האם יש קשר בין פתיחת בתי הספר לבין העלייה במקרי ההדבקה בקורונה? ארגון Insights for Education נדרש לבדוק את השאלה שמעסיקה ממשלות בכל רחבי העולם. על בסיס ניתוח נתונים מ-191 מדינות הארגון מצא שהחזרה למערכת החינוך אינה מביאה בהכרח לעלייה, או ירידה, במספר הנדבקים החדשים. "חיוני לבחון מחדש את הנחת היסוד הרווחת שלפיה סגירת בתי הספר מסייעת לבלימת התפשטות הנגיף", אמרה מנכ"לית הארגון, ד"ר רנדה גרוב-זכרי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לדברי החוקרים, התמונה שעלתה מהניתוח הייתה מגוונת מאוד, ולא ניתן להוכיח קשר ישיר בין פעילות בתי הספר להדבקה. כך למשל אצל 52 מדינות, ביניהן צרפת וספרד, ראו עלייה בשיעורי ההדבקה במהלך החגים, שבהם לא מתקיימים לימודים. חלק מהמדינות, כמו קרואטיה, אף זיהו ירידה בהידבקות לאחר שבתי הספר נפתחו מחדש. לעומת זאת, מדינות אחרות ובהן הונגריה ובריטניה כן ראו עלייה מאז פתיחת בתי הספר, אם כי שיעור ההדבקה בבריטניה כבר היה במגמת עלייה עוד בטרם נפתחו בתי הספר.
בתהליך ניתוח הנתונים לקחו החוקרים בחשבון גם גורמים נוספים המשפיעים על התחלואה כמו תפקוד מערכות הבריאות במדינה, פתיחת הכלכלה ויעילותן של מערכות הבדיקה והמעקב. בין הממצאים נכתב כי נראה שילדים, שנחשבו בתחילה כמפיצים פוטנציאליים עיקריים של הנגיף, אינם ממלאים תפקיד כזה. לצד זאת, אנו רואים את ההשפעות המזיקות של הרחקת ילדים מבית הספר בכל רחבי העולם, וכפי שפורסם אמש במהדורה המרכזית, גם בישראל.
עוד נכתב בדוח כי מרבית המדינות הנמצאות כעת בעיצומם של גלי התפרצות שנייה, כולל מדינות אירופאיות רבות, אינן שוקלות לחזור לסגירת בתי ספר בקנה מידה מלא. במקום זאת, הן בודקות כיצד ניתן להשאיר את בתי הספר פתוחים למרות מספר הנדבקים העולה. זאת, בשונה ממדינות שנמצאות עדיין בגל הקורונה הראשון שלהן, כמו ברזיל, שבהן בתי הספר עדיין סגורים ברובם.
הדוח מעריך כי 711 מיליון ילדים, או כמחצית מתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים בעולם, עשויים להישאר מחוץ ללימודים עד סוף השנה - רובם במדינות עם הכנסה נמוכה או בינונית, מה שעלול להאיץ מגמות גלובליות של אי שוויון.
לדברי ד"ר גרוב-זכרי, מדינות בשלב מוקדם יותר של המגפה יכולות ללמוד ממדינות שחוות גל שני ומתמודדות עם הסטטוס קוו החדש - הן מבינות שהנגיף לא נעלם, אך ההשכלה ומסגרות החינוך צריכות לחדש פעילות ללא קשר. "זה המבחן הגלובלי האמיתי הראשון - כיצד נראים חיי בית הספר בעולם תחת קורונה", אמרה.
עוד הסבירה ד"ר גרוב-זכרי כי צעדים כמו שיפור היגיינה, עטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי, פועלים ברוב המדינות שנפתחו מחדש. שקיפות ותקשורת עם כולם עד רמת המשפחות (כפי שנראה במדינות כמו יפן ודנמרק), ארגון וזמני הכנה מספקים לפתיחה מחודשת של מערכות החינוך, נראו גם הם כגורם מכריע. הדוח מציין כדוגמה שלילית את ישראל, שנתנה למערכת החינוך ימים ספורים לפתיחה מחודשת וחוותה בעיות ענק.
גם לבדיקות יש תפקיד. בסיירה לאון, התלמידים עברו בדיקות לאיתור הנגיף באופן קבוע, גם אלה שנבדקו חיוביים עדיין הורשו לגשת לבחינות - אם הם חשים מספיק טוב - אבל בחדר נפרד. ד"ר גרוב-זכרי אמרה כי הדוח חשוב כדי "לשבור את ההנחות" שבית הספר הוא מקום מסוכן יותר להיות בו במהלך הקורונה מאשר בבית. "זה הוגן לשאול בשלב זה, האם הסיכונים הקשורים להישאר מחוץ לבתי הספר עולים על הסיכויים שיש בחזרה".