מערכת הבריאות בישראל מתמודדת זה יותר מחודש עם למעלה מ-1,000 חולים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים. ההתפשטות של המוטציות שהאיצה את קצב התחלואה, בלמה את הירידה שהושגה באמצעות הסגר ומחלקות הקורונה מלאות עד אפס מקום. על פי הנתונים המעודכנים, הבוקר (שלישי) 1,143 חולים מוגדרים במצב קשה ו-326 מתוכם מונשמים. בדקנו את פילוחי הנתונים לפי גיל, מגזר ומקום מגורים - אלו הן המסקנות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בפילוח החולים במצב קשה לפי מקום מגוריהם, מגלים פער אדיר בין המצב בירושלים, לבין יתר חלקי הארץ. 158 חולים במצב קשה מתגוררים בעיר הבירה - נתון גבוה פי עשרה למשל מערים גדולות במרכז הארץ. בפתח תקווה יש 29 תושבים במצב קשה, בראשון לציון 25 חולים באורח קשה ובחיפה 24. לפי הנתונים המעודכנים נכון להבוקר - בבני ברק יש 21 חולים במצב קשה, באשקלון ובנצרת 18 בכל אחת מהן, באשדוד 17 ובתל אביב 15.
שאר הערים המובילות במספר החולים במצב קשה: בחולון ולוד 14 חולים קשה, בבת ים 12 חולים, ברמת גן וחדרה 11, בצפת, בית שמש ורחובות 10. יתר המאושפזים במצב קשה מתגוררים ביישובים מכל רחבי הארץ, עם שכיחות של פחות מעשרה חולים קשה בכל אחד מהם.
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בהדסה עין כרם, הסביר ל-N12: "יש יותר צעירים שמגיעים למצב קשה וירידה מסוימת בחולים המבוגרים שמגיעים אלינו. הסיבה לכך שירושלים מזנקת בנתונים היא שאין פה אכיפה ויש צפצוף מוחלט על ההנחיות מקרב ציבורים שלמים. המחלה לא מתנהגת כמו שהחזאים ציפו שיקרה. חודש לאחר תחילת הסגר ואין אצלנו ירידה בחולים. השילוב בין המוטציה הבריטית והתנהגות הציבור זה מה שמוביל לכך ואת האפקט של החיסון נראה בצורה ברורה יותר בעוד חודש".
מבחינה מגזרית - אחד מכל חמישה חולים במצב קשה משתייך למגזר הערבי (המהווה 21% מהתחלואה הקשה), שהם 231 חולים קשה. 12% מהחולים במצב קשה הם חרדים, 154 במספר והיתר - 631 חולים במצב קשה, שהם 67% מסך התחלואה הקשה, משתייכים למגזר הכללי.
על פי פילוח קבוצות הגיל של החולים קשה, בגילי 9-0 יש 3 חולים במצב קשה בלבד, ובגילי 10 עד 19 יש חולה אחד בלבד במצב קשה. בגילי 20 עד 29 יש 17 חולים במצב קשה ובגילי 40 עד 49 יש 96 חולים קשה.
בקרב בני 20 עד 49 יש יותר חולים קשה, מגמה הפוכה בקרב בני 60 ומעלה
בקבוצת הגילים 20 עד 49 נצפית מגמת עלייה במהלך חודש ינואר במספר המאושפזים במצב קשה. לעומת זאת, בקרב בני 60 ומעלה שאחוז גבוה מתוכם קיבלו את החיסון לנגיף, נראית מגמת ירידה במספר המאושפזים במצב קשה, ככל הנראה בהשפעת מבצע החיסונים.
"אנחנו רואים יותר אנשים צעירים ללא מחלות רקע", הסביר פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל וחבר בוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות למיגור הקורונה במגזר הערבי. "כרגע מאושפז אצלנו במצב קשה בחור בן 38 שסובל מהשמנת יתר. במקרה אחר אדם בן 47 שנדבק במוטציה הבריטית נפטר בתוך כמה שעות מרגע הגעתו למחלקה".
"זה גל של חולים במצב קשה וקריטי", המשיך פרופ' ברהום, "במגזר הערבי שיעור ההתחסנות בקרב האוכלוסיות בסיכון נמוך משמעותית וייתכן שאת ההשלכות אנחנו רואים עכשיו בבית החולים. הסגר נשחק גם במגזר הערבי כמו שקורה בכל רחבי הארץ, אנשים לא מקפידים על ההנחיות והווריאנט הבריטי הגיע גם לצפון ולמגזר".
ד"ר אורי שליט מהטכניון הסביר בשיחה עם N12: "עשינו השוואה של מאושפזים במצב קשה מעל גיל 60 למול קבוצת הגיל הצעירה. אנחנו רואים שבערים עם שיעורי חיסון גבוהים, יש ירידה גדולה ומוקדמת יותר במספר המאושפזים המבוגרים במצב קשה. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 40 עד 60 לא נצפית ירידה. המגמות שונות מהתבנית שהייתה לאחר הסגר השני שבה ראינו ירידה שהחלה אצל הצעירים ורק לאחר מכן עברה למבוגרים. אפקט החיסונים מורגש, אך עוד לא הגענו לשיא ההשפעה שלו שיספיק כדי ליצור נקודת מפנה ברמה הארצית".