מבצע החיסונים ממשיך להתרחב, וישראל ממשיכה להיות המדינה המובילה בעולם מבחינת שיעור ההתחסנות ביחס לאוכלוסייה. עם זאת, השאלה שממשיכה לרחף באוויר היא כמה זמן קדימה תישאר היעילות של החיסון. בכירי משרד הבריאות וחברי צוות הטיפול במגפות מבהירים כי גם אם אותרה ירידה בכמות הנוגדנים בגוף לאחר קבלת החיסון או ההחלמה, היא לא מעידה בהכרח על כך שהגוף כבר איננו מחוסן מפני המחלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ד"ר יאן מיסקין, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, הסביר בשיחה עם N12 כי "יש שני מנגנונים מקבילים שאחד מהם קל למדוד - הנוגדנים (תאי ה-B) והשני שקשה יותר למדידה, וזו היא פעולת מערכת תאי ה-T". התאים האחרונים הם חלק ממשפחה של תאים במערכת החיסון שקרויים לימפוציטים. "מניסיון העבר עם נגיפים אחרים אנו יודעים שלמערכת תאי ה-T יש חשיבות גבוהה בהגנה מפני נגיפים".
כתבות נוספות על החיסון לקורונה:
>> המחקר שגילה: חיסון לקורונה מגן גם על האם ההרה וגם על התינוק
>> הצעירים שחוששים מתופעות הלוואי של החיסון לקורונה
>> שבועיים אחרי החיסון השני: כמה נוגדנים גילו אצל משה נוסבאום?
בדיקה סרולוגית יכולה לגלות לנו אם אדם שלא ידענו שנדבק בנגיף כבר חלה בעבר, אבל מעבר לזה לא ניתן ללמוד מתוצאות הבדיקה האם אותו אדם מוגן מהמחלה או לא. ד"ר מיסקין: "בעתיד, כדי שנוכל לעקוב אחר יעילות החיסון לאורך זמן נוכל לעשות שימוש בבדיקות שיודעות לזהות את פעילותה של מערכת תאי ה-T, אלא שמדובר בבדיקה מסובכת ולא זמינה, שעושים בה שימוש רק למטרות מחקר על קבוצות קטנות ולא על כלל האוכלוסייה. בדיווחים של חברות התרופות לארגון הבריאות העולמי ניתן לראות שהם בדקו את יעילות החיסון גם על ידי הטכנולוגיה שמזהה את פעילותם של תאי ה-T".
"החיסון הוכיח מעל לכל ספק כי הוא מציל חיים"
גם אם יימצא שהחיסון יעיל נגד הנגיף לאורך שנים ארוכות, מה שיטריד את מערכות הבריאות ברחבי העולם הוא שאלת השתנות הנגיף באופן מהיר ודרמטי - שיחייב התאמה של החיסון ומתן מנות חיסון נוספות. "ייתכן כי בעקבות התפתחויות של זנים שונים יהיה צורך לתת מנות חיסון נוספות", הוסיף ד"ר מיסקין. "אנחנו לומדים את הנושא תוך כדי תנועה ולא נקפוץ מעבר לפופיק. לפחות לטווח הקצר אין הפתעות, החיסון הוכיח מעל לכל ספק כי הוא מציל חיים ואם מדינת ישראל הייתה ללא חיסון בזמן כניסת הנגיף הבריטי היינו רואים מספרי מתים גבוהים הרבה יותר".
ראש אגף שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס התייחסה לשאלת מדידת יעילות החיסון לטווח הארוך. "משרד הבריאות ייתן את ההמלצות המקצועיות בהתאם לנתונים בספרות הרפואית", הדגישה. "ההחלטה כמה זמן יחזיק חיסון והתוקף של תעודת המתחסן תהיה תלויה בנתונים האלה".
ד"ר אלרעי פרייס הוסיפה: "אנחנו המדינה הראשונה בעולם שמחסנת בהיקפים האלה כך שהתורה תצא מאיתנו. אנו מתכננים מחקרים של בדיקות סרולוגיות לאנשים מחוסנים ולעקוב אחר רמת הנוגדנים. כיום אנחנו לא יודעים מה הסף שמתחתיו החיסונים כבר לא מגינים, נצטרך לעשות את המחקרים בעצמנו כדי שכל העולם יוכל לדעת. אם נראה ירידה בכמות הנוגדנים זה לא מספיק כדי לקבוע האם אותו אדם עדיין מחוסן או כבר לא. זה נושא מדעי מורכב שחייב להיות מבוסס על נתונים".
"מה שמדאיג - החשש משינויים בקצב גבוה במבנה הנגיף"
חוקרי נגיפים טוענים כי כל עוד לא יחולו שינויים דרמטיים בנגיף הקורונה - המערכת החיסונית של הגוף תדע להילחם בנגיף, גם במרחק שנים רבות מקבלת החיסון. פרופ' שי ארקין, מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, הסביר: "ייצור הנוגדנים בגוף הוא תגובה זמנית לאחר החשיפה לנגיף, וגם לאחר היעלמותם של הנוגדנים תאי מערכת החיסון בגוף עדיין מסוגלים לייצר אותם פעם נוספת במקרה של היתקלות חוזרת בנגיף. שני גורמים עלולים לפגוע ביעילות החיסון: אחד מהם הוא שמערכת החיסון שלנו "שוכחת" את מחולל המחלה (פטוגן). מה שיותר שכיח הוא שהנגיף משתנה".
לדבריו, הסבירות לכך שמערכת החיסון "תשכח" איך להתמודד עם הנגיף נמוכה מאוד, אך החשש הוא מפני וריאנטים שיובילו לשינוי דרמטי בנגיף: "במחלות ילדות כמו חצבת אין צורך להתחסן יותר מפעם אחת בחיים מפני שמחולל המחלה (כלומר החיידק או הווירוס) לא השתנו במהירות", הסביר פרופ' ארקין. "הזיכרון החיסוני של מערכת החיסון נרשם אבל הבעיה היא שזה יותר קשה לבדיקה, יש דרכים לעשות זאת אבל הן יותר מורכבות. מה שמדאיג הוא החשש משינויים בקצב גבוה במבנה הנגיף כפי שקרה עם מגפת השפעת. עם זאת, נכון להיום יש סיבה לאופטימיות מפני שהווריאנטים שהתגלו עד כה בעולם מעידים על השתנות קטנה מאוד - כך שהחיסונים עדיין יעילים כנגדם".