האישיים בין המתחסנים ללא מתחסנים, מאפשרת "לנרמל" באופן מלא את ההשפעה של אירועים שקרו במקביל – כמו השפעת הסגר, ושינוי באוכלוסיות החיסון.
נתוני "כללית" שנבחנו במחקר הצביעו על יעילות גבוהה של החיסון בתקופה של שבעה ימים ויותר לאחר המנה השנייה, ומחזקים את המחקרים הקודמים על כך שהחיסון מסייע במניעת תחלואה קשה. היעילות כנגד מחלה קשה שבוע לאחר המנה השנייה הייתה בחלק מהמקרים גבוהה יותר, ונעה בין 91%-99%. במכון המחקר מציינים כי ימשיכו לעקוב אחר הנתונים גם כעת, כאשר כל שבוע נוסף שיחלוף, יסייע לדייק את הנתונים שכן קבוצת המחוסנים שבוע לאחר מנת החיסון השנייה - תגדל.
פרופ' בליצר הסביר: "תוצאות אלה הינן סנונית ראשונה בסדרה של תוצאות מחקריות להערכת יעילות החיסון בקבוצות ובמתארים שונים. במשך שבועות, פיתחנו כלים ושיטות להתמודד עם ההטיות הרבות המאפיינות מחקר הערכה מסוג זה בנתונים שמבוססים על נתוני עולם אמיתי, תוך ניטרול הטיות כנדרש ממחקר קליני. היה עלינו להתמודד עם אתגרים הקשורים בהבדלים הברורים בין אוכלוסיות המתחסנים והלא מתחסנים והשינוי בהם לאורך זמן, כמו גם עם השפעות הסגר שהוטל והוסר במהלך אותה התקופה".
בביצוע המחקר השתתפו ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' בליצר ממכון כללית למחקר, וכן פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ ופרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד.
לאור תוצאות אלה ומשמעותן, ולמרות שהמחקר עדיין מתנהל וממצאים נוספים ותוצאות מפורטות יהפכו זמינים במהלך השבועות הקרובים, פרסום תוצאות ראשוניות בשלב זה נועד להדגיש בפני האוכלוסייה שטרם התחסנה – כי החיסון יעיל ביותר ומונע תחלואה קשה.
פרופ' בליצר הוסיף: "כעת עולה בצורה חד משמעית כי החיסון של פייזר יעיל ביותר בחיים האמיתיים, שבוע לאחר המנה השנייה, בדיוק כפי שנמצא במחקר הקליני. המגמות שאנו מזהים מלמדות שהמשך המעקב לשבועות נוספים לאחר המנה השנייה יגדיל משמעותית את היעילות הנמדדת של החיסון. למעשה - בבחינה של 14 יום ויותר לאחר המנה השנייה, בבדיקה ראשונית, אנו מזהים יעילות גבוהה אף יותר למניעה של מחלה תסמינית ושל מחלה קשה בקרב המחוסנים, בכל גיל. בקרוב נוכל למסור הערכה מדויקת גם בעניין זה, באותה שיטה, ואנו צופים שנתוני היעילות אז יהיו גבוהים אף יותר".