תוצאות הסגר מתחילות לקבל ביטוי ממשי: אחוז המאומתים בישראל ממשיך לרדת והיקף התחלואה בבלימה. הפרויקטור רוני גמזו הבהיר שההחלטות על ההקלות יתקבלו רק בשבוע הבא, בין היתר בגלל הפער בין התמתנות התחלואה במגזר הכללי להמשך העלייה במגזר החרדי. אך מספר שרים בכירים בקבינט הקורונה הבהירו כי "אי אפשר לכלוא מדינה שלמה לאורך זמן". במקביל, הממשלה אישרה הלילה (רביעי) במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום שימשיך את הסגר ההדוק עד יום שלישי הבא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהצעת ההחלטה להארכת הסגר שהובאה הלילה לאישור השרים צוין כי מספר החולים בישראל הכפיל את עצמו פי ארבעה מאז תחילת ספטמבר. עוד נכתב כי מערך החקירות מונה 1,300 חוקרים. כל אחד מהם יכול לבצע שתי חקירות ביום בממוצע, קרי תחקור של 2,600 נדבקים מדי יום - רחוק מאוד ממספר המאומתים ביממה בישראל.
בחוות הדעת האפידמיולוגית שנכללה בהצעת ההחלטה נכתב כי במקרה קיצון עלולים למות בישראל חולים בשל אי ספיקת המערכת. בחוות הדעת הוצגה עמדה חד-משמעית בנוגע להתקהלויות רבות משתתפים, עם הבחנה בין מקום פתוח לסגור ומספר המשתתפים. עוד צוין כי הסגר נותן אותותיו בירידת נתוני התחלואה. סגנית היועץ המשפטי לממשלה, מיכל גולדברג, חתומה על חוות הדעת המשפטית שמאשרת את הארכת מצב החירום.
מערכת הבריאות: להיערך לסגר דיפרנציאלי
ברקע התייצבות היקף התחלואה, בכירים בקבינט הקורונה אמרו הערב כי גם אם הנתונים לא ירדו בקצב המצופה, "צריך ללכת למודל הדיפרנציאלי ולהטיל מגבלות על ערים אדומות - ויותר מוקדם משחשבנו". דברים ברוח זו אמרו אתמול בקבינט גם פרופ' גמזו ובכירי משרד הבריאות, שקראו להיערך להגבלות על ערים אדומות בלבד.
אלא שכאן נכנסת בעיה נוספת: נתונים שהוצגו היום במערכת הביטחון ובפיקוד העורף מלמדים ש-92 אזורים בישראל, 55 רשויות מקומיות ו-37 יישובים, מוגדרים אדומים ו-107 אזורים נוספים מוגדרים כתומים. על פי ההערכות, לפחות חמישה מיליון ישראלים חיים באזורים כתומים ואדומים. גם אם הנתון יקוצץ בחצי, עדיין מדובר במספר דרמטי של אזרחים שלא יזכו להקלות בסגר כמו חזרה למסגרות הגיל הרך או יציאה לעבודה - מה שיגדיל עוד יותר את הלחצים הפוליטיים בתוך הממשלה.
במקביל, בכירים בכחול לבן הבהירו היום כי אם תהיינה הקלות בסגר, אפילו המזעריות ביותר, הם לא יאפשרו את המשך הגבלת הפגנות. "אם יוצאים ממצב החירום, גם ההפגנות יחזרו", הם אמרו.
הח"כים החרדים מודים: "אנחנו בבעיה"
כבר בשלב זה ברור שהתחלואה בערים החרדיות תרד בקצב איטי יותר מבשאר המדינה. חברי הכנסת החרדים מודים בשיחות סגורות שיש בעיה בחברה החרדית ושחלקים משמעותיים במגזר לא מקפידים על ההנחיות. שר הפנים אריה דרעי מבטיח כי אם התחלואה תרד בכל הארץ מלבד הערים החרדיות, הוא יתמוך בסגר דיפרנציאלי כדי להשיב את המשק לפעילות.
ביהדות התורה מצב הדברים מורכב יותר: חלקים במפלגה אומרים שיוכלו לתמוך בסגרים מקומיים רק אם לא תהיה התייחסות מגזרית ואילו גורמים אחרים אומרים שהסגר הוכח כלא יעיל ולכן לא תהיה ברירה אלא להגביל את הלימודים בישיבות. למרות מה שראינו בימים האחרונים, ביהדות התורה מתכוונים להיאבק בסגר.
תחילתה של מגמת ירידה?
אחרי עלייה עקבית בשיעור החיוביים מ-7% בחודש אוגוסט ל-15% לפני כמה שבועות, היום אנחנו עומדים על 11.4% חיוביים. מדובר בתחילתה של מגמת ירידה, אבל הפרויקטור גמזו סבור שזו לא מגמה ארצית.
במגזר החרדי שיעור החיוביים עומד על 23%. במגזר הערבי ובאוכלוסייה הכללית שיעור החיוביים עומד על 8%. האם אנחנו צריכים יציאה דיפרנציאלית מהסגר בהתאם לתחלואה באזורים? יכול להיות, אך לא ברור מה יאפשרו הפוליטיקאים.
היעד המסתמן להקלות שהציב גמזו עומד על 2,000 חולים ביום ומקדם הדבקה של 0.8. מתי זה יקרה? מספר החולים בממוצע שבועי נושק כיום ל-6,000 בערך ובתרחיש האופטימי ביותר - אם הסגר הנוכחי יעיל בדיוק כמו הקודם - אנחנו אמורים להגיע לשם תוך שבועיים עד 17 ימים. מכיוון שהסגר הנוכחי ככל הנראה מהודק פחות, זה כנראה ייקח קצת יותר משלושה שבועות.
לגבי מקדם ההדבקה - ככל שהצניחה בנדבקים חדה יותר, מקדם ההדבקה קטן יותר. בשלב זה המקדם הוא סביב 1, אך המטרה היא להוריד אותו ל-0.8 לפחות.