מבצע החיסונים הנרחב שמתקיים בישראל בתקופה האחרונה הביא להיענות גבוהה בקרב לא מעט אזרחים: יותר מ-3 מיליון קיבלו את המנה הראשונה, ומיליון ו-800 אלף מתוכם כבר התחסנו במנה השנייה, מה שמזכה אותם בתעודת המתחסן של משרד הבריאות. אך למרות המספרים המרשימים, ניכרים פערים גבוהים בשיעורי ההתחסנות בין האוכלוסייה הכללית לבין המגזר החרדי והערבי, שם הנתונים מדאיגים במיוחד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעוד ששיעור המחוסנים מתוך האוכלוסייה בסיכון במגזר הכללי כבר מתקרב ל-90% - במגזר החרדי עומדים על 63%, והמגזר הערבי נמצא הרחק מאחור והמצב מטריד עוד יותר – עם 53% מתחסנים בלבד בקרב בני ה-60 ומעלה.
הנתונים כוללים את אלו שחלפו לפחות שבועיים מהמועד שבו קיבלו את מנת החיסון הראשונה. יש לציין גם כי נתוני משרד הבריאות לוקחים בחשבון גם מחלימים מהנגיף, בקרב כל אחת מהאוכלוסיות הללו. אז מה בעצם הוביל לפערים, וכיצד ניתן לצמצם אותם?
חוסר נגישות למתחמי החיסון
"במגזר הערבי יש נתח של אוכולסיה מבוגרת שמתקשה בקבלת החיסון, מאחר שהם גרים בכפרים קטנים שבהם אין עדיין זמינות לחיסונים", הסביר דרור אגסי, מנהל מחוז הצפון בשירותי בריאות לאומית. "אנחנו הבנו שאם אותם תושבי הכפרים בצפון יידרשו להגיע לחיפה, למשל, כדי לקבל את החיסון – ייתכן שהם יוותרו על האפשרות".
"לכן, אנחנו פועלים להנגשת החיסונים לתוך הכפרים עצמם", אמר. "כאשר אנחנו מגיעים לנקודת הקצה – ההיענות גבוהה יותר. במחוז הצפון, למשל, הצלחנו לשפר בתוך שבוע אחד את שיעור ההתחסנות ב-74%".
הסברה
במשרד הבריאות פועלים במאמצי הסברה ייעודיים למגזר החרדי והערבי, בניסיון להגביר את המודעות לחשיבות ההתחסנות. המאמצים כוללים תליית פשקווילים בשכונות, בניסיון להגדיל את שיתוף הפעולה של מנהיגי הקבילות בשני המגזרים, שיובילו לעלייה בשיעור המתחסנים.
כך, למשל, הרב חיים קנייבסקי, מנהיגו הרוחני של הזרם הליטאי, נפגש עם מומחי גניקולוגיה בכירים ולאחר מכן המליץ לנשים להחסן ללא חשש. גם בתו של הרב קנייבסקי, הרבנית לאה קולדצקי נרתמה לחזית ההסברה כדי להגדיל את שיעור ההתחסנות במגזר.
"אנחנו ממשיכים בפעילות יזומה כדי לעודד את מי שטרם התחסנו מקרב אוכלוסיות היעד", הדגישו בשירותי בריאות כללית, ותיארו את המאמצים שנעשים לצמצום הפערים. "הפעילות כוללת פניה יזומה של צוותי המרפאות, בהם גם רופאים ואחיות, שמתקשרים למטופלים שטרם התחסנו ומזמינים אותם לעשות זאת".
עוד הוסיפו ב"כללית": "אנחנו מובילים פעילות הסברה במגזרים השונים באמצעי המדיה השונים; מובילים שיתופי פעולה עם אנשי דת, מובילי דעה, רבנים ועוד. באזורים מסוימים, כמו בפזורה הבדואית, פועלת ניידת המגיעה לישובים כדי לחסן את תושבי המקום".
חוסר עניין בהתחסנות
קושי נוסף שעמו נאלצים להתמודד במערכת הבריאות נוגע לאנשים שכלל אינם מעוניינים להתחסן נגד קורונה. "יש אנשים שמסרבים להתחסן – ואנחנו מנסים לשכנע אותם", סיפרה מלי קושא, אחות ראשית ומנהלת אגף הסיעוד ב"מאוחדת". "זו אומנם עבודה קשה לעמוד מול הסרבנים, אבל עוד לא הרמנו ידיים".
"אין מישהו מהאוכלוסייה בסיכון שלא קיבל טלפון או הודעה", הוסיפה. "עם כל אחד מבני 60 ומעלה שעוד לא התחסן - יצרנו קשר לפחות 5 פעמים ובכל הערוצים: שיחות טלפון, אסמס ושיחה עם קרובי המשפחה. למקרה הצורך יש לנו מתרגמים לשפות שונות: אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית".
מרותקי בית
עניין אחר קשור במרותקי הבית: אנשים, במיוחד בקבוצות הסיכון, שאין באפשרותם לצאת מהבית למתחמי קופות החולים כדי לקבל את מנת החיסון. "עשינו שמיניות באוויר למען מרותקי הבית", הסבירה האחות הראשית מלי קושא.
היא הוסיפה: "התקשרנו עם 6 חברות אמבולנסים ואנחנו משלמים לחברה על המעבר של מרותק הבית לאתר ההתחסנות. כך העלינו את הביצועים והגענו ל-61% ביצוע של מרותקי בית. אנחנו ממשיכים עם זה באמצעות צוות מיוחד שאמון על הנושא".