בהסתמך על נתונים מקופות החולים, במכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות פרסמו הבוקר (רביעי) את דוח מדדי האיכות לאחר שבחנו תחומים שונים של רפואה בקהילה בישראל - רמות ההשמנה והעישון, שימוש באנטיביוטיקה ועוד. התגלה כי מגמת ההשמנה באוכלוסייה הכללית ממשיכה ולמרות מאמצי המדינה להפחית עישון - גם שיעור המעשנים נמצא בעלייה. כמו כן, נרשמו פערים משמעותיים בין מעמדות סוציו אקונומיים בשיעורי ההשמנה בקרב בני נוער וילדים ובשיעורי העישון של גברים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נתוני הדוח נלקחו ממערכות המידע הממוחשבות של קופות החולים. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות והמידע מכסה את מרבית אזרחי ישראל. מהדוח עולה כי יותר ממחצית האנשים באוכלוסייה הבוגרת סובלים מעודף משקל והשמנת יתר.
כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20 עד 64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. יותר מרבע מהנשים בישראל (27.8%) מגיל 20 עד גיל 84 סובלות מעודף משקל - עלייה בהשוואה למצב בשמונה השנים האחרונות. 23.5% מהגברים בגילאים 84-20 סובלים מהשמנת יתר וגם כאן מדובר בשיעור הגבוה ביותר בשמונה השנים האחרונות.
סך הכל בשנת 2019, 25.8% מקרב בני 84-20 סבלו מעודף משקל, עלייה בהשוואה לשנת 2018 - אז דווח על 25.5% ולשנת 2012 כש-24.4% מהמבוגרים סבלו מהשמנה.
שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב גברים היו בקרב בני 65-69 (30.3%), לאחר מכן בקרב בני 55-64 (29.3%) ובמקום השלישי נמצאים בני 70-74 (29.1%). שיעורי ההשמנה בישראל גבוהים במעט מהממוצע של המדינות המפותחות (OECD) - שיעור הסובלים מעודף משקל בישראל עומד על 24.1% לעומת 24% במדינות המפותחות (בארה"ב - 40%, אוסטרליה - 30.4%, בריטניה - 28.7%, צרפת - 17%, קוריאה הדרומית - 5.4%, יפן - 4.4%).
עלייה קלה בשיעורי ההשמנה בקרב בני נוער
בשנת 2019 נרשמה עליה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 10.9% מבני ה-14 סבלו מהשמנה, לעומת 10.5% בשנת 2018 ו-10.2% בשנת 2017. שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציו אקונומי גבוה היה גבוה יותר לעומת בני נוער ממעמד נמוך - בבנים 13.7% לעומת 7.7%; בבנות 10.4% לעומת 6.1%.
בשנת 2019, 6.9% מתוך בני ה-7 סבלו מהשמנה בדומה לשנת 2018. מדובר בירידה קלה בהשוואה לשנים קודמות: 7.1% בשנת 2017 , 7.6% בשנת 2016 ו- 8.1% בשנת 2015.
ערכי BMI תקינים נמדדו אצל 77.8% מהבנות ובכ-77.4% מהבנים בגיל 7. בנוסף, בנים בגיל 7 במצב סוציו-אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה.
למרות מאמצי המדינה: אחוז המעשנים עלה
עוד עולה מהדוח כי 19.6% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 74-16 מעשנים. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות, אולם שיעורי העישון עדיין גבוהים. בשנת 2019 27.3% מהגברים מעשנים ו-12.4% מהנשים מעשנות (שיעורים גבוהים בהשוואה לשנת 2018 אז היו 27% מהגברים ו12.1% מהנשים מעשנים).
גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים בערך פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. לעומת זאת, בקרב נשים הקשר עם מצב סוציואקונומי אינו אחיד. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18% (יוון – 35%, רוסיה – 27.6%, איטליה – 19.2%, יפן – 17.8%, קנדה – 11.3%, ארצות-הברית – 10.3%, קוסטה ריקה – 4.2%).
ירידה בשימוש באנטיביוטיקה
השימוש באנטיביוטיקה שכיח ברחבי העולם, על אף שיעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התפתחות ה'עמידות' לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ולכן יש צורך לעשות בהן שימוש מושכל. היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות ירד בשנה האחרונה. בשנת 2019 היקף השימוש באנטיביוטיקה היה מינון ממוצע של 24.2 יחידות "DDD" עבור 1,000 איש ליום, במקום 24.8 בשנה שקדמה לה.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שכתבה את הדוח אמרה: "מנתוני הדוח ניתן לראות יציבות ואף שיפור במספר מדדים ביניהם שיפור באיזון הסוכרת במבוגרים וילדים, איזון מטופלים עם ערכי כולסטרול גבוהים ועוד. אנו פועלים יחד עם קופות החולים על מנת לעבד את הנתונים של שנת 2020 על מנת ללמוד כיצד מגפת הקורונה השפיעה על בריאות הציבור, מתוך תקווה שכבר בחודשים הקרובים נוכל לקבל תמונת מצב מקיפה שניתן יהיה ללמוד ממנה ולהפיק לקחים".