בבריטניה התגלתה בימים האחרונים מוטציה בווירוס הקורונה, אשר ככל הנראה הופכת אותו למדבק יותר, אפילו ב-70% יותר. ידיעה זו מעוררת פחד - האם עד שהגיע החיסון המיוחל לקורונה, ועוד לפני שהספקנו להנות ממנו, כבר נצטרך להתחיל את כל הסיפור מחדש?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פורפ' קובי מורן גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר שזה לא כך, ואפשר להירגע, בינתיים. זאת, משום שחיסונים ומוטציות הם לא עניין של הכל או כלום.
"המוטציות החדשות אמנם נמצאו על גבי חלבון הספייק של הווירוס, שהוא החלק של הווירוס שאותו מחקה החיסון ונגדו נוצרים הנוגדנים. עם זאת, זה לא שנוצר נוגדן אחד נגד כל הספייק, אלא נוגדנים רבים ושונים נגד רכיבים שונים בחלבון הספייק. כאשר יש מוטציה בספייק, היעילות של החיסון יכולה להישחק מעט, אבל לא תפחת מ-95% ל-0%.
"בתהליך ההדרגתי שבו וירוס עובר מוטציות, הוא יכול בהדרגה לברוח מהחיסון. זה מה שקורה לשפעת במהירות, או לחצבת באיטיות רבה. קצב המוטציות של הקורונה הוא אחת לשבועיים, ועל בסיס זה אפשר להעריך שתהליך הבריחה שלו מהחיסון ייקח לפחות כמה שנים. ככל שפחות אנשים נדבקים בווירוס, כך קצב המוטציות איטי יותר, ואולי הבריחה מהחיסון לא תתרחש".
אם הניסוי בחיסון של חברת אסטרהזנקה נעשה בבריטניה ובברזיל, ושל מודרנה ופייזר בארה"ב, האם ההבדל בין הווירוסים יכול להסביר את ההבדל בתוצאות הניסויים של החברות?
"כנראה שלא. בכל המדינות יש המון סוגי קורונה וישנה גם העברה שלהם בין המדינות".
נראה כי ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך החיסון הקיים יהיה יותר יעיל לאורך זמן רב יותר.
"זה אכן כך ובמחלות שבהן היו כיסי אי התחסנות, לפעמים היעילות של החיסון עבור כלל האוכלוסיה פחתה בעקבות המוטציות שנוצרו בכיסי האי התחסנות הללו, ולא הייתה להן הזדמנות להיווצר אם למחלה לא היה את מי להדביק.
"אגב, חשוב לזכור שמסכות וריחוק חברתי והגיינה אלה כלים מצוינים נגד כל מוטציה של הווירוס".