בחודש ינואר צפויים להגיע לישראל מחברת פייזר 500 אלף מנות חיסון לקורונה, שיספיקו עבור 250 אלף ישראלים. לוח הזמנים להגעת מיליוני חיסונים נוספים עדיין איננו ידוע. למרות שרבע מיליון הישראלים יתחסנו כבר בעוד כחודשיים, המומחים אומרים שככל הנראה אותם חיסונים לא יורידו את התחלואה בחורף הקרוב. מלבד שיעילות החיסון במניעת הדבקה עוד לא הוכחה, מדובר במספר מתחסנים נמוך יחסית. כל זה, מבלי שהזכרנו גם את האתגר הלוגיסטי בשינוע ובאחזקה של החיסונים של פייזר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש אמר בשיחה עם N12 שצריך לפחות כמה מיליוני מתחסנים כדי להוריד את התחלואה. "עד שלא יחוסנו לפחות 3 מיליון ישראלים, להתחסנות לא תהיה כלל משמעות", אמר. "בחורף הזה ועד לפחות אמצע שנת 2021 לא נחוש שינוי". לשאלה אם יהיה ניתן לשחרר את המשק בעקבות הגעת מנות חיסונים, אמר פרופסור ברבש שאי אפשר להתנות את ההקלות במשק במספר המתחסנים. "זה יהיה מוקדם מאוד, כדי שלחיסון תהיה השפעה על האוכלוסייה, יש חובה שמספר רב של תושבים יקבלו אותו".
גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, אמר שמשלוח החיסונים הראשון מפייזר לא יעזור בהורדת התחלואה. הסיבה לכך היא גם בגלל שאותו חיסון ניתן בשתי מנות ובהפרש של חודש - מה שיעכב את השפעת החיסון על כלל האוכלוסייה.
"כשמדובר בחיסונים, בדרך כלל רמת הנוגדנים מגיעה לרמה המספקת רק שבועיים לאחר ההתחסנות", אמר לוין. "בהתחשב בעובדה שחיסון זה מחולק לשתי מנות המשמעות היא - שאותם אנשים יחוסנו בפועל רק לאחר ארבעה שבועות. לכן, בשורה התחתונה, ודאי שהחיסון לא ישפיע על התחלואה בחורף הקרוב. העובדה הזו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. על החורף הקרוב צריך להסתכל כאילו שאין לנו חיסון".
נוסף על כך, גם באשר ליעילות החיסון בשיפור בריאות הציבור יש ספק. "אומנם פורסמו הודעות לתקשורת מטעם יצרניות החיסונים, אבל עוד לא פורסמו מאמרים מדעיים, והפרטים המלאים לגביהם עוד לא ידועים", הוסיף לוין. "למעשה פורסמו רק פרטים על מניעת תחלואה אבל לא על מניעת הדבקה. ייתכן שהחיסון שפותח מגן רק על הפרט, אך אין לו תרומה מספקת לבריאות הציבור".
אז אם לא בחורף, האם לפחות בקיץ ייחסכו מאיתנו חלק מההגבלות בעקבות החיסון? פרופ' לוין עונה: "ייתכן. אך מוקדם מכדי להגיד את זה. זה לא תלוי רק בכמות החיסונים שתגיע לארץ אלא גם במי תהיה האוכלוסייה שתחוסן וביעילות שיציג החיסון במחקרים המלאים שיפורסמו".
האתגר הלוגיסטי של החיסונים של פייזר
פרופ' ברבש ציין ששינוע החיסונים ואחזקתם מהווה אתגר עצום עבור הרשויות בישראל. "ההיערכות הלוגיסטית לסיפור הזה מורכבת מאוד, הן בעקבות ההקפאה בתנאים של מינוס שבעים מעלות, והן מחשש שחיסונים יילכו לאיבוד בגלל ההקפאה והשינוע", אמר. "אני מאוד מקווה שלא נחזור לחוויית מערך הבדיקות והחקירות שאפיין את תחילת המגפה, והיה מבולגן ולא יעיל. כדי שזה לא יקרה, הכול יהיה תלוי בניהול".
אבי בוסקילה, מנכ"ל חברת שראל, שמספקת שירותי רכש ולוגיסטיקה למשרד הבריאות, התייחס גם הוא לאתגר הלוגיסטי. "יש תשתית בארץ לשימור חיסונים כמו של מודרנה בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, מכיוון שחיסוני הפוליו - מחלת שיתוק ילדים - נשמרים בטמפרטורה הזו", אמר. "אבל עבור חיסוני פייזר זה באמת אתגר, כי יכולת של מינוס 70 מעלות זו תשתית שלא קיימת כרגע בארץ לאורך כל חוליות השרשרת: משאיות השינוע וחוות קירור מרוכזת. עם זאת, בהחלט אפשר להיערך לזה, ובחברת שראל תוך ימים בודדים, נהיה מסוגלים להיערך לקליטת מיליון חיסונים".