האם מדינת ישראל תהיה הראשונה לחסן את כל האוכלוסייה בסיכון? ישראל אומנם לא הייתה הראשונה לאשר את השימוש בחיסון או לפתוח במבצע החיסונים נגד הקורונה, אבל ההישגים בהסכמים שנוצרו עם החברות פייזר ומודרנה ומאפייני האוכלוסייה בארץ, עשויים לגרום לכך שנהיה אחת המדינות הראשונות שתצליח לכסות בחיסון את כל האוכלוסייה המבוגרת, בני 67 ומעלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי נתוני קופות החולים, בישראל יש כמיליון ו-600 אלף בני אדם המוגדרים כאוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה מקורונה. בהנחה שמדיניות ההתחסנות תקפיד על תיעדוף האוכלוסיות הללו, ברגע שינחתו בארץ כמות של כ-2 מיליון חיסונים, יהיה די בכך כדי לכסות את כל האוכלוסייה בסיכון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול כי יהיה הראשון להתחסן והוסיף: "זה לא מובן מאליו שישראל הקטנה מקבלת מנות חיסון יחד עם יתר המדינות הגדולות".
פרופ' רן בליצר, ראש חטיבת החדשנות בשירותי בריאות כללית, הסביר בשיחה עם N12: "יש כמה סיבות לכך שביכולתנו להיות המדינה הראשונה שתחסן את כל האוכלוסייה בסיכון. ישראל היא מדינה צעירה וקטנה, לכן מבחינה מספרית קבוצה זו קטנה יותר באופן יחסי ממדינות אחרות".
"לישראל יש התקשרות מבוססת עם החברות המייצרות את החיסונים ולקופות החולים יש ניסיון תפעולי ולוגיסטי שכולל רישום אלקטרוני של מתן החיסונים, מעקב ואיתור אחר האוכלוסיות בסיכון. העובדה שלכל אזרחי המדינה יש כיסוי בריאותי מלא בשגרה נראית עבורנו בסיסית, אך היא כלל איננה מובנת מאליה. יש מדינות שבהם זה לא קיים, למשל ארצות הברית, ומדינות מתקדמות רבות מתקשות להוציא לפועל את המבצע הלוגיסטי המורכב הזה".
עם זאת, בינתיים נחתו בארץ כמה אלפי חיסונים בלבד. היתר צפויים להגיע בהמשך. מבצע החיסונים יצא לדרך ב-27 לדצמבר, בעוד שבבריטניה ובארצות הברית כבר החלו בחיסונים. פרופ' בליצר הסביר: "זה אומנם לא מרוץ, אבל בהסתכלות גלובלית אנחנו יכולים להיות בין הראשונים שיצליחו לעשות את זה. כמדינה קטנה וצעירה, חיסון כלל קבוצות הסיכון הוא טיפה בים באספקת החיסונים העולמית".
עקב האכילס שעלול לאתגר את ישראל בהצלחת המבצע בכל זאת, היא רמת שיתוף הפעולה ואמון הציבור בחיסונים. פרופ' בליצר ניתח את המצב: "ימים יגידו מה תהיה רמת שיתוף הפעולה של הציבור. אני מאמין שהשיטה האידיאלית היא פשוט להגיד את הדברים כפי שהם ולהיות שקופים מול הציבור. אל מול הסיכונים התיאורטיים שאסור להתכחש עליהם, יש להעמיד את הסיכונים הידועים מסיבוכי המחלה שנוצרת מהידבקות בקורונה. עבור בני 65 ומעלה והחולים הכרוניים, החישוב הפשוט הוא שהסיכון מהמחלה גובר על הסיכון התיאורטי מהחיסון".