בעוד כל העולם מתמקד במלחמה נגד הקורונה ונדמה שכל המשאבים מופנים רק למטרה הזו, נראה כי כל יתר המחלות, גם כאלו שהיו בעבר בראש סדר העדיפויות, נדחקו מעט הצידה. מחלת הצהבת היא אחת מהמחלות האלה.
"אחת הבעיות הגדולות של החולים בהפטיטיס C, שהיא הצהבת, זו העובדה שמרבית החולים הינם א-תסמיניים", מסביר פרופ' אורן שיבולת, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד ומנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב, בתל אביב. "כיום יש בידינו טיפול סופר יעיל ופשוט, עם תשעים וחמישה אחוזי הצלחה, שגם ניתן במסגרת סל התרופות. יחד עם זאת עדיין יש בארץ כשבעים אלף איש נשאים לנגיף והם מסתובבים בקהילה מבלי לדעת מזה, בגלל זה קשה לנו להגיע לחולים האלה".
בהמשך סיפר פרופ' שיבולת כי בשנת 2016 ישראל חתמה על אמנה של ארגון הבריאות העולמי, הקוראת לחיסון הפטיטיס C עד שנת 2030, אולם לדבריו עד היום ההתקדמות הינה בצעדים מאוד קטנים. "בהקשר הזה השנה האחרונה נראית כמו שנה אבודה, וזה נכון. רוב המשאבים מופנים כנגד הקורונה והתכנית הלאומית כרגע נמצאת באיזשהו הולד".
גורמי הסיכון, הבעיה והפתרון
לדבריו של פרופ' שיבולת, במקרה של הפטיטיס C ישנן שלוש קבוצות סיכון מוגדרות שמאפיינות את החולים הפוטנציאליים. הראשונה היא יוצאי ברית המועצות לשעבר, ששם היה שימוש בפרוצדורות רפואיות לא סטריליות שהוביל להדבקה. הקבוצה השניה היא אנשים שקיבלו מנות דם לפני שנת 1992, אז התחילה האנושות לבדוק את הנגיף. לקבוצה זו משתייכים בין היתר פצועי צה"ל שקיבלו מנות דם לאחר שנפצעו בשטח. הקבוצה השלישית היא אנשים שהזריקו סמים בהזרקה. "הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים להגיע אל הקבוצות האלה באופן אקטיבי", הוא מסביר, "העובדה שהם מגיעים בטפטוף לא עוזרת. יש צורך בביצוע של תכנית סקר אבל זו מתעכבת כרגע מכיוון שהיא דורשת משאבים שכאמור כרגע מופנים למלחמה בקורונה וגם מפני שקופות החולים חוששות מעומס של עשרות אלפי אנשים שיגיעו לקבל את הטיפול בבת אחת. החשש הזה הוא לא בהכרח נכון מפני שבמקומות אחרים בעולם ניתן לראות שגם באזורים בהם נערכו בדיקות סקר, המטופלים הגיעו במעין 'טפטוף'".
אז למה לא לעשות את בדיקות הסקר האלו דרך רופא המשפחה?
"האידיאל הוא שיהיה אפשר להגיע לרופא המשפחה והוא יוכל להפנות את המטופל לאבחון במידת הצורך. הבעיה היא שמדובר בהתעסקות שהיא לא תמיד אפשרית או נגישה עבור רופא המשפחה שלא תמיד יכול לברר מהי ארץ המוצא של המטופל או לשאול אותו אם הוא קיבל מנות דם או הזריק סמים. חלק מהאנשים לא תמיד ירצו לענות על שאלות כאלה. כרגע כל הפרוצדורה הזאת מורכב מדי לרופאי המשפחה ואם הקופות לא יחשבו על איזושהי דרך לתגמל אותם או לעשות תכנית מוטיבציה, זה לא יהיה קל".
"אם לא די בכך, רופאי המשפחה חוששים ומודאגים שבמתכונת כזו העול המדי-קוליגלי נופל עליהם. אם חולה יגלה בעוד כשנתיים שהוא סובל מסיבוכי הפטיטיס C כמו שחמת או סרטן הכבד, הוא יחזור להאשים את רופא המשפחה שלא סרק אותו בביקור לפני שנתיים. זו אחריות מאוד כבדה".
הפתרון לדבריו של פרופ' שיבולת הוא יוזמה של החולים הפוטנציאליים, בקבוצות הסיכון. "אם אדם יודע שהוא נכלל בקבוצות הסיכון, חשוב מאוד שיפנה אל רופא המשפחה שלו ויבקש בדיקת הפטיטיס C. מדובר בבדיקת נוגדנים בדם פשוטה שעולה בסביבות ה-32 שקלים. בעבר היה מדובר בתהליך מורכב יותר הכולל כמה בדיקות, אבל היום אחרי בדיקת הנוגדנים, המעבדה משמיכה לבדוק באופן אוטומטי את העומס הנגיפי בגוף ואת מצב הכבד. בצורה כזאת אדם יכול לחזור לרופא המשפחה עם אבחון של המחלה וביום למחרת כבר להתחיל לקבל את הטיפול".
היבדקו היום למען העתיד
כיום מכיוון שרבים מן החולים אינם מודעים בכלל להיותם נשאים של הנגיף לאור היותם א-תסמיניים, הם מגלים עליה רק בדיעבד, בשלבים מאוחרים יותר בהם הם סובלים ממחלות קשות כמו שחמת, סרטן כבד ועוד. "לפני שהיה טיפול למחלה, היא הייתה הגורם מספר אחת להשתלות כבד בישראל. הוירוס הזה, בניגוד לאחרים, פעיל כל הזמן והוא 'מכרסם' את הכבד במשך שנים", מוסיף שיבולת. הוא מספר כי למחלה ישנן השלכות על בריאותנו גם במחלות חוץ-כבדיות כמו סרטן בבלוטות הלימפה, סוכרת, מחלות לב ומחלות כליות.
"חשוב שאנשים יבינו שגם אם היום הם לא מגישים איזשהם תסמינים, הם צריכים להיבדק כי זה לא אומר כלום על העתיד שלהם", הוא מזהיר, "את כל המחלות האלו אפשר למנוע בטיפול פומי פשוט ויעיל דרך הפה וכמעט ללא תופעות לוואי".
לסיכום, שאלו את פרופ' שיבולת עד כמה העובדה שמגפת הקורונה דוחקת הצידה בעיות בריאות אחרות תשפיע על הבריאות העתידית שלנו. "הפטיטיס C היא הדוגמא הקלאסית לדבר הזה, אבל זה בא לידי ביטוי גם במחלות נוספות כמו בדיקות סקר לסרטן השד או בדיקות דם סמוי או קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס לבני חמישים ומעלה", הוא מסכם, "לאחרונה פורסם מאמר גדול באחד מהעיתונים הרפואיים הגדולים בעולם שצופה כי בעתיד תהיה לנו בעיה בתחומים האלה ועוד מכיוון שאנשים חוששים ללכת ולהיבדק כדי לא להידבק בקורונה. זה רק מדגיש כמה הצורך הזה חשוב ואסור להדחיק אותו הצידה".