בראיון שנערך הערב (שני) במהדורה המרכזית, סיפרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות על חששותיה מהעובדה שדובאי נותרה ירוקה - על אף נתוני התחלואה הגבוהים יחסית בין השבים לארץ. בנוסף, הסבירה על ההיגיון העומד מאחורי רעיון התעדוף – וטענה כי במידה וכמות החיסונים בישראל לא תגדל משמעותית – הציבור הרחב יוכל להתחסן בתחילת חודש ינואר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איחוד האמירויות עדיין מוגדרת כמדינה ירוקה, זאת על פי נתוני התחלואה הנמוכים יחסית, והודות לכמות הבדיקות הגדולה במדינה. עם זאת, מאומתים רבים שבים מדובאי לישראל ואינם מחויבים בבידוד. על אף ניסיונות משרד הבריאות להפוך את דובאי לאדומה, ככל הנראה הדבר לא נעשה עקב שיקולים מדיניים - ולא בריאותיים.
כשנשאלה ד"ר שרון אלרעי-פרייס על הסכנה הבריאותית הטמונה בהשארתה של דובאי ירוקה, השיבה: "למרות שמדדי התחלואה מגדירים אותה כירוקה, הסתכלנו על אחוז המאומתים שמגיעים משם בחודש נובמבר, שזה משהו בסביבות 0.7-0.9% והכפלנו את זה בכמות החוזרים שאמורה להיות בדצמבר, שהיא אדירה. רצינו להפוך אותה למדינה אדומה. מסיבות כאלה ואחרות הוחלט כרגע לא לעשות את זה – אני מפחדת שזה יפגע בבריאות הציבור".
אלרעי-פרייס הוסיפה: "מדדי התחלואה של דובאי כרגע לא מגדירים אותה כמדינה אדומה, אבל אנחנו ניסינו להיות פרו-אקטיביים ולהגיד 'בוא נסתכל על כמות התחלואה שאמורה להגיע משם בדצמבר'. במכפלה הזאת הגענו ל-200-300 מאומתים שעלולים לחזור ואנחנו יודעים שאנשים ממדינות ירוקות לא נדרשים בכלל לשמור בידוד".
"כרגע, גם אם ההחלטה היא להשאיר את דובאי מדינה ירוקה, אנחנו נמצאים בניטור מאוד קרוב. בדרך כלל אנחנו משנים את זה כל שבועיים, פה אמרנו נסתכל על הנתונים עוד פעם בעוד 10 ימים. אנחנו עושים את הכול כדי לנטר כמה שאפשר ולשנות את הסטטוס – ברגע שנרגיש שזה מסוכן".
עד תחילת ינואר: רק צוותים רפואיים ואוכלוסייה בסיכון יוכלו להתחסן
כשנשאלה ראש שירותי בריאות הציבור האם משרד הבריאות צפוי לבצע תעדוף למתחסנים, אמרה: "זה תלוי בכמות המנות שיהיו פה. במידה ותהיה פה כמות מנות גדולה של כמה מיליונים, לא יהיה צורך לעשות תעדוף. כשאנחנו נמצאים במצב שאנחנו מקבלים את המנות בהדרגה – צריך לעשות, ולתת קודם כל לאוכלוסיות בסיכון".
ד"ר אלרעי-פרייס הוסיפה: "כרגע יש לנו 300-500 אלף חיסונים במדינת ישראל – עם הדבר הזה אנחנו מתחילים. לכן אנחנו צריכים להתחיל בתעדוף". המשמעות היא, שהראשונים להתחסן יהיו הצוותים הרפואיים, בשאיפה ביום ראשון הקרוב. במקביל, מקווים במשרד הבריאות לחסן את האנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון.
כשנשאלה מתי להערכתה תוכל כלל האוכלוסייה להתחסן, השיבה פרייס: "אני מניחה שבתחילת חודש ינואר אנחנו נפתח את זה ליותר ויותר קבוצות, שוב בהינתן זה שיגיעו יותר מנות מפייזר. אנחנו עושים עבודה מסביב לשעון לקבל כמה שיותר מנות – ולדעת שכל מי שירצה יוכל להתחסן". במידה ותגיע כמות גדולה של מנות, לוח הזמנים ישתנה.
"אני לא רוצה שבסוף האנשים שבאמת בסיכון ועליהם אנחנו צריכים להגן לא ישארו להם מספיק מנות – אז ברגע שנדע שיש מספיק בישראל, או שזה חתום בצורה וודאית שיגיע – אנחנו נפתח את זה בצורה הכי רחבה שנוכל".
מי נכלל בקבוצות הסיכון?
"זה יהיה תלוי בכמויות המנות שמגיעות ", הסבירה ראש שירותי בריאות הציבור. "בשלב ראשון זה יהיה אנשים מעל גיל 70, אחר כך נוריד את זה למעל גיל 65. אנשים שיש להם מחלות רקע משמעותיות גם הם יכנסו לתעדוף. כל הדבר הזה נמצא כרגע בדיונים בוועדה המייעצת".
מי לא יוכל להתחסן?
מלבד ילדים, ההמלצה היא שלא לחסן נשים בהיריון ונשים מיניקות, אמרה ד"ר אלרעי פרייס. הסיבה היא שאין מספיק מידע בנושא. "אין סיבה מדעית לחשוב שהחיסון הזה מסוכן להן", הסבירה. "פשוט אין מספיק מידע – ולכן אנחנו נוקטים במשנה זהירות".
קבוצה נוספת שלא תתחסן בשלב הזה היא אנשים מסוימים שסובלים מאלרגיות. "ראו בארה"ב שאנשים פיתחו אלרגיה מאוד משמעותית, ולכן אנשים שיש להם אלרגיה מסכנת חיים או שמסתובבים עם אפיפן בכיס, זה אנשים שכרגע יש להם הוריית נגד לחיסון".
על החשש מחוסר היענות הציבור להתחסן, אמרה אלרעי-פרייס: "צריך פשוט לראות את הנתונים, לראות כמה החיסון הזה בטוח. הוא נבדק על 40 אלף אנשים והיה עם תופעות מאוד מינימאליות במקום ההזרקה וחום ביום או יומיים אחרי. לעומת זאת האנשים שחולים בקורונה אנחנו רואים את הסיכון שלהם. המחלה הזאת מאוד מסוכנת, אין ספק שהחיסון מביא בשורה מאוד גדולה".
"בדיקה לשבים מחו"ל לא תתפוס את כל מי שנדבק"
בשבוע האחרון פורסמו תיעודים רבים המציגים את ההתקהלויות ההמוניות בנתב"ג, ואת הצפיפות הרבה בתורים. כשנשאלה על כך אלרעי-פרייס, אמרה: "כשאנחנו מגיעים לקו פרשת המים אנחנו רואים שהדבר הזה לא עובד טוב", אמרה. "אני קוראת לרשות האכיפה ולנתב"ג ולרשות שדות התעופה לעשות הכול כדי למנוע את ההתקהלויות האלה. זה באמת בלתי אפשרי. זו לא התקהלות בלתי צפויה, זה אנשים שאמורים לעלות לטיסה ובן אדם שאין לו כרטיס טיסה לא יכול להיכנס. זאת אומרת – המספרים ידועים. עכשיו צריך לנהל את זה".
כשנשאלה מדוע לא לבצע בדיקת קורונה לשבים מחו"ל מיד לאחר נחיתתם, השיבה: "כמה אנשים מתוך האנשים שיהיו מאומתים אחרי החזרה מחו"ל יהיו מאומתים ביום של הנחיתה? 3%. זאת אומרת את מרבית האנשים לא נתפוס ביום הנחיתה".
"רצוי לעשות בדיקות, ורצוי לעשות אותן בכניסה לבידוד ולדעת אם התחילו שרשראות הבדיקה עוד לפני הכניסה לבידוד – אבל זה לא מה שישנה. מפני שרוב המאומתים מתאמתים ביום 4,5,6,7 – ולא ביום הנחיתה".
עם הגעת החיסונים - האם ההגבלות הנוספות מאחורינו?
"יש איזושהי תחושה של אווירת סוף קורס", אמרה אלרעי-פרייס. "צריך להבין שהאפקט המשמעותי של החיסונים, בהנחה שיגיעו הרבה, ורוב האוכלוסייה תיענה לחיסון, אנחנו נראה אותו במרץ, לא עכשיו. לעומת זאת, המגפה כרגע עם מקדם 1.2 – כמות המאומתים היומית מוכפלת כל שבועיים. אנחנו לא נגיע למרץ בדרך הזאת. גם בחולים הקשים יש מקדם הדבקה מעל 1".
אלרעי-פרייס הוסיפה: "אנחנו לא נמצאים במצב שהמגפה במצב יציב ואין החמרה, ואנחנו יכולים לנוע בשקט לכיוון החיסון. אנחנו צריכים לעשות פעולות עכשיו – לסגור את המעברים לרשות הפלסטינית בצורה יעילה, לטפל בסיפור של תחלואה מיובאת מנתב"ג - ראינו את התמונות המזעזעות של עומסים והתקהלויות".