חברת פייזר האמריקנית הודיעה היום (שני) על תוצאות מעודדות מאוד מהשלב הסופי של הניסוי בחיסון לקורונה, עם 90 אחוזי הצלחה וללא סיבוכים רפואיים. השווקים בעולם מזנקים מאז ההודעה מתוך תקווה שהעולם בדרך החוצה מהמגפה, אך עד כמה אנחנו באמת יכולים להיות מעודדים מהחדשות על הניסוי? פרופ' גבי ברבש עם כל מה שאנחנו יודעים על הניסוי שבדרך ועל המוטציה בנגיף שמדאיגה את העולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עד כמה אנחנו יכולים לשמוח מהחדשות על הניסוי?
בשלבי הניסוי המתקדמים לקחו קבוצה של משתתפים, 34 אלף לדוגמה, שחולקו לשתי קבוצות – חצי מהמשתתפים קיבלו את החיסון המדובר והחצי הנותר קיבל חיסון דמה (פלסבו). מנהלי הניסוי עקבו אחר המשתתפים לאורך זמן כדי לבחון מקרי מחלה בכל אחת משתי הקבוצות, בתקווה שיימצאו יותר מקרי מחלה בקרב אלה שקיבלו את חיסון הדמה. פייזר אומנם לא הציגה את הנתונים המדויקים אלא רק ציינה שמדובר ב-90 אחוזי הצלחה, אבל מתמטיקה פשוטה מגלה שמתוך 94 מקרים חיוביים - 85 קרו בקבוצת הפלסבו ורק 9 בקבוצת מקבלי החיסון.
ממה שאנחנו יודעים - עד כמה החיסון בטוח?
החיסון של פייזר, כמו זה של מודרנה, מבוסס על טכנולוגיית RNA שלא נעשה בה שימוש בחיסונים עד היום. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור מהיר של החיסונים, אך השינוע שלהם מחייב קירור לאורך שרשרת האספקה בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. החיסון דורש קבלת שתי זריקות בהפרש של כמה שבועות ויתרונו טמון ביכולת לייצר כמויות גדולות של החיסון בפרק זמן קצר.
גם מודרנה, גם פייזר וגם הממשל האמריקני השקיעו ביליוני דולרים בהקמת מפעלים לייצור המוני של החיסונים עוד לפני שהתבררה יעילותם, זאת במטרה לחסוך זמן אם יוכח שהחיסון יעיל.
מה יעילות החיסון בגיל המבוגר?
שאלה זו נותרה פתוחה. כידוע, אוכלוסיית הגיל המבוגר תמיד מתחסנת פחות טוב, כלומר המערכת החיסונית שלה מגיבה ביעילות פחותה מזו של האוכלוסייה הכללית. לכן חשוב לדעת איך החיסון ישפיע על האוכלוסייה המבוגרת.
לכמה זמן יקנה החיסון חיסוניות?
גם שאלה זו נותרה פתוחה. אם זה יהיה כמו שפעת, צפויה אופרציה מורכבת של חיסון כלל האוכלוסייה לפחות פעם בשנה עד שמחסלים את המגפה. למעשה, כל אדם באוכלוסייה יקבל שתי זריקות לפחות אחת לשנה ורצוי שכל העולם יחוסן במקביל כדי למנוע מעבר אנשים שטרם התחסנו ממדינה למדינה.
עד כמה "מוטציית החורפנים" צריכה להדאיג אותנו?
המוטציות בנגיף הקורונה לא חדשות. הנגיף צובר מוטציות כל הזמן ואלו מסייעות לחוקרים לתעד את התפשטות הנגיף. עם זאת, קיימות שלוש סיבות לדאגה: האם המוטציה תקנה לנגיף יכולת הדבקה חזקה יותר, האם המוטציה תהפוך את הנגיף לאלים יותר, והאם המוטציה תפגע באפקטיביות החיסונים.
עד היום המוטציות כלל לא התפתחו בכתר הקורונה, הספייקים שדרכם הנגיף מתחבר לתאי הגוף שלנו. המוטציה שמקורה בחורפנים היא הראשונה שפוגעת בכתר הקורונה, מה שמעלה חשש שהיא תשנה את עמידות הנגיף בפני החיסון ותפגע ביעילותו.
עד כה נדבקו כ-200 בני אדם במוטציית הקורונה בדנמרק, חלקם נדבקו ישירות על ידי חורפנים וחלקם נדבקו מאחרים. לפי דיווחים ראשוניים ומדאיגים, נוגדני המחלימים מ"מוטציית החורפנים" פחות יעילים מבעבר. עקב גילוי המוטציה המטרידה, יש מדינות שכבר עצרו או שוקלות לעצור תנועת נוסעים מדנמרק.