מתכוננים להגעת החיסונים: דבריו של סגן שר הבריאות יואב קיש אמש (חמישי) ב"שש" עם דפנה ליאל לפיה קבינט הקורונה לא התכנס עקב "התפתחויות סודיות" עוררו תמיהה במערכת הפוליטית והביטחונית אך בהמשך הערב התבררה הסיבה: מסתמן כי עד סוף החודש יגיעו לישראל מיליוני חיסונים שייתכן וישנו משמעותית את דרך ההתמודדות עם הנגיף.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בישיבה דרמטית שהתקיימה ביממה האחרונה הורה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי לקופות החולים להיערך להגעת 4 מיליון חיסונים של ענקית התרופות פייזר כבר החודש. המשמעות היא – במידה ואכן החיסונים יגיעו – ששני מיליון ישראלים יוכלו להתחסן בהקדם.
להגעת החיסונים לישראל יש משמעות דרמטית על מערכת הבריאות ועל ההיערכות העתידית להתמודדות עם הקורונה. מפרוץ המגפה כ-341 אלף ישראלים נבדקו ואומתו ככאלה שנדבקו בקורונה. בישראל מעריכים כי ישנה תחלואה סמויה ועד כה 700 אלף עד מיליון ישראלים כבר פיתחו נוגדנים. המשמעות של הגעת 4 מיליון חיסונים כבר החודש, פירושה שכשלושה מיליון ישראלים יהיו חסינים מפני הנגיף – שליש מאוכלוסיית המדינה.
"יכולים לבצע חיסונים בהתרעה קצרה"
ל-N12 נודע שבקופות החולים קיבלו את הבשורה שהחיסונים ינחתו בישראל בהפתעה ואמש כבר החלו בהכנות למבצע החיסונים. גורם בכיר באחת מקופות החולים: "העובדה שקופות החולים מחסנות מדי שנה מיליוני בני אדם לשפעת וחיסונים נוספים, מאפשרת לנו בהתאמות מורכבות, אך אפשריות, לבצע גם את חיסוני הקורונה בהתרעה קצרה. ההיערכות לכך נמצאת עכשיו בשיאה".
נשקלת האפשרות ש'מפקדת אלון' בצה"ל, האמונה על מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות בצה"ל, תיקח חלק גם במבצע חיסוני הקורונה, לטובת זימון, מעקב ושינוע החיסונים, אך טרם התקבלה ההחלטה האם ואלו סמכויות יואצלו לטובת הצבא.
פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל אמר ל-N12: "אנו מחכים לבדיקת הנתונים בדגש על בטיחות ויעילות של החיסונים ולאישורים של אגף הרוקחות במשרד הבריאות, הוועדה המייעצת לחיסונים בצוות לטיפול במגיפות. בזמן הזה חשוב שתהיה כמה שיותר שקיפות ולהזניק מערכת הסברה להתחסנות עם דגש על הצוותים הרפואיים שחשוב שיהוו דוגמה לציבור וייענו להתחסנות".
ד"ר יאן מיסקין משירותי בריאות 'כללית', חבר הצוות לטיפול במגיפות אמר: "אני חושב שזה די הפתיע את כולנו שזה לכאורה מגיע כבר בשבוע הבא. רק קופות החולים מסוגלות להתמודד עם מבצע כזה והדבר ידרוש היערכות ויבוא ככל הנראה על חשבון דברים אחרים".
לדבריו של ד"ר מיסקין, ההחלטה מי יהיו המתחסנים הראשונים תצטרך להיות מבוססת על מסקנות היעילות של החיסון: "אנו ממתינים לתוצאות האם החיסון הוא מונע הדבקה או מונע תחלואה ולפי זה יוחלט האם יש לתעדף אוכלוסיות בסיכון. זאת במידה והחיסון מונע תחלואה, או לחלופין לתעדף מורים ועובדים בחיכוך גבוה עם הציבור, אילו החיסון מונע הדבקה. בכל אופן, מאוד חשוב שתהיה שקיפות מלאה כדי שאנשים יבינו את החשיבות. הידבקות במחלה היא בעלת השלכות פוסט קורונה לא פשוטות, לכן אנשים יצטרכו להשתכנע שהעדיפות היא לגשת ולהתחסן".
ארגון הבריאות העולמי טרם נתן את אישורו לחיסון ובכל אופן הוא יצטרך לעבור תהליך של רישום במשרד הבריאות. ד"ר מיסקין מסביר: "אגף הרוקחות במשרד הבריאות יצטרך לבחון האם הוא מאשר שימוש בישראל וייתכן שירצו לחכות לאישור רשמי של FDA. בכל אופן אני חושב שחייבים לפעול כדי להגיע למקסימום אנשים שיתחסנו כדי למנוע תחלואה ותמותה".
שינוי אסטרטגיה ואתגר לוגיסטי לא פשוט
בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בין מקבלי ההחלטות תחת הכותרת "לאן הולכים מכאן" וזאת בעקבות הבשורה על הגעת החיסונים המסתמנת לישראל. במצב ששליש מאוכלוסיית המדינה מחוסנת או פיתחה נוגדנים, הדבר ישפיע משמעותית על מקבלי ההחלטות ושינוי באסטרטגיית הטיפול בקורונה.
שינוע החיסונים לישראל הוא אתגר לוגיסטי גדול למדינת ישראל ובמערכת הבריאות כבר מקדמים בימים אלה את התוכניות להגעתם. החיסון של חברת פייזר צריך להיות מאוחסן בקור של מינוס 70 מעלות כדי לשמור על יעילותו. אומנם פייזר כבר פיתחה מזוודה שמתאימה לאחסון חיסון בטמפרטורה נמוכה כל כך אך למבצע ההפצה המורכב נותרו נקודות תורפה רבות. השאלה הגדולה ביותר שניצבת היא כיצד יגיעו החיסונים לבתי החולים, בתי המרקחת וקופות החולים שיהיו אחראים לחיסונם של מאות מיליוני אנשים ובאיזה אופן הם יאוחסנו שם.