במסמך שמתפרסם לראשונה ב-N12, שעליו חתום ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא-אשדוד, וחבר הצוות לטיפול במגפות והוועדה לתעדוף חיסונים, נכתב: "על פי הנתונים הקיימים כיום, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד ההדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך, לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון, אלא כחלק ממחקר רפואי בלבד".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

חברי הצוות ממליצים שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות כדי לבחון אם אדם נמצא בסיכון להדבקה חוזרת. המומחים מבססים את חוות הדעת על מחקרים שתיארו את הדעיכה של נוגדנים כנגד הנגיף בגופם של המחלימים לאחר ארבעה עד שמונה חודשים לכל היותר. אצל מחלימים מקורונה שלא נמצאו בדמם נוגדנים כלל - נמצאו במחקרים תגובות חזקות אחרות של מערכת החיסון כנגד הנגיף.

מחקר שבדק כ-12,000 עובדי בריאות שהחלימו מקורונה, אשר חלקם לא פיתחו נוגדנים לפי הבדיקה הסרולוגית, מצא שרק במקרים נדירים מאוד הייתה הדבקה חוזרת בקרבם. בעקבות כך, כותבים חברי הצוות לטיפול במגפות: "אין בידינו נתונים המדגימים כי רמת נוגדנים כפי שנמדדת על ידי בדיקות של חברות מסחריות שונות, מבדילה בין מחלימים מוגנים לכאלו שאינם מוגנים". 

"לאור זאת, אנו ממליצים שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות מסחריות שונות לקביעת עצם החסינות ומידת החסינות של מחלימים מפני הדבקה חוזרת", כותבים המומחים בנייר העמדה שהוגש למשרד הבריאות. הם מוסיפים: "אף לא כהתוויה או התווית נגד למתן חיסון למחלים. אדם שהוגדר מחלים נחשב מחוסן גם אם יש בידו תוצאה סרולוגית שלילית ולכן מומלץ שלא לבצע בדיקות אלו בקרב מחלימים".

ההמלצה הזו היא דרמטית ועשויה להשפיע על מקבלי ההחלטות, שכן התו הירוק שייכנס לתוקף עם היציאה מהסגר - מאפשר גם הצגת בדיקה סרולוגית ולפיה לאותו אדם נמצאו נוגדנים בגופו. אם המלצת המומחים תתקבל - ייתכן שבדיקה כזו לא תהיה תקפה כחלק מהתו הירוק של משרד הבריאות. בתוך כך, הוועדה לתעדוף חיסונים מציינת כי בשלב זה אין צורך לחסן במנה שלישית של חיסון אדם שלא נמדדו אצלו נוגדנים לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון. 

ד"ר טל ברוש התייחס לדברים בשיחה עם N12: "זו פשוט הטעייה של הציבור: מאחורי הבדיקות הסרולוגיות יש לא מעט אינטרסים מסחריים. לבדיקות הללו יש חשיבות מסוימת אבל כרגע אין לנו שום נתון מבוסס שמאפשר להסתמך על התוצאה של הבדיקות האלה ולפרש האם אותו אדם מוגן או לא מוגן מקורונה. הקדחת הזו של ריצה לבדיקה סרולוגית כדי לראות אם החיסון עובד, או אם אדם החלים מקורונה - זה דבר שהוא לגמרי לא מבוסס ולא צריך לעשות את זה".