המשפט לפיו אין ואקום מעולם לא היה נכון יותר. מעיין גורדון ודן קלארמן, יזמים ופעילים פוליטיים שלא עסקו מימיהם באפידמיולוגיה, לא נותרו אדישים לכישלון של מערכת הבריאות בקטיעת שרשראות ההדבקה. דווקא בימים שבהם נבחרי ציבור "מצפצפים" פעם אחר פעם על ההנחיות, הם החליטו לקחת את ניהול המשבר לידיים - והמספריים כבר מושחזות.
"לכולם ברור שחייב להיות כאן מערך חקירות אפידמיולוגי גדול ויעיל לקטיעת שרשראות הדבקה, אז למה שום דבר לא זז?", הם תהו. "הרי אנחנו כבר יודעים שיציאה מסגר ללא מערך חקירות מתפקד תוביל מהר מאוד לעלייה בתחלואה ולהגבלות מחודשות, עד כדי סגר נוסף". לא חלפו שעות והמטרה כבר סומנה: הקמת מערך חקירות אזרחי שמסוגל לפנות תוך שעות בודדות לכל חולה, לאתר את המגעים שלו - וכך לקטוע את שרשראות ההדבקה.
יחד הם פתחו עמוד פייסבוק בשם "תנועת מספריים - אזרחים קוטעים הדבקה" והזמינו את הציבור להצטרף ליוזמה: "לאחר שיחות עם גורמים שונים בממשלה, הגענו למסקנה קשה - המדינה לא מסוגלת בעת הזו לגרום לדבר החשוב הזה לקרות, ואין מי שידפוק על השולחן בשמנו האזרחים וימנע את הסגר הבא. המסקנה? הכל תלוי בנו. כי האמת היא שאין שום סיבה לסחבת הזו: בכלל לא מסובך להקים מערך שכזה - וזה מה שעשינו. כולם מבינים שזו הדרך להציל את המדינה".
מביאים את ניו-יורק לישראל
חצי שנה חלפה מאז הכריזה המדינה על הקמת מערך לתחקור מהיר וקטיעת שרשראות ההדבקה, צעד שהוגדר אז כמהלך מרכזי בתוכנית למניעת התפרצות נוספת. השב"כ וצה"ל גויסו גם הם למשימה אלא שהקמתו של מערך שלם, יעיל ומתפקד - עדיין לא הושלמה. "הקורונה לא מחכה למדינה", מדגיש קלארמן. "הקמה של מערך חקירות מלא עם אלפי חוקרים הוא עסק מסובך, אבל יש נישה שלמה וחשובה שהמדינה לא נוגעת בה עדיין, ועם קצת טכנולוגיה אפשר לעשות שינוי ענק".
"המחשבה הייתה לפעול לפי מודל ניו-יורק", מסבירה גורדון. "גיוס מהיר של אלפי מתשאלים שיעברו הכשרה אינטרנטית קצרה ויבצעו שיחות תשאול מהבית, עם פיקוח מרחוק של אנשי מקצוע. מהר מאוד הבנו שמערך כזה לא חייב להיות מאוד יקר, גדול ומסובך. אם רק נבין איך להפעיל את מאות המתנדבים שנהרו אלינו בצורה נכונה, נוכל לעשות המון עם הרבה פחות. עם טופס תשאול עצמי, אפליקציה, ושיחות מאוד פשוטות וקצרות שכמעט כל אחד יכול לעשות - אפשר להגיע למספיק מקרים בשביל להוריד מהר את קצב ההדבקה".
תוך שבוע כבר הספיקו אנשי "תנועת מספריים" להקים את כל התשתיות ולהתחיל בתשאולים: 570 מתשאלים גויסו והחלו הכשרה, ו-150 כבר הוכשרו. במשרד הבריאות הופתעו מההיענות הגבוהה, נתנו את ברכתם להקמת המערך במקביל לפעילות המשרד ואף ביקשו מהיוזמים לסייע באיוש תקנים ריקים של מתשאלים של המשרד. ב"תנועת מספריים" נענו מיד לבקשה וכבר העבירו למשרד פרטים של 150 מתשאלים מתאימים.
"מגיעים לחולים לפני משרד הבריאות"
ב"תנועת מספריים" לא פונים לחולים מיוזמתם, אלא מבקשים מאנשים שנמצאים בבידוד ופיתחו תסמינים לפנות אליהם עוד לפני לקבלת תוצאות הבדיקה שלהם. "נתשאל את החולים ונעזור להם להבין עם מי היו במגע", מסבירה גורדון. "לאחר תשאול קצר, נפנה לאנשים שהיו איתם במגע בתקופה המדבקת ונבקש מהם להיכנס לבידוד. גם אם רק חלק מהם ישנו התנהגות בתקופה בה הם מתחילים להיות מדבקים - תהיה לזה השפעה אדירה על קצב התחלואה".
למרות שהם פועלים במנותק ממשרד הבריאות, היוזמים לא חוששים מכפילויות בחקירות. "אנחנו פועלים מהר יותר", מציינת גורדון. "המטרה שלנו היא להגיע למגעים של חולה קורונה תוך 24 שעות מרגע הופעת התסמינים, לבודד אותם לפני שהם מדבקים בעצמם וכך לקטוע את שרשרת ההדבקה. זהו 'חלון הקסמים'. היעד שלנו הוא להגיע לתחקור של 1,500 חולים ביממה תוך שלושה שבועות".
ב"תנועת מספריים" חוזרים ומדגישים כי המידע שיאספו לא יועבר הלאה. "אנחנו לא מתכוונים לשמור על המידע ולא לדווח עליו", מבהיר קלארמן. "הרעיון הוא לסיים שיחה, לקבל את המגעים, להזהיר אותם ולמחוק את המידע. זו התארגנות של אזרחים עבור אזרחים והתנאי שלנו הוא ליצור את הסביבה שתאפשר לאנשים לשתף פעולה בלי החשש שיעקבו אחריהם או יפגעו בהם".
כעת מקווים היוזמים לגייס באמצעות קמפיין מימון המונים חצי מיליון שקלים שישמשו לתשלום עלות השיחות ולפנייה לציבור במדיות השונות. "העמדנו את המערך הזה על הרגליים ועכשיו אנחנו צריכים להפעיל אותו כדי להראות לשלטון המקומי ולמדינה שיש אופציה זולה ופשוטה להקמת המערך", אומר קלארמן. "לכן אנחנו צריכים את הציבור".
"אני אחראית לתושבים, לא הממשלה"
יוזמי "תנועת מספריים" הם לא היחידים שלקחו את הטיפול במשבר לידיים. גם טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם שהפכה מאדומה לירוקה, החליטה שלא לחכות למשרד הבריאות והקימה מערך עירוני עצמאי לקטיעת שרשראות הדבקה. עוד מימי הגל הראשון לפני כחצי שנה ביצעו בירוחם את החקירות האפידמיולוגיות בעזרת עובדי המועצה.
הפערים בתפקוד מערך התחקור של משרד הבריאות, מתארת אוחנה, היו ברורים: "למשרד הבריאות לוקח הרבה יותר זמן להגיע לחולים, לחלקם אפילו לא פנו עד היום. בנוסף, משרד הבריאות לא מכיר את השטח כמונו ולכן אנחנו מחמירים על ההנחיות שלו. הבנו שיש צורך בתהליכי בקרה על התשובות שאנחנו מקבלים מחולים כשאנחנו רואים שיש חוליות חסרות ומבינים הקשרים מתוך חוכמת מקום של קהילה".
אוחנה נותנת כדוגמה את בתי הכנסת בעיר: "ראינו קושי גדול יותר לקבל מהחולה את רשימת האנשים שהיה איתם במגע. לא תמיד זוכרים, אין רישום, אין איכונים טלפוניים וקיימות אי נעימויות כאלה ואחרות. לכן החלטנו להצליב מידע עם שלושה אנשים שונים שאין ביניהם קשרים חברתיים הדוקים ונכחו באותה תפילה כדי להגיע לאמת השלמה. אנחנו גם מטילים הרבה מאוד אחריות על המנהיגים הרוחניים של אותם מניינים. כמובן שחלק מהמידע מועבר למשטרה כאשר יש סירוב לענות".
"לא ניסינו להתחרות במשרד הבריאות, אלא להוסיף רובד שיש בו מקדם הגנה טוב יותר, אפקטיבי יותר", מדגישה אוחנה. "זה נבע מתוך תחושת לקיחת אחריות משמעותית - אני אחראית למאה אחוז מהסיטואציה. פיקוד העורף מדהימים, משרד הבריאות אחריותם לעזור לי - אבל האחריות על התושבים היא שלי".
ראש המועצה שמתחקרת חולים בעצמה
בתחילת הדרך עוד ביצעה אוחנה את התחקורים בעצמה, אך בגל הנוכחי, כשהמספרים האמירו, כבר הוקם מערך אפידמיולוגי עירוני שלם המבוסס על עובדי המועצה. "אני מקבלת את שמות החולים ומעבירה אותם לצוותי התחקור שמורכבים ברובם מסטודנטיות או מתנדבות", מפרטת אוחנה. "הן מבצעות תשאול של החולה לגבי אנשים שבא עמם במגע והמקומות הציבוריים שבהם שהה, ונותנות לו מענה סוציאלי".
לא מעט חולים נתפסו משקרים ומסתירים מגעים, אך אוחנה בטוחה כי הדגש שהושם על מתן מענה אמפטי וסובלני מסייע לרתימת התושבים. "שיחה עם חולה מאומת נפתחת בהתעניינות בשלומו ומתן מענה סוציאלי מקיף בעת הצורך", היא אומרת. "המתחקרת שואלת מה הוא צריך ומלווה אותו לאורך כל ימי המחלה. יש לו את מספר הטלפון שלה והוא תמיד יכול לחזור אליה, להתייעץ או להוסיף מידע. הוא מכיר אותה, נוצר אמון בין אנשים, הדבר הזה כשלעצמו יש לו ערך".
אוחנה אמנם לא הסכימה לגלות אילו ערים פנו אליה ליישום "מודל ירוחם" בתחומן, אך ציינה את כפר קאסם וטלז-סטון כדוגמה לערים שראשיהן לקחו את העניינים לידיהן והצליחו לשטח את עקומת התחלואה באמצעות הקמת מערכי תחקור עירוניים, שמירה על קשר טלפוני רציף עם הנדבקים ומתן סיוע למבודדים.
מערך "פיראטי" או מענה אפקטיבי?
ירוחם אמנם לקחה את המושכות לידיים והקימה מערך תחקור עצמאי לגמרי, אך ביותר מ-150 רשויות מקומיות בחרו דווקא באופציה אחרת: הקמת מערך תחקור עירוני בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ופיקוד העורף. כך עשו בתל אביב שהקימה השבוע מרכז עירוני לחקר אפידמיולוגי שבו יעבדו כמאה עובדי עירייה, תאגידים עירוניים וצעירים בשנת שירות. עובדי המרכז הוכשרו כחוקרים אפידמיולוגיים על ידי פיקוד העורף ויחלו בביצוע תשאולים של חולים מאומתים.
"אין ספק שמשרד הבריאות לא מספק את הסחורה מתחילת הדרך", אמר ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי בהצגת המרכז. "משל"ט (מרכז שליטה) הקורונה העירוני נולד כדי לשפר תהליכים שקורים או לא קורים ברמה הלאומית. המרכז לקטיעת שרשראות ההדבקה יעבוד שבעה ימים בשבוע בשתי משמרות יומיות. גם היום משרד הבריאות לא בנוי לנהל משבר מהסוג הזה. לדאבוני ההתעקשות של המשרד לנהל את האירוע היא לא ראויה".
בפיקוד העורף מתנגדים להקמת מערכי תחקור עצמאיים בידי רשויות שהתאכזבו מקצב ומכמות החקירות שהמדינה מספקת להן. המתנגדים לאותם מערכים עצמאיים טוענים כי מדובר באירוע "פיראטי" שאמנם מגיע ממקום חיובי, אך נעשה ללא סמכות חוקית, הכשרה מקצועית או בקרה. טענה נוספת היא שמכיוון שהדבר נעשה ללא תמיכת משרד הבריאות, המבודדים אינם מוכנסים למערכות האכיפה - כך שהתהליך אינו שלם.
במשרד הבריאות אמרו ל-N12 כי הם מעודדים כל רשות שרוצה לעבוד בשיתוף פעולה עמם לשלוח נציגים מתאימים להכשרה, אך נמנעו מלהתייחס ישירות לרשויות שפתחו מערכי תחקור עצמאיים. "משרד הבריאות ופיקוד העורף עובדים בצורה מתואמת עם הרשויות בהן הוכשרו חוקרים על מנת לשפר את קטיעת שרשראות ההדבקה ביישובים", הדגישו במשרד הבריאות. "כל המתחקרים עובדים תחת הכוונה ופיקוח של שירותי בריאות הציבור בלשכות הבריאות".
עד היום הכשירו משרד הבריאות ופיקוד העורף כ-400 אנשים ברשויות המקומיות לביצוע חקירות אפידמיולוגיות ושיחות עם אנשים שצריכים להיכנס לבידוד. בפיקוד העורף מבינים שכמות החולים המאומתים עולה כיום על יכולות התחקור של המערך, אך מעוניינים שהמערכת תהיה איכותית ומבוקרת.
ובכל אופן, קשה שלא לראות כיצד אוזלת היד של הממשלה אל מול התחלואה המאמירה היא שאילצה אזרחים ורשויות כאחד לקחת פיקוד על קטיעת שרשראות ההדבקה. למרות הסתייגות המדינה מהיוזמות העצמאיות, דומה כי אין מדובר בתחרות עם משרד הבריאות או פיקוד העורף אלא במערכים עצמאיים שהוכיחו עצמם בארץ ובחו"ל כסיוע חיוני ואפקטיבי שיש לברך עליו ולהסתייע בו ככל האפשר.