רבים שנדבקו בקורונה והחלימו כלל לא יודעים על כך, מכיוון שלא חוו את תסמיני המחלה. הבדיקה הסרולוגית נעשית באמצעות בדיקת דם, מסוגלת לאתר נוגדנים לנגיף וכך עשויה לפתור את התעלומה. במשרד הבריאות ובקופות החולים עמלים על הנפקת 'תעודת מחלים' למי שיימצא בגופו נוגדנים ויאפשר למי שיימצא ככזה גם פטור מבידוד. הביקוש לבצע את הבדיקות גובר אך לא כולם זכאים להן במסגרת קופות החולים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סקרים סרולוגיים של קופות החולים:
בישראל בוצעו עד היום שני סקרים סרולוגיים, אחד מהם נעשה באופן כלל-ארצי והשני התמקד בעיר בני-ברק. מטרת הסקר הייתה לאמוד את התפשטות המגפה בישראל. מתוצאות הסקרים עלה כי ישראל רחוקה מחיסון עדר, עם שיעור נמוך מאוד של אנשים שנמצאו עם נוגדנים בדמם. בימים הקרובים צפויים לצאת לדרך סקרים נוספים עבור צוותי רפואה ובני משפחה של חולים שהחלימו אך לא חוו תסמינים. החיסרון של הסקרים הללו הוא שלא כל אחד עומד בקריטריונים ויכול להיבדק באמצעותם.
בדיקה בתשלום בבתי החולים:
מרבית בתי החולים מציעים כיום בדיקות סרולוגיות תמורת תשלום. בבית החולים אסף הרופא עלות בדיקה סרולוגית היא 150 שקלים. במרכז הרפואי שיבא תל-השומר עולה הבדיקה 220 שקלים, בבית החולים איכילוב בתל-אביב היא עולה 225 שקלים ובהדסה בירושלים עלותה 250 שקלים. במרכזי הרפואי של אסותא עלות הדגימה היא 290 שקלים. בהרצליה מדיקל סנטר מבטיחים בדיקה מיידית אך העלות מזנקת ל-550 שקלים. במרבית המרכזים הרפואיים התשובה של הבדיקה מועברת לנבדקים תוך 48 עד 72 שעות.
שרון ממן, ראש אגף פרויקטים באסותא מרכזים רפואיים סיפרה ל-N12: "ביום הראשון שהצענו את השירות הגיעו רק שני נבדקים וכבר היום אנחנו רואים כיצד זה הולך ותופס תאוצה כמו אש בשדה קוצים. כיום אנחנו עומדים על עשרות נבדקים ביום. בשונה מבדיקת קורונה, בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם שבוחנת מה רמת הנוגדנים בדם לנגיף הקורונה".
"יש נוגדנים שמתפתחים בעיתוי מסוים סביב השיא של המחלה, ויש נוגדנים שנשארים לאחר ההחלמה", הוסיפה שרון ממן. "התוצאה שמתקבלת נותנת את ההערכה של רמת הנוגדנים בהתאם לשלב שבו אותו אדם נמצא במחלה. כיום, כדי לטוס לסין יש דרישה להציג לצד תוצאת בדיקת הPCR-, גם תוצאה של בדיקה סרולוגית. מעבר לכך, המדינה לא מחייבת לעשות את הבדיקה ומרבית הנבדקים שמגיעים אלינו הם אנשים סקרנים שרוצים לדעת האם הם נדבקו בעבר במחלה".
בדיקה באמצעות חברות פרטיות:
ישנן מספר חברות פרטיות שמלבד ההצעה לבדיקת קורונה - מקיימות גם בדיקות סרולוגיות. החיסרון של החברות הללו: כאשר בדיקה סרולוגית נעשית באמצעות חברה פרטית, מסמך התוצאה שהונפק עלול להיות לא מוכר על ידי משרד הבריאות. במשרד הבריאות גיבשו רשימה של מעבדות מוכרות שזכו לאישור רשמי מטעמם, ולא כל החברות הפרטיות עומדות בסטנדרט הזה.
מדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה עלה כי מיליוני שקלים הושקעו בבדיקות הסרולוגיות אך לא נעשה בהם שימוש. 112 מיליון שקלים הושקעו על ידי משרד הבריאות ברכישת 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות. לעומת זאת, בכוונת המשרד לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי 2.1 מיליון הבדיקות הנוספות - אין כרגע תכנון. בפועל, הובאו לארץ 250,000 ערכות סרולוגיות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60,000 בדיקות.
"משרד הבריאות הזמין עשרות אלפי בדיקות סרולוגיות, בשל חוסר תכנון פג תוקפן לפני השימוש", נכתב בדו"ח. "המשרד לא הסביר מהו הגורם לפער בין מספר הבדיקות שהזמין למספר הבדיקות שתכנן לבצע עד ספטמבר 2020. עלה שלמשרד עדיין אין תוכנית לשימוש בכ-170,000 ערכות הבדיקה הנותרות, שכבר הגיעו לארץ. בסוף יולי 2020 כבר פג תוקפן של הבדיקות שהגיעו עד כה לארץ".
פרופ' נדיר ארבר, מנהל המערך לרפואה מונעת במרכז הרפואי איכילוב אמר: "לא מומלץ לפנות לחברות פרטיות שלא קיבלו את אישור משרד הבריאות. יש קיטים שונים שמסתובבים בשוק שהרגישות שלהן לא מספיק טובה, במיוחד אלו שמבטיחים תשובה מהירה מאוד, ייתכן כי הבדיקה לא מספיק אמינה".
"באיכילוב נבדקו בחצי השנה האחרונה כ-8,000 בני אדם, כ-7% מהם נמצאו חיוביים", הוסיף פרופ' ארבר. "הנתונים ישמשו אותנו גם למחקר רפואי וכל מי שמעוניין יכול להגיע ולהיבדק. מי שחלה ויש לו נוגדנים קרוב לוודאי שהוא מוגן לפחות לתקופה של כמה חודשים. הידע הרפואי על המחלה והנוגדנים עדיין לא מספיק אבל תוצאה חיובית יכולה להוכיח לאדם שהוא נחשף לנגיף כשלא היה מודע לכך".