תוכנית הרמזור משתנה: במקום לדרג בצבעי אדום, צהוב או ירוק כל עיר ויישוב בפני עצמם, במשרד הבריאות דנו לאחרונה בשינויים בתוכנית הרמזור. הרעיון המרכזי החדש שעלה הוא לחלק את המדינה ל-13 אזורים, שכל אחד מהם יחולק לרבעים של עד 50 אלף איש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, מטרת התוכנית היא "ליצור גמישות ולצייר תמונת מצב של התחלואה ברשות באופן שמייצג את המורכבות של האזור". בתוך רובע מסוים, ניתן יהיה לבצע "החרגות" לצורכי מסחר או למטרות אחרות, גם ללא קשר לנתוני התחלואה של 'אזור היוממות' אליו הוא משתייך. החלוקה החדשה לרבעים תבוא לידי ביטוי גם במערכות המחשוב של משרד הבריאות, פיקוד העורף והרשויות המקומיות.
כל עיר עם למעלה מ-200 אלף תושבים תחולק לרבעים קטנים שמונים בין 30 אלף ל-50 אלף בני אדם. ברבעים האלו ייבדק באופן יום-יומי מצב התחלואה - ובמקרה הצורך, יוטלו הגבלות על הרובע עצמו וגם על האזור שאליו הוא משתייך. הערים ירושלים, תל אביב, אשדוד, פתח תקווה וחיפה כבר ביצעו התאמות במאגרי הנתונים של החלוקה לאזורים הללו וביכולת הרשות המקומית לדעת את מצב התחלואה לפי תתי האזורים שסומנו בעיר.
תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל אמר ל-N12: "כשהרמזור יחזור לפעולה בכוונתנו למדוד בצורה מדויקת יותר את אופי התחלואה עד לרזולוציה השכונתית בערים גדולות. עם זאת יש לציין כי הנוסחה לקביעת הצבעים נותרה כפי שהיא. בשבועות האחרונים אנו בוחנים אפשרות לרדת לרזולוציות של חלוקת ציוני רמזור לפי שכונות שבהן יש בין 30 אלף ל-50 אלף תושבים ולהתייחס אליהן באופן נפרד".
השינויים הללו בתוכנית הרמזור יגדילו את רמת המעורבות של הרשות המקומית בניהול ההגבלות והמעקב על התחלואה בנגיף הקורונה. אם תחלואה גבוהה תאותר בתוך מתחם הרובע, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי, במרכז השליטה של הרשות תתקבל החלטה על סגר הדוק שיבוצע על יחידה גיאוגרפית קטנה ככל הניתן. למרות שהסגר יהיה ממוקד ככל האפשר, הגבלות יחולו גם על שאר תושבי האזור.
"אזורי יוממות" במקום צבע לכל יישוב
לתוכנית החדשה יש גם מכשולים - וחלק מהם הוא קושי במעקב אחר אוכלוסיות שאינן מתועדות במאגרי הנתונים. כך למשל בעיר תל אביב קיימת בעיה לעקוב אחר נתוני התחלואה של מהגרים חסרי עבודה וכך עשוי לקבל אותו אזור ציון טוב יותר במתווה הרמזור - מאשר המצב בשטח.
"אני סבור שהכיוון של ירידה לרזולוציות שטח הכי מצומצמות שניתן זו הדרך הנכונה במלחמה כנגד מגפת הקורונה", אומר פרופ' יהודה אדלר, המשמש כיועץ קורונה לערים הרצליה וראשון לציון. "מתחילת המגפה, חזרתי וטענתי שיש לתת לראשי הרשויות להיות הפרויקטורים של המגפה, מכיוון שהם מכירים כל רחוב וכל סמטה. אין צורך להפוך עיר לאדומה בשל רחוב אחד או שניים. ואין צורך להפוך את כל המדינה לאדומה בעקבות עיר אחת".
בשבוע שעבר פרסמנו כאן ב-N12 כי במסגרת ההתאמות הנדרשות לתוכנית הרמזור, במשרד הבריאות דנו באפשרות לשנות את שיטת הדירוג של הרשויות. במקום לקבוע "צבע" לכל יישוב, ההצעה שהונחה על השולחן מדברת על חלוקת ישראל ל"אזורי יוממות". הכוונה היא לאזורים שבהם התושבים מתנהלים ברמה היום-יומית הכוללים: תעסוקה, מוסדות לימוד, אזורי קניות ומסחר.
ההצעה מדברת על כך שקצב ההתקדמות בין השלבים באסטרטגיית היציאה יהיה שונה מאזור אחד לאחר, בהתאם לנתוני התחלואה. גורם המעורה בפרטים הסביר: "'אזורי היוממות' יגדירו את המרחב שבו מתנהלים התושבים במהלך היום, למשל: מטרופולין מאוחד לחיפה והקריות, מטרופולין דן, מטרופולין ירושלים וכן הלאה. המטרה תהיה לבחון את ההתקדמות בין תשעת השלבים שנקבעו באסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות באופן דיפרנציאלי בין 'אזורי היוממות', בהתאם למצב התחלואה ולמקדם ההדבקה בהם".
בתוך כך, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, הציג היום בוועדת החוקה של הכנסת את מתווה "72 שעות" שמטרתו, בין היתר, לעודד בדיקות קורונה. לדבריו יש לאפשר הצגת בדיקת קורונה שלילית ב-72 השעות האחרונות כדי לפתוח מסחר והתקהלויות בכפוף להצגת בדיקת קורונה שלילית מעודכנת.