זה חודשים ארוכים פוליטיקאים רבים ברחבי העולם קוראים לציבור לשים מבטחו בבדיקות קורונה מהירות, בשבועות האחרונים זה קורה גם כאן בישראל. ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי גנץ הצהירו כבר כי הם רואים בבדיקות אלו, שמאפשרות לדגום באופן שגרתי אוכלוסיות גדולות, מפתח לשחרור הכלכלה, מערכת החינוך ואפילו התעופה והתיירות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על המהלך הלאומי להצטיידות בבדיקות מהירות אמון סגל משרד הבריאות בהובלתו של שר הבריאות יולי אדלשטיין. כעת, בשיחה עם N12, גורם במשרד שופך אור על לוחות הזמנים ומציג את החזון - כך ישתלבו הבדיקות המהירות בשגרת חיינו עם הקורונה בישראל.
"בדיקות מהירות בבתי ספר או במוסדות חיוניים בתוך חודש"
"אני מניח שבתוך חודש אנחנו נראה את המכשירים האלו יושבים בבתי ספר או במקומות אחרים שיוחלט", מצהיר הגורם. "אני לא חושב שצריך כל ילד שנכנס, או כל מורה שנכנס לדחוף לו מטוש לאף. אני מניח שבדומה לבתי אבות יהיה אפשר לעשות עבודת סיקור של פעם בשבוע לעובדי הוראה ודרך זה למפות. זה המודל שאנחנו מתכוונים להעתיק לאן שהמשרד והממשלה יחליטו".
לפי שעה, המאמץ העיקרי ממוקד בהצטיידות בדיקות מהירות של מכשירים המכונים "סופיה", של חברת קווידל האמריקאית. המכשירים מבצעים בדיקות "אנטיגן", כלומר בדיקות שמזהות חלבוני מבנה של הנגיף ולא מקטעי RNA שלו (חומר גנטי) כמו בבדיקות PCR, שהן בדיקות המעבדה המלוות אותנו מפרוץ המגפה.
בתוך כ-15 דקות מקבלים תוצאה בבדיקה במכשירי "סופיה", בניגוד לבדיקות ה-PCR הקיימות, שלתוצאתן חולים יכולים להמתין אפילו מספר ימים. העלות לבדיקה מוערכת בדולרים בודדים לעומת עשרות דולרים לבדיקות ה-PCR, והזמינות של המוצרים בשוק גבוהה יחסית.
"יותר מ-400 אלף ערכות בדיקה מהירה - בתהליך אישור תקציבי"
בישראל נחתו כבר מאה אלף ערכות בדיקה מהירות ו-200 מכשירי "סופיה". במשרד הבריאות עדיין לא חילקו את כל המכשירים. נכון לאתמול, 17 מכשירים הוצבו בבתי חולים, 32 בקופות חולים, 53 במוסדות מגן אבות (בתי אבות ומוסדות גריאטריים) ו-10 בכוחות הביטחון.
"הזמנו עוד מאה מכשירים ומאה אלף ערכות בדיקה", מתאר הגורם במשרד הבריאות, "אנחנו בתהליך אישור תקציבי להזמין יותר מ-400 אלף ערכות בדיקה נוספות". במשרד הבריאות נמצאים בתהליך קדם מכרז לרכישה רחבת היקף של בדיקות "אנטיגן" נוספות והחברות השונות ביקשו להגיש את הצעותיהן עד למחר (חמישי).
בדיקות מהירות, דיוק נמוך
אך לכל הטוב של הבדיקות המהירות יש מחיר והוא הדיוק שלהן. בארגון עובדי המעבדות טוענים שהדיוק של הבדיקה בחולים סימפטומטיים עומד על 84% בלבד, אך מנגד במשרד הבריאות מגדירים את התשובות החיוביות בחולים סימפטומטיים כמדויקות מאוד. לכן, בשלב זה, טרם הגעת המסה הגדולה של ערכות בדיקה שאמורה לשמש לבדיקות הסקר, ההתוויה היא להשתמש בהן בחולים סימפטומטיים.
בקופת חולים כללית, לה הוקצו 20 מכשירים כאלו עד כה, הציבו אותם במספר בתי חולים וכן בערים אדומות. "הבדיקות מתאימות במקרה של חשד גבוה לקורונה", חושף ד"ר דורון נצר, מנהל אגף רפואה בחטיבת קהילה בכללית, את התנאים לקבלת בדיקה מהירה. "אנו מפנים לבדיקה מטופלים בעלי תסמינים - מעל 38 מעלות חום ו/או איבוד חוש ריח ובדגש על אזורים המוגדרים אדומים". עד כה ביצעו בישראל כמה מאות בדיקות מהירות.
תוצאה שלילית בבדיקה היא בכל מקרה לא מאוד אמינה בעיני משרד הבריאות. "בשל רמת הדיוק הלא מאוד גבוהה, אנחנו רואים אותן כשכבת הגנה נוספת", מסביר הגורם במשרד הבריאות, "זה שיצאת שלילי ואתה לא סימפטומטי אתה צריך עדיין לבצע בדיקות PCR. היתרון הגדול, גם בבדיקות הסקר שביצענו בבתי אבות, הוא היכולת לאתר את החולים החיוביים מהר ולבודד אותם ואת המגעים שלהם".
המדינה שכבר ביקשה להפסיק את בדיקות האנטיגן המהירות
בעולם גם התוצאות החיוביות של הבדיקה, לפחות כשהיא מבוצעת כבדיקת סקר, מוטלות בספק. במדינת נבאדה שבארה"ב, הנחו את בתי האבות להעדיף שימוש בבדיקות אחרות על פני בדיקות אנטיגן מהירות, זאת לאחר שמתוך מדגם של 39 חולים חיוביים, 23 יצאו בכלל שליליים בבדיקת ה-PCR. מאז הפכו שם את ההחלטה בלחץ הממשל הפדרלי אבל הספק נותר.
"לפי הבדיקות שלנו False Positive זה מצב יחסית נדיר", אומר הגורם במשרד הבריאות, "אנחנו בשלב שאנחנו עדיין מבצעים תהליכי תיקוף של הבדיקה בשטח, אנחנו מכירים את התוצאות מארה"ב ובוחנים אותן. אדם שאובחן בטעות כחיובי ואחר כך ביצע PCR ויצא שלילי, במקסימום הוא איבד שבוע בית ואני לא מזלזל בזה. אבל החשש הוא שבבית חולים אדם יופנה בטעות למחלקת קורונה וידבק, ולכן השימוש של בדיקות אנטיגן בבתי חולים, אם בכלל, יהיה רק לאינדיקציה ראשונית ולא לקבלת החלטות קלינית".
בבתי החולים בישראל משתמשים גם כן בבדיקות מהירות, אולם בסוג מדויק הרבה יותר. מדובר בבדיקות PCR, כלומר לאיתור החומר הגנטי של הנגיף אבל שאורכות כ-45 דקות. משרד הבריאות מצטייד לשימוש בבתי חולים בלבד, בעוד מכשירים כאלו וכן בראגנטים שדרושים כדי להפעיל אותם, קשים להשגה בשל הביקוש הגבוה בעולם.
אזורים נקיים מקורונה? חזון רחוק
מנגנון דומה משמש בבדיקה המהירה של חברת VYSBY שאורכת כ-23 דקות ומשרד הביטחון הצטייד ב-300 ערכות שלה, כדי לאפשר בחינה שלה במכון הביולוגי ובמשרד הבריאות. עם זאת אין כרגע תכנון קונקרטי במשרד הבריאות לרכישה רחבת היקף של בדיקות כאלו וגם לא ברור מה היכולת של חברת הסטארט-אפ הזו לייצר בכמויות גדולות בקרוב.
מה שכן מתוכנן ומבוצע כבר, ויכול כן לסייע להגדלת מערך הבדיקות לאיתור חולים ללא סימפטומים מבלי להתפשר על הדיוק, הוא הגדלת היקף בדיקות ה-PCR הארוכות המבוצעות כיום במעבדות. "בתחילת נובמבר נגיע ליכולת של מאה אלף ועם הירידה בתחלואה זה יאפשר לנו לבדוק ולאתר יותר חולים א-סימפטומטיים", מתחייב הגורם במשרד הבריאות.
בדיקות סקר בבתי הספר או במוסדות חיוניים אחרים מאמינים במשרד הבריאות ובכך שניתן יהיה לבצע בתוך חודש, אך נוכח הדיוק הלא גבוה של הבדיקה זה ממש לא ייצור אזורים נקיים מקורונה. כשאני שואל את הגורם במשרד הבריאות מתי נוכל להיבדק בכניסה לקניון או לבית הספר למשל ואז לנהל שם שגרה מלאה כבאזור נטול קורונה, הוא מדבר על חודשים ארוכים לכל הפחות.
"אנחנו עוד לא שם", אמר, "הדיוק של המכשירים כרגע לא מספיק גבוה אבל גם אם זה מפחית את התחלואה ב-70-60% זה עדיין משנה את תמונת המצב כמובן. הבדיקות האלו לא כאלו מהירות, אי אפשר לשים אותן בכניסה לקניון, שאנשים יבדקו, יחכו 15 דקות ואז יכניסו את הדגימה למכונה ויקבלו תשובה. אני מאוד מקווה שהטכנולוגיות ישתכללו אבל אנחנו עדיין לא שם".
בישראל עובדים כיום על פיתוחים של בדיקות שיהיו גם מהירות ופשוטות מה-PCR הקיימת, וגם מדויקות יותר מבדיקות האנטיגן שבשוק. בבית החולים שיבא למשל, ביצעו ניסויים בבדיקות רוק, ופיתוח ישראלי נוסף שנבחן במשרד הבריאות הוא בדיקה באמצעות נשיפון, אבל טכנולוגיות אלו לא בשלות לייצור המוני. "אני מאוד מקווה שהטכנולוגיות ישתכללו", אומר הגורם, "אבל אנחנו עדיין לא שם".