אחרי הביקורת על האמינות בבדיקות הקורונה המהירות – פיתוח ישראלי חדש מבטיח כי נמצאה טכנולוגיה לעריכת בדיקת קורונה באופן כזה שתהיה גם מהירה וגם מדויקת. המורכבות שמטרידה כיום את מקבלי ההחלטות בשחרור המשק, היא השאלה האם ניתן לעשות שימוש בבדיקות מהירות כפי שנקבע עבור מתווה "האיים הירוקים", על אף שבמקרים רבים רמת הדיוק שלהן מוטלת בספק. כעת, פיתוח ישראלי שנמצא בשלבי מחקר מתקדמים מבטיח שהשיטה פוצחה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
החוקרת ד"ר דורית ארד רשמה פטנט על שיטת הבדיקות בזמן התפרצות מגפת הסארס. בשיתוף עם חברת NLC pharma ומעבדת המחקר באוניברסיטת תל-אביב, השיטה הוסבה כעת לשימוש עבור בדיקת קורונה מהירה. במהלך הפיתוח נערך מחקר בבית החולים הציבורי אסותא-אשדוד, ובו נבדקו עשרות מקרים של חולים מאומתים למול נבדקים שהתגלו כבריאים ונמצאה התאמה מלאה בין תוצאות הבדיקה החדשה לבין תוצאות בדיקת ה-PCR שערכו המשתתפים בניסוי. כלומר, כל מי שקיבל תוצאה חיובית או שלילית בבדיקה הסטנדרטית בה משתמשים בישראל – קיבל את אותה התוצאה גם בבדיקה שנעשתה בשיטה החדשה.
מרגע הבדיקה ועד לקבלת התוצאה חולפות כ-10 דקות בלבד. ד"ר ארד הסבירה: "השיטה שלנו מבוססת על עיקרון אחר לגמרי מזה המקובל בבדיקות ה-PCR או בבדיקות האנטיגן המהירות. אנו בודקים האם האנזים מסוגל 'לחתוך' חומר מסוים בתוך הוירוס. אם התשובה לכך חיובית, המשמעות היא שהאדם שנבדק נושא וירוס פעיל. האנזים שנקרא 3C מופיע על פי מחקרים בכמויות גדולות בשלבים הראשונים של המחלה, ולכן ככל שנוכחותו תהיה גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לכך שהאדם מדבק".
מה ההבדל בין בדיקה כזו לבין הבדיקה המהירה המוכרת במכשיר הסופיה? ד"ר ארד עונה: "הבעיה בבדיקות אנטיגן כמו הסופיה היא שהן יודעות לזהות את חלבון המעטפת של הנגיף. הבעיה היא שהוא עשוי להשתנות או שאם הכמות שנלקחה ממנו בדגימה קטנה מדי – לא ניתן לזהות אותה בקלות, ועל כן היא נכשלת בזיהוי המחלה בשלביה הראשונים".
אמינות הבדיקה הוכחה כאשר נעשה בה שימוש לווירוסים אחרים שדומים לקורונה, בהם הסארס ווירוסים נוספים הגורמים להצטננות ולדלקת קרום המוח. "המחקר והניסיונות בנושא שנערכו במשך השנים על וירוסים הדומים באופיים לקורונה הוכחו כהצלחה", מספרת ד"ר ארד. "עם התפרצות המגפה הערכנו כי ניתן להתאים את הבדיקה שפיתחנו גם לקורונה. אני מרוצה מתוצאות הניסוי עד כה, ומאמינה כי המשך הניסוי יתקדם כצפוי, ובתוך זמן קצר נוכל לדווח על סיום הפיתוח ועל השקת ערכת הבדיקה המהירה שלנו לשימוש נרחב ולעצירת שרשרת ההדבקה".
לדברי החוקרים, במשרד הבריאות מבצעים מעקב אחר המחקר, ואם בעוד כחודש הוא יוכתר כהצלחה, ייתכן כי ייעשה שימוש נרחב בבדיקה זו בישראל. "בשלב הראשון הכוונה היא לבחון את השיטה בבדיקות מעבדה, ומבחינה זו, כרגע אין מחסום טכנולוגי. בעוד כחודש נשלים את הניסוי הקליני באסותא-אשדוד ואז נבחן את השיווק כבדיקה מהירה במוקדים כמו מרכזי מסחר ושדות תעופה".
נאוה עינבר, דוברת 'סופיה ישראל', מסרה בתגובה: "אנו מברכים את ד"ר דורית ארד ויתר השותפים על הפיתוח החדש ומקווים שיצטרפו אלינו במהרה כנשק במאבק נגד הקורונה. הכנסת 'סופיה' לשימוש בארץ נעשתה לאחר תיקוף של מספר חודשים על ידי המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. כאשר מחשבים את רגישות המכשיר בהתייחס לכלל החיוביים המאומתים בבדיקת מעבדה רגילה (PCR) – הרגישות שהתגלתה במכשירים עומדת על 82.5%, בזיהוי סימפטומטיים אחוזי ההצלחה מגיעים ל-95% ולגבי א-סימפטומטיים ל-72%".