הנה זה ממש מתחיל: בית החולים איכילוב יהיה הראשון שיחסן את כל הצוות מפני נגיף הקורונה. במרתף שצמוד לחניון יושבים אנשי הקירור וההקפאה, ועל הכתפיים שלהם לדאוג שהחיסונים יאוחסנו בקור של מינוס 80 מעלות צלסיוס. במקביל, סקרים מגלים שרבע מהאוכלוסייה בישראל לא רוצים להתחסן. אם יהיו פחות מ-70-80 אחוז מחוסנים – לא תושג חסינות עדר, הווירוס לא ייעלם ואנחנו נמשיך מסגר לסגר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
באיכילוב החלו להיערך לחיסון הצוותים והחלו בתכנונים כיצד לעשות זאת באופן כזה שלא יאבד אף חיסון. "זה נס מבחינתנו, אני אישית לא האמנתי שב-10 בדצמבר, עדיין בשנת 2020 האיומה, אנחנו נעמוד פה ונתכנן איפה נותנים חיסונים", אומרת ד"ר אסתי סייג, סמנכ"לית מערכות מידע ותפעול בבית החולים. "מרגע שזה נוחת כאן ופותחים את האריזה יש לנו 5 ימים בדיוק. זאת אומרת אני צריכה שביום ראשון ב-6:00 זה נוחת כאן, הפז"מ מתחיל לדפוק, עד יום חמישי יש לי אלף אנשים מחוסנים. לא יותר כי אין, ולא פחות".
כמו בקרב הציבור הכללי, גם בקרב אנשי הרפואה יש כאלה שלא רוצים להתחסן. "מי שלא ירצה – לא יחוסן", אומרת פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה והאגף הכירורגי בבית החולים. "יש אוטונומיה של בן אדם, אני חושבת שצריכים לעשות הסברה כמו בכל דבר. יש אנשים שאנחנו לא יודיעם בדיוק, כמו מדוכאי חיסון, אז הם בוודאי לא האנשים הראשונים. יש נשים בהריון, יש תת קבוצות מסוימות שיוחרגו – ולגבי כל השאר אנחנו בוודאי נעודד את החיסון. ולפחות אני אעמוד ואחוסן".
החשש של מערכת הבריאות הוא ששיעור גדול בציבור לא יסכים להתחסן ולא תושג חסינות עדר. שוחחנו עם שני מומחים, בעלי הניסיון הרב ביותר בארץ בהתמודדות עם מתנגדי והססני חיסונים. ד"ר מאיר עזרא אליה וד"ר ליאור אונגר, הקימו לפני מספר שנים את עמותת "מחוסגן" ששכנעה כבר אלפי הורים שקראו ברשת פוסטים עם מידע קונספירטיבי - לחסן את ילדיהם לחצבת. גני ילדים רבים שהצרפו לעמותה דורשים היום כתנאי קבלה הוכחה שהילד מחוסן, והמודל שלהם הוא הצלחה גדולה שנלמדת היום בעולם.
העצה הראשונה, אומר ד"ר אונגר, היא לא לבזבז זמן על הקונספירטורים המקצועיים אלא להשקיע את ההסברה אצל הרוב הגדול שפתוח להיגיון. הוא מספר: "באיזו תוכנית בוקר שהשתתפתי בה הציבו מולי נער צעיר שלמרות שאביו נפטר מקורונה הוא מסרב להתחסן לחיסון נגד קורונה - והוא הצליח לצטט רשימה שלמה של טיעונים קונספירטיביים. אחרי שהסברתי לו ועברתי איתו טיעון אחרי טיעון והסברתי לו למה אין מה לחשוש ושהדברים האלה לא אוחזים במציאות ומדוע דווקא החיסון הזה בטוח ויעיל וניסו אותו כבר עשרות אלפי אנשים – הוא דווקא אמר שהוא כן ישקול להתחסן. כלומר בעצם ההסברה ופירוק ההתנגדויות אפשר להביא למצב שהרוב יסכים להתחסן".
ד"ר אונגר רמז בדבריו לרואי מכלוף, בנו של מרדכי ז"ל, שהסביר את התנגדותו לחיסון לקורונה בתוכנית "שישי בבוקר עם גלית ויואב": "חיסון קורונה שאי אפשר לדעת מה יש בו, שמכניסים חלק מהחלבון של הנגיף לתוך החיסון, אני אוכלוסייה בסיכון, אני אסמטי ברמה בינונית עד גבוהה ואני יכול למות מזה".
"הסברה לא תספיק"
"הסברה לבד, לא משנה כמה טובה היא תהיה, הרגל הזאת לבד לא מביא התוצאות", מסביר ד"ר מאיר עזרא אליה, יו"ר עמותת "מחוסגן". "יש רגל שנייה שלה המדינה צריכה לדאוג – וזה לא חוק חובת חיסונים אלא זאת הסנקציה. זאת ההגדרה שבית עסק יוכל להגיד 'זה אזור למחוסנים בלבד. אתה רוצה לשבת בקפה שלי? בקפה שלי זה אזור לאנשים מחוסנים. אתה לא רוצה? זה בסדר גמור, יש בית קפה אחר'".
לדברי ד"ר עזרא אליה, אין בעיה לדרוש זאת מאנשים מכיוון שזה לא חוק חובת חיסונים אלא זה סנקציות הגיוניות, סבירות ועם היגיון רפואי. "כל מי שחושב שרגל של הסברה בלבד תספיק בשביל הסיפור הזה הוא רופא עם פרדיגמה של לפני 30 שנה שלא מבין מה קורה ברשת, אין לו מושג מה מתנגדי חיסונים אומרים ואיך הם עובדים", הוא מדגיש.
פרופ' רונן בן עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, הצביע על תופעה מעניינת וייחודית שמתרחשת בציבור הישראלי לעומת שאר העולם. לדבריו, סקרים שבודקים גישות של ציבורים בעולם לגבי חיסונים, הציבור הישראלי הוא בעל רמת אמון גבוהה, אך דווקא בחיסון לקורונה יש בישראל חשש גבוה. "לדעתי זה מעיד על תחושה לגבי הטיפול במגפה הזאת באופן כללי, תחושה שקיימת בציבור, משבר אמון שיש בין הציבור להנהגה ואני חושב שזה משליך גם כלפי החיסון", הוא הוסיף.
פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מו"פ בבית החולים איכילוב, מנסה להרגיע את הציבור מפני הסכנה שבחיסון: "דווקא בנושא של חיסונים, רוב תופעות הלוואי ברוב סוגי החיסונים זה תופעות שאנחנו רואים אותם ממש בטווח המאוד מאוד קצר. יש מספר דוגמאות היסטוריות בודדות של חיסונים שבאמת היו להם תופעות לוואי משמעותיות, ולכן אם כבר אנחנו מדברים על תכשיר שכזה אני לא הייתי דואג יותר מדי בנושא של תופעות לוואי לטווח הארוך".