הממשלה תתכנס בקרוב כדי לאשר את הארכת הסגר בכמה ימים נוספים, בניסיון להפחית משמעותית את רמת התחלואה ולאפשר הקלה בהגבלות. עם זאת, מידע חדש שהתפרסם היום (חמישי), מצביע על הכשלים במדיניות הסגרים שמובילה הממשלה, ומצביע על הנזקים הקשים שלהם. ארגון Our World in Data, מציב את ישראל כאחת משלוש המדינות שיישמו הכי הרבה סגרים נוקשים במצטבר למשך יותר מ-4.5 חודשים. נוסף על כך, ממחקר חדש של צוות מומחים מאוניברסיטת MIT האמריקנית ומהארץ, עולה כי לסגרים יש השלכות בריאותיות חמורות וארוכות טווח, שלא מקבלות ביטוי מספק בשיח הציבורי והבריאותי בישראל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המחקר, שנערך לבקשת שרת התיירות אורית פרקש-הכהן והוצג מטעם מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, ניתח את הנזק הבריאותי האגבי, המתבטא באובדן שנות חיים, שנגרם לציבור כתוצאה ממשבר הקורונה וצעדי התגובה של הממשלה, קרי הסגרים.
לנוכח התואר המפוקפק לו זכתה ישראל, הנתונים שהציגו החוקרים, בהובלתו של פרופ' רצף לוי, בהחלט מעוררים דאגה. כמה גורמים המושפעים ישירות מהסגר, כגון אבטלה, השמנה וסגירת מסגרות חינוך, מביאים לאובדן שנות חיים משמעותי הרבה יותר מהחיסכון בשנות החיים שמביאים הסגרים.
הנזק עולה בהרבה על התועלת
להמחשה, סגירת מסגרות החינוך גורמת לאובדן שנות לימוד, הרגלי לימוד ופגיעה במיומנויות חברתיות. הנזק הבריאותי האגבי הנגרם כתוצאה מכך הוא 37,500 שנות חיים לשבוע. מנגד, המודל של פרופ' ערן סגל, עליו התבססו במחקר, מעריך ששבוע סגר יביא לחיסכון שנע בין 130 ל-800 שנות חיים בלבד.
גורם תמותה נוסף המושפע ישירות מהסגרים הוא השמנה, שנגרמת בעיקר מסגירת חדרי הכושר, החוגים, דאגות ומתח. החוקרים התבססו על מחקר של האוניברסיטה העברית, שהצביע על עלייה במשקל של מחצית מהאוכלוסייה בישראל, והעריכו כי הנזק הבריאותי הנגרם מכך הוא 25,000 שנות חיים לשבוע.
החוקרים ניתחו גם גורמים המושפעים הן מהסגר והן מהמצב הכללי השלילי בישראל, כמו בריאות הנפש של הציבור. כמו כן, במחקר הודגש הנזק הנגרם כתוצאה מעיכוב בטיפולים בריאותיים שגרתיים ודחופים, כמו מחלות לב או סוכרת. החוקרים ציטטו מחקר של פרופ' יעל לבנטל מבית החולים איכילוב, לפיו בסגר הראשון חלה עלייה של 100% בהגעה של ילדים במצב מסכן חיים למרכזי טיפול בסוכרת.
באשר לחשש במערכת הבריאות מהווריאנטים השונים שמתפשטים בעולם ובישראל, כותבי המחקר ביקשו להבהיר שקיומן של מוטציות הוא "צפוי ביולוגית, בדומה לכל נגיף". לדבריהם, נכון להיום לא ידוע על מוטציה שעמידה לחיסון או שגורמת לתחלואה קשה יותר. מעל לכול, טוענים החוקרים, לסגרים ולסגירת נתב"ג אין השפעה ממשית על התפשטות המוטציות.
החוקרים הציגו כמה המלצות מדיניות עבור הממשלה: החזרת מערכת החינוך לפעילות מלאה, אישור פעילות ספורטיבית ופתיחת שמורות הטבע והפארקים, ופתיחת המסחר בכפוף להגבלות התו הסגול. ההמלצה המרכזית העולה מן המחקר: יש "לשנות שפה" מול הציבור ולעבור לגישה של "חיים עם הקורונה", זאת לשם הורדת רמת החרדה הכלכלית והבריאותית.
דרוש שינוי חשיבה
"כשמנהלים את המשבר, אי אפשר להסתכל על ממד בריאותי חד-ממדי של מתים וחולים", מדגיש פרופ' לוי מבית הספר לניהול ב-MIT. "חייבים הסתכלות רב-ממדית, מאחר שניהול המשבר באמצעות סגרים גורם לתמותה, גם עכשיו וגם בעתיד, תוך פגיעה משמעותית בתוחלת החיים של אנשים צעירים יותר".
הוא מביא כדוגמה את התחלואה של הילדים ובני הנוער בישראל: "כשאומרים שהקורונה פוגעת בילדים, חשוב להדגיש שרובם עוברים את זה בקלות, אך באותה נשימה אנחנו מתעלמים מהנזק הישיר והחמור שנגרם להרבה יותר ילדים מהסגר. זה לא רק סגירת מערכת החינוך – ישנן שכבות של נזק שאף אחד לא מתעסק בו".
לטענתו, ההיבט הזה לא נוכח מספיק בשיח הממשלתי והציבורי: "הבעיה העיקרית - זה מוות סמוי כי לא מדברים על זה, גם בגלל שהוא לא קורה עכשיו אלא לאורך כמה שנים. אם מישהו חושב שעוד כמה שנים נוכל להפוך את זה – הוא טועה. גם אם צברת משקל והורדת אותו, תוחלת החיים עדיין מתקצרת. וזה נכון לגבי כל הגורמים האחרים שבדקנו".
לסיום, ביקש פרופ' לוי להעביר מסר שלדעתו צריך להגיע לאוזני מקבלי ההחלטות: "הסגר לא מועיל בחיסכון בתמותה לעומת הנזק שהוא גורם. סגרים הורגים – עכשיו ובהמשך".
השרה פרקש-הכהן, שהמחקר נעשה לבקשתה, הודתה לפרופ' לוי על העבודה ואמרה: "חובה בעיניי לקבל נתונים על מחירו הבריאותי והנפשי של הסגר על אזרחי מדינת ישראל. בעוד שבממשלה מציגים בכל ישיבה את הנתונים החשובים של מספר החולים והנפטרים מקורונה, הרי שהמחיר הנפשי ובריאותי הקשה של הסגרים על הישראלים לא מוצג".
היא הוסיפה: "לסגר מחיר בריאותי כבד בגלל עלייה בהשמנה, אובדנות, דיכאון, תמותה, סוכרת, פגיעה בתוחלת חיים ועוד. אלו נזקים קשים, והגיע הזמן שיפסיקו להיות 'סמויים'. דווקא כשהגענו לעידן של חיסונים, המידע הזה קריטי וחשוב לקבלת החלטות מאוזנות ש'יספרו' את העסקים והאזרחים שנפגעים מהסגרים".