"לא חייבים להיות תומך ליכוד כדי להיות חבר של ישראל", אמר בפברואר 2008 המועמד לנשיאות ארה"ב ברק אובמה בפגישה עם מנהיגים יהודים באוהיו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שתי הקדנציות של אובמה כנשיא, ובמיוחד השנה האחרונה שלו בתפקיד, לא הותירו ספק מיהי המפלגה הפחות אהודה עליו בישראל. להגנתו ניתן לומר כי היחס בינו לבין הליכוד היה הדדי.
לגבי ההעדפות המפלגתיות של סגנו של אובמה באותן שנות נשיאות, ג'ו ביידן, אין באמת שאלה. לנשיא הנבחר יש אומנם היסטוריה ארוכה עם ישראל: הוא נוהג לשלב בנאומיו אנקדוטות מפגישתו עם גולדה מאיר, ובכירים במפלגה הדמוקרטית נהנים לספר כיצד אמר לנתניהו לאחר אחת הפגישות הטעונות עם אובמה: "אני לא מסכים עם מילה שאמרת, אבל אני עדיין אוהב אותך". עם זאת, איש אינו צופה שהממשל החדש יגרום לממשלת נתניהו לשכוח את האקס המיתולגי, דונלד טראמפ.
על רקע החששות בירושלים מתוצאות הבחירות, המינויים הראשונים של ממשל ביידן מבשרים טובות מבחינת ישראל: מזכיר המדינה החדש, טוני בלינקן, האיש הכי קרוב לנשיא הנבחר, היה צריך רק לבחור לעצמו את התפקיד בכוורת הקרובה של ביידן - היועץ לביטחון לאומי או מזכיר המדינה. אחד ההבדלים בין שני התפקידים נוגע לתדירות השיחות עם הנשיא. היועץ לביטחון לאומי מקיים מדי יום שיחת בוקר עם הנשיא. מזכיר המדינה "מסתפק" בארוחת צהריים שבועית.
בקדנציה הראשונה של ממשל אובמה, שימש בלינקן כיועץ לביטחון לאומי לביידן. בקדנציה השנייה היה סגנו של מזכיר המדינה, ג'ון קרי. בניגוד לרבים מעמיתיו בממשל אובמה, לבלינקן אין חשבונות-עבר לסגור עם רה"מ נתניהו. כדור שני (בן חורג) לניצול שואה, בלינקן מדבר הרבה על הקשר לישראל ונחשב למקורב מאוד לארגונים היהודים.
בלינקן לא יהיה היהודי היחיד בממשל החדש. עד כה מונו גם אלחנדרו מאיורקאס לשר לביטחון המולדת וג'נט יילן לתפקיד שרת האוצר. בנוסף, חבר הקונגרס לשעבר, רון קליין, מונה לתפקיד היוקרתי של ראש סגל הבית הלבן - האיש המוציא והמביא של הנשיא הנבחר.
למרות המספר הגבוה של יהודים ועוד בתפקידים הבכירים ביותר בקבינט של ביידן, יהיו בישראל רבים שיטענו שהממשל החדש הוא "שונא ישראל".
בזמן שג'ורג בוש הבן שימש כנשיא, נהגו העיתונאים האמריקנים לכנות בלעג את האגף המערבי של הבית הלבן, ה-West wing, כ-The west bank, (הגדה המערבית), "כי כולם שם מתנחלים".
ממשל קלינטון מינה שישה שרים יהודים ובממשל טראמפ שימשו יהודים בתפקידים משמעותיים, בעיקר בנושאים הקשורים לישראל.
ביידן ממנה יהודים לתפקידים משמעותיים הרבה יותר מכל הנשיאים שלפניו: בלינקן יהיה היהודי השני בתפקיד מזכיר המדינה - הראשון היה הנרי קיסינג'ר, לפני 47 שנה בממשל ניקסון; מאיורקאס יהיה היהודי הראשון במשרד לביטחון המולדת - שהוקם אחרי אסון התאומים ב-2001 - והיד עוד נטויה.
אז איך זה שמקבץ מרשים של יהודים בצמרת הממשל גורם לחלקים בימין הישראלי תחושת חמיצות? המינויים היהודים בתקופת טראמפ היו בעיקר של יהודים שמרנים, רובם אורתודוכסים, בעלי שפה משותפת עם הימין הישראלי.
קליין, בלינקן, יילן ומאיורקאס, כמו הרוב המוחלט של יהדות ארצות הברית, הם ליברלים המתקשים לא אחת עם העמדות האזרחיות של שרי ממשלת ישראל. למשל, בנושא דת ומדינה. הפערים בתפיסת העולם האזרחית ילוו כצל אפילו את הוויכוחים הצפויים בנושאים המדיניים.
המינוי שמטריד יותר את אנשי איפא"ק ואת לשכת ראש הממשלה הוא דווקא זה של ג'ייק סאליבן, שאמור לכהן כיועץ לביטחון לאומי. סאליבן, עורך דין בתחום זכויות האדם, שימש אף הוא כיועץ לביטחון לאומי של סגן הנשיא ביידן. ביחס לעמיתיו בממשל אובמה, סאליבן נחשב לנץ ומינויו הוצג כהוכחה שביידן אינו בוחר את אנשי אובמה השמאליים יותר אלא ממנה דווקא את האנשים שלו, הנחשבים מרכזיים יותר. אבל, וזה אבל גדול: סליבן נחשב לאחד מאבות הסכם הגרעין עם איראן ב-2015. ובתור מי שניסח ודחף את ההסכם, מה הסיכוי שלא ינסה להחיותו? באירוע בחירות פרו ישראלי, סליבן אמר במפורש כי הכוונה של ממשל ביידן תהיה לחתום על הסכם חדש עם איראן, כך שאין פלא שהמינוי שלו נתפס בממשלת ישראל ובמדינות המפרץ כאיתות מסוכן.
משא ומתן מהיר עם אירן עשוי להדק עוד יותר את היחסים החדשים בין ישראל למדינות המפרץ. דווקא סעודיה, שפרשת רצח העיתונאי חקשוג'י קלקלה מאוד את יחסיה עם המפלגה הדמוקרטית, עשויה להתקרב לישראל עוד יותר, גם כדי להפיס את דעת הממשל ובעיקר על רקע האויב המשותף.
הפלסטינים, שחוגגים היום את מינויה של רימא דודין, בת למהגרים פלסטינים, לצוות הבית הלבן, עשויים לגלות שללא התמיכה של מדינות המפרץ, המשא ומתן המדיני יישאר בתחתית סדר העדיפויות העמוס של הממשל החדש.