רבות דובר על היתרון של ישראל כסוג של מדינת אי, בעלת נקודות כניסה ויציאה ספורות שניתנות לבקרה ופיקוח. זה מאפשר לשלוט בנכנסים וביוצאים ולמנוע מצב שבו נגיף הקורונה נכנס לישראל ממדינות אחרות. עם זאת, ממרומי הסגר השלישי בשנה האחרונה וכשהתחלואה עדיין גבוהה, ניתן לומר שהמדינה נכשלה עד כה בעצירת הנגיף בגבולותיה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כבר בחודש מרץ בשנה שעברה עלתה סוגיית הבדיקות בנתב"ג על שולחן הדיונים בממשלה. "בדיקות הן לא תחליף לבידודים", התעקשו אז במשרד הבריאות. שר הביטחון דאז, נפתלי בנט, הציע לממשלה במסמך שפורסם הערב (שני) במהדורה, ש"לפני העלייה למטוס כל נוסע יחתום על התחייבות להיבדק בישראל ולהיכנס לבידוד ביתי מלא של 14 יום". ההצעה נדחתה משיקולים שונים.
כמעט שנה לאחר מכן, ובלחץ מהתפשטות המוטציות מבריטניה, דרום אפריקה וברזיל, ההחלטה שונתה: הטסים לישראל יחויבו להציג בדיקת קורונה שלילית עד 72 שעות לפני ההמראה.
בין לבין, ההתנהלות סביב נתב"ג הייתה לקויה והושפעה משיקולים פוליטיים ומדיניים ולא רק משיקולים בריאותיים. זכורות במיוחד חזרת הנוסעים מטורקיה, היציאה ההמונית לאומן וההימנעות מהכרזה על דובאי כמדינה אדומה, שהשפיעו מאוד על עליית התחלואה בישראל.
לכל זה קדמה סאגת מערך הבדיקות בנמל התעופה, מערך שהושק בחגיגיות, אך חודשים ארוכים חלפו עד שהחלו לבדוק את הנוסעים. הקושי המרכזי שעלה היה לחייב אדם בבדיקה שנחשבת פולשנית, ולכן הפשרה המשפטית עליה הוחלט בסופו של דבר הייתה ההצעה להיבדק, או להישלח לבידוד כפוי במלוניות.
אלא שדווקא שם, במלוניות, התחדדה הבעייתיות. המבודדים, או אלה שלא הצליחו לקבל פטור מבידוד, נתקלו בתנאים ירודים, התלוננו והתעמתו עם אנשי פיקוד העורף, והמתווה כשל. לאחר מכן הוחלט לבטל את ההחלטה. לבסוף, חובת הבידוד במלוניות חזרה באופן חלקי עבור החוזרים ממדינות שבהן התגלתה המוטציה הדרום אפריקנית, אך הדרך לכך הייתה רצופה בכשלים ובקבלת החלטות לקויה.