ועדת הפנים של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) כדי לדון, בין היתר, בהתנהלות המשטרה בזמן קיום ההפגנות ברחבי הארץ. במסגרת הדיון, הוצגו הנתונים של מספר הקנסות שחילקה המשטרה בגין הפרות של תקנות הקורונה, במרכזן עומדת גם "תפילה שלא על פי התקנות". בשלושת השבועות מאז נכנס הסגר לתוקף, ניתן דוח בודד במחוז ירושלים על הפרת התקנה, בתל אביב לעומת זאת ניתנו 91 דוחות על אותה הפרה. משטרת ישראל: לעולם לא ניתן יהיה להציב בכל היממה שוטר שיפעל ויאכוף בכל קרן רחוב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הנתון הזה הוא אבסורדי משום שלמערכת N12 הגיעו בשבועות האחרונים מספר לא מבוטל של תיעודים של אותה הפרה, לעיתים קרובות בקרב ציבור חרדי שמתגורר בירושלים. רק אתמול תועדו מתפללים חוסמים בלוחות עץ מבנה כדי למנוע משוטרים להיכנס אליו, ובמקרה אחר דוברות המשטרה פרסמה כי פשטה על מקומות הומי מתפללים ברחבי הארץ. אז כיצד ייתכן שניתן דוח אחד בלבד על ההפרה הזו במחוז ירושלים?
בסך הכול, מכניסתו לתוקף של הסגר ב-18.9 ניתנו בישראל 171 קנסות על "תפילה שלא ע"פ התקנות". בגין סירוב לפיזור התקהלות ניתנו בסך הכול 899 קנסות ברחבי הארץ. ייתכן שחלק מהדוחות שהיו אמורים להינתן על תפילה שלא כחוק, נכללו תחת "יציאה למרחב הציבורי", על הפרת תקנה זו ניתנו בישראל 53 אלף קנסות.
מאז תחילת הסגר ניתנו לאזרחים בישראל 83 אלף דוחות מהמשטרה, כאשר אחרי הפרת התקנה של "יציאה למרחב הציבורי", מובילה הפרת התקנה של "אי עטיית מסכה" בגינה ניתנו למעלה מ-24 אלף קנסות. על הפרת בידוד, פתיחת עסק ושהייה במקום אסור, ניתנו אלפים בודדים של דוחות. כאמור, בגין סירוב לפיזור התקהלות, תפילה והימצאות בסוכה של אחר ניתנו מאות בודדות של קנסות.
"מצופה מהציבור כולו וממנהיגי הקהילה לפעול לקיומן של התקנות למען הבריאות של כולנו"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהמשך לנתונים המתפרסמים בקשר לאכיפה המבוצעת בקשר לתפילות, נבהיר כי פעילות האכיפה בבתי תפילה כוללת מגוון רחב של דוחות בהתאם להפרות המבוצעות ושיקול דעת השוטר בשטח".
במשטרה הבהירו כי מלבד איסור תפילה במבנה עם אחר, נאכפים בבתי תפילה גם הפרות של סירוב לפיזור התקהלות אסורה, אי עטיית מסכה, יציאה מהבית למטרה או פעולה שנאסרה וכיוצא בזה. "בפועל, בתקופה האחרונה מדי שבוע ניתנו ע"י המשטרה במחוז ירושלים עשרות דוחות בגין מגוון הפרות המתגלות בבתי תפילה, מחוץ ובסמוך להם, בדרך אליהם, ובסוכות במחוז ירושלים", נכתב בהודעת המשטרה.
במשטרת ישראל הוסיפו: "נדגיש כי האכיפה מתבצעת הן באופן יזום והן בעקבות דיווחים המתקבלים בגין הפרות, אולם לעולם לא ניתן יהיה להציב בכל היממה שוטר שיפעל ויאכוף בכל קרן רחוב, בכל בית תפילה ובכל בית עסק ומצופה מהציבור כולו וממנהיגי הקהילה לפעול לקיומן של התקנות למען הבריאות של כולנו. נמשיך לאכוף את התקנות למען בריאות הציבור בדגש על המרחב הציבורי ובכלל זה בבתי תפילה, בחופי ים, בבתי עסק ובכל מקום אחר".
להחמיר את הענישה לתוקף או מפריע לשוטר במילוי תפקידו
במהלך הדיון בוועדת הפנים העלה חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד, את הצעת החוק שלו שמטרתה להחמיר בענישה כלפי תוקפי שוטרים וכאלה שמפריעים לשוטרים במילוי תפקידם. ההצעה של כץ מגיעה לטענתו על רקע ריבוי מקרי אלימות בזמן האחרון בקרב המפגינים.
כץ הציג את נתוני המשטרה שמראים שמתוך 120 אירועי מחאה למיניהם במחוז תל אביב, נפגעו 7 שוטרים ועוד 12 אירועים חריגים אחרים נרשמו. דוגמה לאירועים כאלה היא שימוש של אזרחים בגז פלפל נגד שוטרים, נזק לניידת או תקיפה אחרת. בירושלים נרשמו כבר מספרים גבוהים משמעותית - 43 אירועים חריגים מתוכם 373 שוטרים שנפגעו או נפצעו בשל עימות עם האזרחים.
כחלק מהאירועים החריגים שנרשמו בירושלים, ניתן למנות את מחאות העובדים הסוציאליים, את המחאות הגדולות שהתרחשו בשבועות שלפני הסגר מול מעון ראש הממשלה בבלפור, והמון מחאות אחרות של הציבור החרדי, שבניגוד לאירועים האחרים, היו גם בעלי אופי אלים יותר, כמו הבערת פחים. באחת ממחאות העצמאיים אף הושלך כדור צבע ואבוקה לעבר כוחות המשטרה.
