ירידה של 200 לידות של פגים בסגר הראשון: מנתוני מחלקות הפגים ברחבי הארץ שהגיעו לידי N12 עולה כי ההגבלות שהוטלו בישראל בעקבות הקורונה הובילו לירידה במספר הפגים שנולדו. הירידה הבולטת ביותר נצפתה בין החודשים מרץ למאי, שבהם חל הסגר והוטלו ההגבלות המחמירות על המשק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הנתונים שנאספו התייחסו לכלל התינוקות שנולדו בשנת 2020 וחולקו לשלוש תקופות: לפני הסגר, בזמן הסגר ואחריו. את הנתונים הללו השוו עורכי המחקר לתקופות המקבילות בשנים 2017 ועד 2019.
פרופ' ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת פגים ויילודים בשיבא תל-השומר, וזו שערכה את המחקר הסבירה: "פילחנו את הנתונים לפי חודשים, כאשר פג מוגדר כמי שנולד מתחת לשבוע 37 של ההיריון. לידות תאומים ושלישיות לא נכנסו לסטטיסטיקות כמקובל במחקרים מהסוג הזה. הרעיון למחקר נולד בתחילת הסגר, שמנו לב שהפגייה בשיבא עמדה כמעט ריקה. זה עורר את סקרנותי והתחלתי לשאול אצל הקולגות מה קורה בפגיות שלהם, וגיליתי תמונת מצב דומה".
מבדיקת נתוני כלל הלידות עולה כי בין החודשים מרץ למאי 2020, נרשמו 200 פגים פחות מאלו שנולדו בשנת 2019 באותם חודשים. שיעור הפגים מבין היילודים עמד על 4.6%, בהשוואה ל-5.3% בשנה הקודמת. למעשה, בתקופת הסגר הייתה ירידה של 10% במספר הפגים שנולדו, ביחס לאותם חודשים בשנים קודמות.
מחקרים שנעשו בדנמרק ואירלנד במהלך הסגר שבוצע בהן, הצביעו על נתונים דומים של ירידה בשיעור הפגים. "כדי לוודא שהירידה היא לא מקרית, השווינו את הנתונים לשנים קודמות וראינו ירידה של כ-10% בלידות הפגים בישראל. כלומר בכל חודש של הגבלות – חלה ירידה של כ-150 עד 200 פגים בממוצע, בהשוואה לשנים קודמות", הסבירה.
ישנן מספר סיבות אפשריות לירידה בשיעור הפגים שחלקן מוכחות בספרות הרפואיות. ד"ר שטראוס מסבירה: "במהלך הסגר הנשים ההריוניות עשו פחות עבודה מאומצת, ידוע שעמידה לאורך זמן על הרגליים ונשיאת משקל כבד עלולה להוביל ללידה מוקדמת. לכן נשים שהיו רגילות להתרוצץ ולעמוד שעות על הרגליים בעבודתן, זכו בתקופת הסגר למנוחה רבה יותר וביצעו פחות עבודה פיזית".
סיבה אפשרית נוספת היא שינויים בהרגלי התזונה כתוצאה מהסגר: "נשים שלא אוכלות מספיק טוב נמצאות בסיכון ללידת פג. במהלך הסגר נשים נמצאות יותר בבית, שבו יש נטייה לאכול ארוחות חטופות בתדירות גבוהה יותר, וייתכן שיש לכך קשר בצמצום לידת הפגים".
באופן מפתיע, על אף שהקורונה היא מחלה זיהומית בפני עצמה, ההגבלות הובילו לכך שחלה ירידה בזיהומים אחרים שהיו יכולים להוביל ללידת פג: "דלקת בדרכי השתן או זיהומים נגיפיים נמנעו בזכות יתר שטיפת ידיים, חיטוי ותשומת לב גבוהה לניקיון. אומנם נשים שנדבקו בקורונה נמצאות בסיכון ללידת פג ובסיכונים נוספים, אך למזלנו מספר הנשים ההריוניות שנדבקו בנגיף בארץ היה נמוך יחסית".
סיבה נוספת שתרמה לירידה בנתונים היא הירידה בזיהום האוויר. מחקרים רבים הצביעו על כך שקיים קשר בין זיהום אוויר גבוה לסכנה עבור העובר. על כך אומרת ד"ר שטראוס: "בכל העולם דווח על ירידה בזיהום האוויר, מה שעשוי להיות הסבר נוסף לירידה. גם עישון מעודד פגות ולידה מוקדמת, וייתכן שכאשר הנשים נשארו בבית במהלך הסגר עם הילדים – הדבר גרם להן לעשן פחות".
לעומת זאת, במהלך גל הקורונה הראשון נרשמה ירידה דרמטית בהגעה לבתי החולים, ובכללם גם נשים בהריון. "נשים למעשה נמנעו מלהגיע לבתי החולים, הן נבדקו פחות וייתכן שמשום כך התקבלו פחות החלטות על ניתוח קיסרי שהיה מוביל ללידת פג. עולה השאלה האם המחיר של הנתונים הנמוכים בשיעורי הפגים – הוא תמותת יתר של עוברים. בבריטניה דווח על ממצא מדאיג שמצביע על כך שייתכן שזה המחיר, אך הדבר עוד נבדק ועדיין איננו מבוסס".
לסיכום מסבירה ד"ר שטראוס: "ללידת פג עלולות להיות השלכות התפתחותיות ונוירולוגיות. יש פגים שנשארים עם פגיעה התפתחותית או שנזקקים לאשפוז בטיפול נמרץ ויש לכך השפעות רבות בהמשך החיים. לכן ירידה במספר הפגים היא בשורה חיובית, אם נוכל ללמוד דווקא מתוך השבר את היתרונות שהובילו לירידה הזו – נוכל למנוע לידת כ-1,000 פגים בשנה בישראל, וזה מספר משמעותי מאוד".