שנה לאחר התפרצות המגפה הקטלנית, במדינות רבות בעולם כבר מזהים את תחילתו של תהליך הדעיכה. ברחבי תבל עדים לאחרונה לירידה דרמטית במספר הנדבקים העולמי, ונוצרת תקווה שהשיא כבר מאחורינו. אך גם כאשר נוכל להכריז ניצחון על הנגיף, נדמה שהנוכחות וההשפעות שלו ילוו אותנו גם בשנים הקרובות. גם בתום שנה קשה שגבתה קורבנות ומחירים קשים, ברור שהקורונה השאירה תוצאות בשטח - שלא ייעלמו במהרה. איך יוצאים משנה של קורונה? התרחישים האפשריים.
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
"קשה לדעת במדויק מה יהיה: הקוביות התגלגלו מחדש ואנחנו עדיין לא בטוחים על אילו מספרים הן נופלות", אומר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב ובאקספרייז. "אירוע בסדר גודל כזה משנה את העולם כפי שהכרנו אותו ומה שאפשר לומר כבר עכשיו בוודאות זה שהעולם השתנה".
היום שאחרי המגפה
השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את החוקרים היא האם מבצע החיסונים יסייע להעלים את הנגיף מהעולם או שבשנים הקרובות ננהל עם הקורונה מערכת יחסים מתמשכת שתגבה קורבנות. האימונולוג ד"ר יותם בר-און מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מסביר: "זו שאלת השאלות שלא ניתן לענות עליה באופן חד משמעי, אך כרגע ישנם ארבעה תרחישים אפשריים על הפרק".
התרחיש האופטימי: הנגיף ייעלם
התקווה הגדולה היא שהחיסונים יביאו לסוף קיומו של נגיף הקורונה. זהו אומנם תרחיש אופטימי ומעודד מאוד - אך הסבירות להתרחשותו נמוכה. ד"ר בר-און מדגיש: "המצב האידיאלי הוא שהחיסונים יכחידו את הנגיף לחלוטין, כפי שקרה בעבר עם מגפת החצבת - למעט התפרצויות קטנות באוכלוסייה לא מחוסנת, החיסון הצליח להכחיד לגמרי את הווירוס".
התרחיש הריאלי: וריאנטים משתנים ידרשו מאיתנו לעדכן את החיסון בכל שנה
המוטציה הבריטית, הדרום-אפריקנית, הברזילאית והניו-יורקית יהוו רק את תחילת הדרך בסדרה של שינויים בתצורת הנגיף. ד"ר בר-און מפרט את ההשלכות האפשריות: "היווצרותם של הווריאנטים ייאלץ לעדכן את החיסון מדי שנה: מגפת השפעת היא דוגמה למצב בו נוצרו וריאנטים עמידים לחיסון ולכן מדי שנה ארגון הבריאות העולמי נאלץ לעדכן את החיסון לפי הווריאנט הנוכחי. ההחלטה מתבססת על 'ניחוש מושכל' לפי מה שנצפה בעונת החורף בחצי הכדור הדרומי - כדי להרכיב את החיסון לחצי הכדור הצפוני".
תרחיש ריאלי נוסף: המגפה תמוגר במרבית מדינות העולם, אך לא בכולן
אפשרות ביניים היא שחסינות העדר תגרום להיעלמות המגפה במדינות רבות, אך בכאלו שבהן שיעור ההתחסנות יהיה נמוך, הנגיף ימשיך להיות מסוכן ומדבק. לפי ד"ר בר-און, "אם תהיה אוכלוסיה מסוימת של אנשים שאינם מחוסנים או מחלימים, יש אפשרות שהנגיף יישאר בעולם באותם מקומות, בעוד שבמדינות אחרות אנשים יהיו מוגנים. זו לא הכחדה מוחלטת של הנגיף, אלא הכחדה חלקית. במידה שאחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן, מופעלת 'חסינות העדר' כך שבסופו של דבר לנגיף אין כבר לאן להתפשט וזה גורם להכחדתו".
תרחיש האימים: השתנות מהירה מדי של הנגיף תהפוך אותו לעמיד לחיסון
החשש הגדול של עולם הרפואה הוא מפני השתנות מהירה מדי של הנגיף, שתבטל את יעילות החיסון. "הווריאנטים שהגיעו לישראל כמו המוטציה הבריטית והדרום אפריקנית עדיין אינן מדאיגות במיוחד מפני שהחיסון יעיל כנגדם, גם אם היעילות מופחתת מעט", טוען ד"ר בר-און, "אך תרחיש האימים יהיה זנים חדשים של הנגיף שיפתחו עמידות לחיסון ועלולים להכניס אותנו לבעייה גדולה".
ועד כמה הסכנה הטמונה בכך גדולה? "דוגמה מעולם האפידמיולוגיה של נגיף המשתנה במהירות גבוהה מדי: נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס", מסביר ד"ר בר-און. "הוא משתנה בצורה גבוהה בצורה יוצאת דופן ולכן כיום עדיין אין חיסון ל-HIV - חרף מאמציהם של המדענים וחברות התרופות".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
התחזיות האופטימיות
השלכות המגפה נגעו לתחומי חיים רבים ולא רק לבחינה הבריאותית. החוקרים סוברים כי טביעת האצבע שהותירה הקורונה תהיה מורגשת גם בשנים הקרובות. בחלק מהתחומים תקופת הקורונה אף חוללה שינויים לטובה, כאלו שהציבור ירצה שיישארו חלק משגרת היום-יום.
יותר עבודה מהבית
"עד היום חלק ניכר מהאוכלוסייה לא היה מוכן לקבל על עצמו שימוש בטכנולוגיות חדשות, אך כעת המחסום הזה נשבר והעולם יכול להתקדם ולהתייעל", מצהיר העתידן ד"ר רועי צזנה. "ארגונים וחברות סירבו לאמץ טכנולוגיות שיאפשרו עבודה מרחוק, מכיוון שהמעסיקים לא היו בטוחים אם זה טוב או רע ואף אחד לא העז לקחת את הסיכון".
ממחקר פנימי שנעשה בין העובדים של חברת צ'ק-פוינט עלה כי כ-10% מהם מעוניינים לעבוד מרחוק באופן מלא, כ-10% מעוניינים לעבוד מהמשרד בלבד והיתר נמצאים באמצע על הספקטרום שמשלב עבודה מן המשרד ומן הבית. לפי ד"ר צזנה, "זה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לעובד: החל מעכשיו המעסיקים יכולים להתייחס באמת לרצונות שלו. כעת יש ניסיון להבין מחדש אילו הטבות חברות צריכות לספק לעובדים מהבית: מה האחריות של החברה לגבי הוצאות חשמל ומזון. אלו בעיות שצריך לדון בהן אבל אלו מהמורות קטנות בדרך ולא 'דיל ברייקר'".
גם עולם הרפואה מרחוק קיבל זינוק משמעותי בזכות המגפה: "קופות החולים וחברות העוסקות בבריאות עבדו במשך שנים על מנת ליצור מודלים של רפואה מרחוק, אך היה חשש מתגובת הצרכנים. והנה הגיע הנגיף והכריח את כולנו לעבוד מרחוק, לדבר מרחוק, להתייעץ עם הרופאים מרחוק וגם לקיים דייטים מרחוק. אנשים רבים שעד היום לא היו משתמשים בטכנולוגיה, פתאום לוקחים בה חלק – הרבה יותר מאשר בעבר".
רשויות מקומיות ידאגו יותר לצורכי התושבים
הקורונה הפכה את הרשות המקומית לפונקציה רלוונטית יותר מתמיד עבור תושביה. "גם אחרי המגפה הרשויות המקומיות ידאגו יותר לצורכי האזרח וגם שיתוף הפעולה בין רשויות וגופים שונים יילך ויתהדק בזכות לקחים שהופקו מהשנה החולפת", אומרת פרופ' מיכל אלמוג בר, ראש המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. "הדאגה של הרשויות החברתיות לצרכי תושביה בלטה לטובה בקורונה ואנו צופים שמכאן והלאה המקום של הרשויות המקומיות בחיי האזרח רק יילך ויגדל. החל כאן תהליך של מעבר הניהול מהרמה הממשלתית הכוללת לרמה המקומית והוא לא ייגדע עם סיום המגפה".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
גידול בהתנדבות והסיוע לאוכלוסיות החלשות
לדבריה של פרופ' אלמוג בר, שעוסקת בחקר הפילנתרופיה, ההתנדבות בישראל זכתה לזריקת ארגיה משמעותית בתקופה האחרונה - והתקווה היא שהעשייה המבורכת הזו תימשך גם לאחריה. "ההתנדבות שינתה פנים במהלך המגפה", היא מדגישה. "במחקר שערכנו ראינו זינוק בהשתתפות צעירים בעשייה התנדבותית וההערכה היא כי המגמה תלך ותגדל".
המגמה בארץ ייחודית ויוצאת דופן: "בישראל בשונה משאר העולם, רמת הנתינה הכספית ירדה – אבל רמת ההתנדבות המעשית עלתה: החל מחלוקת מזון ותרופות, סיוע לאנשים בבידוד, סיוע לילדים בלמידה בזום, סיוע למשפחות שלא היו להן מחשבים, סיוע בהסעה של אנשים שנזקקו לעזרה בהסעה בתקופות הקשות, עזרה לצוותים רפואיים ועוד. יותר מ-500 יוזמות חברתיות חדשות הוקמו בתקופת הקורונה. אין ספק שההתגייסות היא בעקבות המשבר אבל סביר מאוד להניח שחלק גדול מהן יישארו גם לאחר המשבר, מכיוון שהמצוקות לא נעלמות. אנחנו צופים שחלק גדול מהיוזמות האלו ימשיכו לפעול כי הצרכים בשטח לא מתמעטים וגם מכיוון שהתשתיות קיימות".
לא הכול ורוד - התחזיות הפסימיות הנוספות
פיטורים המוניים ואי שוויון
"נראה כי בעקבות המגפה, אי השוויון הכלכלי הולך ומחמיר וזה דבר שצריך להדאיג את כולנו", אומר ד"ר צזנה, "לאורך ההיסטוריה משברים כלכליים גרמו לאחר מכן לכך שחברות נאלצו להתייעל: להעביר חלק מן המשרות אוטומציה ולהשיל מהן את 'השומן העודף'. זה אומר שיהיו יותר אנשים מאי פעם שלא ימצאו עבודה בקלות בתחום שלהם לאחר שהמשבר הזה ייגמר".
עוד הוא מתריע: "זה לא יהיה קל, מפוטרים רבים יצטרכו למצוא לעצמם מקצוע ולהמציא את עצמם מחדש. המשבר הכלכלי יחמיר והפיטורים יימשכו. לעומת זאת, מי שיש לו מיומנויות נדרשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, תכנות והנדסה הם אלו שירוויחו מהמצב. בראייה לטווח הארוך ההתייעלות הזו אינה בהכרח דבר רע. בכל מהפכה כלכלית או טכנולוגית היו כאלו שנדחקו לשוליים, בזמן אמת אלו קורבנות קשים עבור אותו הדור - אבל בטווח הארוך יש רווח של שירותים יעילים ונוחים יותר מאותן חברות שביצעו את ההתייעלות".
חברות הטכנולוגיה יתעצמו ויזכו לכוח בלתי מבוקר
לדבריו של ד"ר צזנה, אחת התרומות של המגפה היא העצמת הכוח של חברות הטכנולוגיה שהולכות וצוברות תאוצה בשנים האחרונות, עד כדי כוח שעלול לאיים על מדינות שלמות: "אנחנו צפויים לראות את הכוח של חברות הטכנולוגיות הגדולות גדל עוד יותר. גוגל, פייסבוק, אמזון ומייקרוסופט הן רשימה של 'אמפריות ענן' שהמשבר רק חיזק אותן עוד יותר והזניק את שוויין. פתאום הבנו עד כמה החברות האלו נחוצות כדי לשמור על היכולת שלנו לעבוד ולחיות".
דוגמה להתפתחות כזו נצפתה לאחרונה באוסטרליה כאשר החלו כיפופי הידיים בין הממשלה לבין 'פייסבוק' סביב ניסיון לקדם חוק שיחייב את הפלטפורמה לשלם בתמורה לשיתוף לינקים של תוכן חדשותי. בתגובה החליטו בפייסבוק לחסום את הגישה לכל אתרי החדשות באוסטרליה דרך הרשת החברתית - עד שחזרו בהם. ד"ר צזנה טוען כי "פייסבוק בעצם סחטה את ממשלת אוסטרליה, אך זוהי רק סנונית ראשונה ואפשר לצפות לאירועים נוספים שיבהירו כי חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות הופכות למעמד על-מדיני, 'אימפריות ענן'. ייתכן כי בעתיד הרחוק יווצרו גם מדינות ענן כך שאנשים יוכלו להתחלק מחדש לא לפי המדינות הטריטוריאלית שלהם אלא לפי השיוכים החברתיים שלהם. החשש מפני האימפריות שמתהוות הוא שהחברות המסחריות מחזיקות בכוח שיהיה קשה לבלום אותו".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
אובדן שליטה על הפצת 'פייק ניוז' ברשתות החברתיות
ויחד עם ההתעצמות של הכוח הטכנולוגי, תופעה נוספת שזכתה לשגשוג בחסות המגיפה היא הפצה של פייק ניוז ברשתות החברתיות. ד"ר צזנה מסביר: "אנחנו עדיין לא יודעים להתמודד עם קולות קיצוניים שמהדהדים ברשתות החברתיות. מה שעשוי להיות יותר חמור זה שיש הרבה משחק ברשתות החברתיות מצד שחקנים 'לא ישרים' ומה שבאמת למדנו מהמגפה זה כמה קשה להתמודד עם מפיצים של מידע כוזב. זה לא נראה כמו משהו שעומד להיפתר בזמן הקרוב אנחנו פשוט עוד לא יודעים איך לפתור אותו בצורה שלא תזיק יותר מהתועלת שהיא תביא".
