ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש כוח המאבק בקורונה של הבית הלבן, הוא אחד הזוכים בפרס "דן דוד" לשנת 2021, על תרומה יוצאת דופן לאנושות בתחומי הבריאות והרפואה. ועדת הפרס פרסמה הערב (שני) את רשימת הזוכים על "תרומה יוצאת דופן לאנושות" ובפרסים בשווי כולל של 3 מיליון דולר, 10% מהם ייתרמו לחוקרות וחוקרים צעירים בתחום הבריאות והרפואה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעקבות מגפת הקורונה הוחלט כי הפרס השנה יתמקד בתחומי הבריאות. הזוכים הם פרופ' זליג אשחר, ד"ר קארל ג'ון וד"ר סטיבן רוזנברג שחוללו מהפכה בתחום הטיפולים האימונותרפים נגד סרטן, ד"ר אנתוני פאוצ'י המנהל את המאבק בקורונה בבית הלבן, וההיסטוריונים פרופ’ אליסון בשפורד, פרופ’ קת’רין פארק ופרופ’ קית’ וואיילו. הפרס יוענק בטקס מקוון ב-9 במאי השנה.
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הראשי לענייני רפואה לנשיא ארה"ב, הוא רופא, חוקר ואימונולוג שמנהל משנת 1984 את המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארה"ב. חברי ועדת הפרס ציינו כי "לאורך השנים פאוצ'י תרם רבות למחקר המדעי והקליני בתחומים אלה, והינו אחד החוקרים המצוטטים ביותר בעולם בתחום הביו-רפואה. הפרס מוענק לו כזוכה יחיד בקטגוריה על תרומתו יוצאת הדופן לחקר האיידס, על בניית תכנית החירום הנשיאותית למאבק באיידס שהצילה מיליוני אנשים ברחבי העולם, על הובלת המכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות זיהומיות, על מאבקו לקידום גישות רפואיות חדשניות דוגמת חיסוני mRNA שניתנים כיום למיליונים ברחבי העולם, ועל הגנתו האמיצה על המדע שהותקף רבות במהלך משבר הקורונה".
עוד הוסיפו חברי הועדה בנימוקים לבחירתו: "ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה המחישה כי מחלות זיהומיות יכולות להוות איום על חיינו, והדגישה את הצורך בהשקעה מוגברת במניעת תחלואה, בשל החסכון הכלכלי הטמון בה ויתרונותיה הנוספים המהדהדים הרבה מעבר למערכת הבריאות".
בתחום הרפואה המולקולרית זכו פרופ' זליג אשחר, מנהל המחקר האימונולוגי באיכילוב, פרופסור אמריטוס במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן וחתן פרס ישראל למדעי החיים. חברי הוועדה ציינו: "פרופ' אשחר הוא מומחה להנדסה גנטית של תאיT , ונמנה על מניחי היסודות ליישום הקליני של טכנולוגיית CAR-T הפועלת כנגד תאים סרטניים. הפרס מוענק לו על מחקרו פורץ הדרך שהוביל לפיתוח עשרות טיפולים רפואיים המבוססים על המהפכה שהוביל בעריכת תאי T כך שיתקפו גידולים סרטניים, ועל הנחת היסודות ליישום קליני של טכנולוגיה זו למאבק בסרטן".
גם ד"ר סטיבן רוזנברג, מנהל המחלקה הכירורגית במכון הלאומי לסרטן במרילנד נמנה על הזוכים. רוזנברג היה הראשון שפיתוח טיפולים אימונולוגיים וטיפולים מבוססי גנים יעילים לחולים בסרטן מתקדם, והראשון שהחדיר בהצלחה גנים מהונדסים גנטית לבני אדם כטיפול למחלות שונות. מחקריו האחרונים על לימפוציטים שעברו שינוי גנטי הובילו לנסיגה מלאה ומתמשכת של מחלת הסרטן במטופלים הסובלים מסרטן מסוגי מלנומה, סרקומה ולימפומה.
"הפרס מוענק לו על מחקריו השונים ופיתוח הטיפול לגירוי חיסוני לתאי T שהוביל לנסיגה מלאה של מחלת הסרטן בבני אדם, על תגליותיו שהובילו לטיפול האימונותרפי הראשון בסרטן, על מאמציו המתמשכים לפיתוח טיפולים נוספים, ועל דרכו הייחודית בתרגום מדע בסיסי לפרקטיקה רפואית", נכתב.
זוכה נוסף הוא ד"ר קארל ג'ון, פרופסור לאימונותרפיה מאוניברסיטת פנסילבניה, הוביל צוות מחקר שפיתח טיפול לחולים בלוקמיה לימפוציטית כרונית, בעזרת הנדסה גנטית של תאי T. הטיפול משמש לילדים הסובלים מלוקמיה חריפה.
בתחום חקר ההיסטוריה פרופ' קת'רין פארק, היסטוריונית של מגדר ורפואה ובחוג להיסטוריה של המדע ב"הארוורד" נמנית על הזוכים. פארק חוקרת את ההיסטוריה של גוף האדם, הבדלים בין המינים, ורפואה באירופה של ימי הביניים. חברי ועדת הפרס ציינו כי: "במחקריה מתחקה פארק גם אחרי אלו שפעלו מחוץ למערכת הרפואה הממוסדת, ואחר חייהן ומותן של נשים בהן בוצעו הניתוחים הראשונים בבני אדם. הפרס מוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן וגילוייה פורצי הדרך בחקר ההיסטוריה של גוף האישה והטיפול בנשים, שחשפו את השפעתן של תפיסות מגדריות על טיפולים רפואיים, על החייאת חקר הרפואה בתקופת ימי הביניים והרנסנס, ועל היותה היסטוריונית בעלת שם עולמי המהווה מקור השראה".
גם פרופ' אליסון בשפורד, היסטוריונית מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, מקבלת את הפרס בעקבות "מחקר היסטורי רחב היקף, שמדגים את הקשר הגלובלי של הרפואה ובריאות הציבור ומפנה את תשומת הלב למדינות מתפתחות". בשנה האחרונה פועלת בשפורד לקידום שיתופי פעולה בין אנתרופולוגים וסוציולוגים מרחבי העולם, על מנת ליצור הבנה מעמיקה של האופן בו מתמודדות מדינות שונות עם מגפת הקורונה.
פרופ' קית' וואיילו, היסטוריון של גזע, אתניות ובריאות הציבור באוניברסיטת פרינסטון זכה בפרס בעקבות "מחקריו לאורך השנים שהובילו לתגליות חדשות אודות חוויות רפואיות וטיפול רפואי של הסובלים מכאבים כרוניים המגיעים מרקעים אתניים שונים, ולשינויי התפיסה החברתית בנוגע לטיפול רפואי".
תרומה של 10% מהפרס לחוקרים צעירים
סכום הפרס שיוענק לזוכים הוא מיליון דולר עבור כל אחת משלוש קטגוריות הזכייה, כאשר הזוכים מתחלקים ביניהם בסכום ותורמים כעשרה אחוזים מכספי הפרס למלגות עבור 20 חוקרות וחוקרים צעירים בתחומי הבריאות והרפואה בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט בארץ ובעולם. שמות זוכי המלגות יוכרזו באפריל.
נשיא אוניברסיטת תל-אביב פרופ' אריאל פורת שהכריז על הזוכים בפרס אמר: "מגפת הקורונה הציבה בפני האנושות אתגרים חדשים ועל כן החלטנו להוקיר השנה את תחומי הבריאות והרפואה שניצבים בחזית המלחמה בנגיף. ועדות בינלאומיות בחרו בזוכים בשל מחקריהם פורצי הדרך ותרומתם יוצאת הדופן לאנושות בתחומים אלו, בשלושת ממדי הזמן, עבר, הווה ועתיד".
אריאל דוד, בנו של דן דוד ז"ל מסר בתגובה: "ראינו לנכון להתייחס לאתגרים שהציבה בפנינו מגפת הקורונה. בחרנו לעשות זאת השנה תוך שמירת אמונים לגישה הרחבה והמגוונת שמייחדת את הפרס, ולהכיר בהישגים ממגוון תחומים תוך התמקדות בבריאות, רפואה ואפידמיולוגיה".