מחלות סיסטמיות הן מגוון רחב של מחלות ממקור זיהומי, אוטואימוני, דלקתי, תורשתי, גידולי ועוד, המשפיעות על מספר מערכות בגוף האדם. מחלות אלה יכולות להשפיע על איברים שונים בגוף, ביניהם חלל הפה.
בחלל הפה ניתן לראות ואף לחוש בשינוי במצב הבריאות הכללי. לעיתים השינוי בחלל הפה יכול להיות הביטוי הראשוני למחלה ולכן צריך להכיר בחשיבות סימנים אלו ומשמעותם. מחלות סיסטמיות יכולות להיות קלות לטיפול, אך חלקן קשות. הנה כמה מהן שיכולות לבוא לידי ביטוי בחלל הפה – והדרכים לזהות אותן.
הפרעות של השורה הלבנה
תאי הדם הלבנים הם מרכיב חשוב של מערכת החיסון. תאים כמו לימפוציטים, ניוטרופילים ועוד עוזרים לגוף במלחמתו היום-יומית בגורמים עוינים - חיידקים, וירוסים ופטריות. גורמים מזהמים אלו נוכחים דרך קבע בחלל הפה ומחכים לשעת כושר כמו דיכוי של מערכת החיסון, כדי להתפתח ולשגשג ולכן נקראים זיהומים אופורטוניסטיים. דיכוי של מערכת החיסון עלולה להיווצר על ידי מחלות קשות כמו לוקמיה ולימפומה, או כתוצאה של תרופות וטיפולים המדכאים את מערכת החיסון. שגשוג של פטרת בחלל הפה או התפרצות של הרפס יכולים להיות סימן ראשוני ומקדים לפגיעה במערכת החיסון.
הפרעות של השורה האדומה
השורה האדומה מורכבת מכדוריות הדם האדומות ופגיעה בהן מובילה לאנמיה. אנמיה מוגדרת כפגיעה ביכולת אספקת החמצן לרקמות הגוף. הפגיעה היא כתוצאה ממספר נמוך של כדוריות הדם האדומות או בפגיעה בתפקודן. אנמיה יכול להיות סימן למחלה יחסית קלה כמו חסר בברזל, או כסימן למחלה קשה כמו דיכוי או סרטן של מח העצם. בכל מקרה תמיד צריך לברר מה המקור לאנמיה ולטפל על פי המחלה הראשונית הגורמת לאנמיה. בחלל הפה, אנמיה יכולה לשנות את הלשון מלשון ורודה ומחוספסת ללשון אדומה, חלקה ושורפת. סימן נוסף לאנמיה יכול להיות יובש והתפתחות פטרת בזוויות הפה - נקודת המפגש בין השפה העליונה והתחתונה. מצב זה נקרא אנגולר כליטיס ונמצא כי ב-35 אחוז מנגעים אלו יש גם ברקע אנמיה. אנמיה משפיעה גם על מהלך הטיפול הדנטלי כאשר ייתכן צורך בתוספת חמצן או מתן אנטיביוטיקה באופן פרופילקטי טרום הטיפול בשיניים.
הפרעה בתפקודי כבד ובעיות קרישה
דימומים ספונטניים בחלל הפה או דימומים חריגים לאחר פרוצדורות כירורגיות כמו עקירות יכולים להעיד על הפרעות בקרישה. על רופא השיניים מוטלת חובה לברר היטב לפני ביצוע עקירה האם קיים היסטוריה של הפרעות קרישה במשפחה, האם קיימות ברקע מחלות או האם המטופל נוטל תרופות העלולות להשפיע על מהלך הקרישה התקין, לבצע בדיקה מקיפה של חלל הפה לפני כל עקירה ולהנחות את המטופל לחזור לביקורת ומעקב, במיוחד כאשר מתפתח דימום מסיבי לאחר עקירה או כול פרוצדורה כירורגית אחרת. מרבית הגורמים לקרישה מיוצרים בכבד כך שמחלת כבד קשה עלולה להוביל לפגיעה בייצור פקטורי הקרישה ודימום נרחב, יחד עם צהבת בעור, בעיניים ובחלל הפה.
מחלת כליות כרונית
הפרעה כרונית וירידה בתפקודי כליה עלולים לתת ביטוי במגוון רחב של מופעים בחלל הפה. תופעות כמו שינויי צבע, ירידה בהפרשת הרוק, תחושה של פה שורף, נטייה לפתח זיהומים ואפילו פגיעה בשיניים ובעצמות הלסתות נמצאו קשורות למחלות כליה. אחד מתפקידי הכליות הוא לפנות את האוריאה (שתנן), תוצר הפירוק העיקרי של חלבונים בגוף. הצטברות אוראה בחלל הפה עלולה לשוות לרקמות מראה רובד לבן דמוי קרח.
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חדש חושף מידע אופטימי על נוגדנים
>> התלוננה במשך שנתיים לרופאים – עד שמתה מסרטן
>> הטעות הנפוצה שכולם עושים במקלחת
מחלות אוטואימוניות
לופוס (זאבת) היא מחלה הפוגעת במערכת החיסון ומתאפיינת בכיבים מפושטים בחלל הפה. שיוגרן היא מחלה אוטואימונית נוספת, בה יש הרס כרוני של בלוטות הדמע והרוק. הסובלים ממחלה זו ירגישו יובש פה וקושי בדיבור ואכילה. קיימות עוד מחלות אוטואימוניות רבות אחרות המשפיעות בדרך זו או אחרת על חלל הפה.
מחלות אנדוקריניות
סוכרת היא מחלה בה יש ירידה בהפרשת האינסולין מהלבלב. קרוב לתשעה אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מסוכרת ומתופעות הלוואי הנפוצות שלה – פגיעה בכליות, בעיניים, בכלי הדם, במערכת החיסון וביכולת הריפוי של הגוף. לסוכרת השפעה דו כיוונית על בריאות חלל הפה. כאשר מחלת הסוכרת מחריפה, מתפתחת בחלל הפה דלקת חניכיים, ספיגה של עצמות הלסת ואיבוד שיניים. ובאופן דומה, היגיינה אוראלית לקויה, מובילה להתפתחות דלקות בחלל הפה, יצירת עומס מטבולי ויציאה מאיזון של רמות הסוכר בדם. סוכרת מתאפיינת גם בהופעת ריח אופייני מתקתק בחלל הפה. מחלות אנדוקריניות אחרות עלולות להוביל לעלייה בהפרשת הורמונים בגוף ולצביעה של העור וחלל הפה בצבעים כהים (פיגמנטציה).
תהליכים גידוליים
כמו בכל הגוף, גם בחלל הפה עלול להתפתח סרטן, בעיקר מסוג אפיתל קשקשי (SCC). נמצא קשר ישיר בין עישון וצריכת אלכוהול ובין התפתחות סרטן חלל הפה, כאשר האזורים המועדים הם צדי הלשון ורצפת הפה. במקרים נפוצים פחות, גרורה של סרטן מאיבר מרוחק, מתגלה בחלל הפה ומהווה אינדיקציה ראשונית להתפתחות סרטן. חשוב מאוד להדגיש כי כל נגע (כיב, פצע, תפיחות) הקיים בפה מעל שבועיים דורש בירור מיידי וייתכן אף ביופסיה.
לחלל הפה והשיניים חשיבות רבה בתפקוד היומיומי כמו אכילה, דיבור, ואסתטיקה. פגיעה בחלל הפה עלולה להיגרם הן מהזנחה והיגיינה אוראלית לא טובה והן ממחלות סיסטמיות בעלות ביטויים בחלל הפה. ראשית, על המטופל להיות עירני למצב בריאותו הכללית ולכל שינוי בגוף בכלל ובחלל הפה בפרט. הופעת נגעים בחלל הפה, יובש פה, שינויי טעם וריח יכולים להעיד על חוסר הקפדה בניקיון וצחצוח אך גם על התפתחות מחלה סיסטמים. במקביל, על הצוות המטפל, רופא השיניים והשיננית, להקפיד על בדיקה יסודית טרום טיפול, ותחקור המטופל אם יש שינוי כלשהו ברמת בריאותו הכללית, הדנטלית והאוראלית.
באדיבות ד"ר טמיר ברונר, מנהל מחלקת בקרה בכללית סמייל