אטל אלנבוגן חלתה לפני שמונה שנים בסרטן השד. היא עברה תקופה נוראית של הקרנות וטיפולי כימותרפיה, ולאורך כל הדרך חיפשה כיצד תוכל להקל במעט על הסבל. מירב, בתה של אטל ויועצת הנקה במקצועה, קראה כתבה שבה נטען כי חלב אם עשוי לסייע לחולים בסרטן ושכנעה את אימה לנסות. מירב, שזה עתה ילדה תינוק, האכילה את בנה כשבמקביל שאבה חלב עבור אימה שגופה נחלש כתוצאה מהטיפולים שעברה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"לא ידעתי אם זה יעזור", נזכרת אטל. "אבל החלטתי להתייחס אל זה כמו אל כוסית יין קטנה. בהתחלה זה היה מוזר, אפילו קצת נגעלתי, בכל זאת חלב שהבת שלי מוציאה מהגוף שלה. לא ידעתי גם מה יהיה הטעם, אבל אמרתי ששווה לנסות".
יום אחד חלה בנה הקטן של מירב וסבל מחום גבוה, ולכן שתה יותר חלב. במשך שבוע לא נותר לאטל חלב אם לשתות ומצבה החל להידרדר. "הייתי במצב חמור", היא משחזרת. "הגעתי לבית החולים עם חום ותמונת דם קשה, הכניסו אותי לבידוד, אמרו שהמצב קשה וכל חצי שעה בדקו לי את הדם". מאחר והייתה בבידוד, ביקשה אטל מבתה שתגיע לבית החולים לשאוב לה חלב אם. "זה פשוט היה מדהים", משתפת אטל. "כל חצי שעה ראינו איך תמונת הדם משתנה לטובה. הרופאים היו המומים מההתאוששות המהירה שלי".
כשסיימה לגמרי עם הטיפולים הכימותרפיים וניצחה את הסרטן, החליטה אטל לכתוב ספר בשם "עוצמתה של דמעה". בספר היא מתארת את הדרך שעברה ומספרת על האמצעים שהצליחו להחזיק אותה בחיים, על הדמיון המודרך שסייע לה ועל חלב האם ששתתה. "חלב האם לא ריפא אותי", היא מדגישה. "הוא שמר על הגוף שלי שלא יקרוס בעקבות הטיפולים. הבת שלי נתנה לי מהחלב של הילדים שלה ואני לעולם אודה לה על כך. כמו שאני האכלתי אותה, ניתנה לה ההזדמנות להאכיל אותי ולהציל אותי".
"החיים שלי היו בסכנה, ניסיתי הכול"
סברין הייתה בדיוק בחופשת לידה עם הילד השני שלה, כשקיבלה את שיחת הטלפון שלא תשכח מגיסתה עביר. בזמנו עביר הייתה חולה בסרטן, סבלה מכאבים ונאחזה בכל מה שיוכל לעזור לה. חברות סיפרו לה על סגולות הריפוי של חלב אם והראשונה שהיא שוחחה עמה הייתה סברין, שלא היססה והחלה לשאוב עבורה יום-יום חלב אם.
לסברין, יועצת הנקה בעצמה בבית החולים רמב"ם שבחיפה, היה קשה לראות את גיסתה סובלת. הסרטן שתקף אותה כבר התפשט והיא החלה בטיפולים כימותרפיים. כשהגיע הטלפון מעביר, היה לסברין ברור שהיא נרתמת למשימה. "אם אני יכולה לעזור, אז למה לא? מכל הלב נתתי לה את החלב", משתפת סברין. "התחלתי לשאוב, אך בהתחלה הגוף לא היה רגיל לכמויות ולשאיבה. הנקתי את כל הילדים שלי וזו הייתה חוויה אחרת בשבילי".
סברין כל כך רצתה לעזור לגיסתה שהחלה בנטילת תוספי מזון כדי שגופה ייצר יותר חלב. מדי יום במשך שלושה חודשים שאבה סברין 30 cc. למרות ששתיהן לא ידעו במאת האחוזים כי המאמץ יישא פירות, סברין המשיכה לשאוב חלב ועביר המשיכה לשתות אותו.
"הייתי אישה צעירה עם שלושה ילדים כשהסרטן עצר לי את מרוץ החיים", נזכרת עביר. "הרגשתי חולשה וכאבים בכל הגוף, לא יכולתי לישון ולא יכולתי לקום". עביר חיפשה כל דבר שיוכל לעזור לה לשרוד את המחלה והשלכותיה. "רציתי להישאר חזקה בשביל הילדים", היא מסבירה. "החיים שלי היו בסכנה, אז לשתות חלב אם היה נשמע לי פתרון מאוד סביר שאני יכולה לנסות. בהתחלה זה היה קצת מוזר, בכל זאת חלב של אישה אחרת. אבל זו גיסתי, החברה הטובה שלי, היא נתנה לי מהאוכל של הילדים שלה בשביל שיהיה לי טוב. אין לי מילים להודות לה".
אחרי תקופה שבה עביר שתתה את החלב, היא החלה להרגיש טוב יותר. הרופאים, היא מספרת, נדהמו מהשיפור בתוצאות הבדיקות. "אנחנו לא יודעים מה גרם לכך וגם הרופאים לא יגידו שזה באמת קשור לחלב האם ששתיתי כל יום, אבל הם התבדחו שעכשיו אוכל למכור כדוריות דם מרוב שהן בסדר". עביר הצליחה להתגבר על הסרטן ולהמשיך בחייה כפי שחלמה, הקשר שלה עם סברין התחזק אף יותר ועכשיו הן מרגישות מחוברות.
"שתתה מהחלב - והצלחנו לתקשר איתה"
אחותה של פאני, אחות בפנסיה מבית החולים רמב"ם, חלתה פעמיים בסרטן. פאני, שקראה וידעה על יתרונותיו של חלב האם, החלה מיד במבצע גיוס עבור אחותה החולה. היא ביקשה חלב אם מאימהות שונות שהיא מכירה וגם מעובדות בית החולים. כולן נרתמו למשימה.
"זה ריגש אותי מאוד שנשים נתנו מעצמן בשביל אחותי", נזכרת פאני. "הן הגישו עזרה מיידית בלי לשאול שאלות וכל יום היה לי חלב אם לתת לאחותי. הן עשו ממש מצווה". פאני מספרת כי לאחר שאחותה שתתה מחלב האם היא החלה להרגיש יותר טוב: "לפני שהיא שתתה היא כל הזמן הרגישה חולשה וישנה הרבה. אחרי שהיא שתתה מחלב האם פתאום הצלחנו לתקשר איתה והכאבים פחתו".
בתום מאבק עיקש במחלה, הסרטן גבר על אחותה של פאני והיא נפטרה. הנחמה היחידה של פאני היא אותם רגעים קצרים שבהם הצליחה להקל על כאביה של אחותה באמצעות חלב האם.
לא תרופת קסם
בשנים האחרונות, הודות לרשתות החברתיות, נעשה קל יותר בעבור נשים שזקוקות לחלב אם ליצור קשר עם נשים שמוכנות לתרום חלב. רבות מהן פונות לנשים שהן מכירות ואלו מעבירות את הבקשה הלאה עד שנמצאת האישה שמוכנה לתרום מהחלב שלה. בקבוצת הפייסבוק "תרומת חלב אם למתמודדים עם סרטן השד" חברות 1,800 נשים שמפרסמות מדי יום פוסטים על חלב שהן שומרות בצד עבור נשים שזקוקות לו. בפוסטים הן מציינות כמה זמן החלב שמור במקרר, אם הן מעשנות או סובלות ממחלות, ולעיתים גם מה סוג הדם שלהן. כך החולה שמתמודד עם סרטן יכול לדעת איזה חלב הוא באמת קיבל לשימוש.
עומר, שמנהלת את הקבוצה, עובדת כיועצת הנקה ובמהלך לימודיה נתקלה במחקרים שונים שמעלים על נס את סגולותיו של חלב האם בטיפול בחולי סרטן. כשחברה טובה שלה חלתה, היא החלה לחפש עבורה חלב אם. בעקבות פוסט שפרסמה נפתחה הקבוצה ועד היום היא משמשת כגורם המקשר בין כל אותן הנשים שרוצות לתרום או לקבל חלב אם.
"הסיפור של סברין וגיסתה הוא יפה ומרגש", מציין ד"ר עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם. "לחלב האם יש פוטנציאל אבל הוא עוד לא נבדק במתודולוגיה מחקרית נכונה. אנחנו עוד לא שם בכדי לקבוע כעובדה אם זה אכן עוזר בריפוי מחלות אצל מבוגרים. אולי במקרה הזה זה עזר, אך אנחנו נזהרים להסיק מסקנות ממקרה אחד".
"חלב אם הוא מזון על, אבל לילדים", הוא מוסיף. "החלב שונה מאם לאם, וזו לא תרופה חד-משמעית. גם החלב משתנה כל הזמן. ההרכב שלו משתנה עם גיל התינוק וכך גם הרכב הנוגדנים. הוא המזון הכי טוב שיכול להיות לילוד ואין טעויות בהכנה שלו. הוא תמיד זמין ואין צורך לחטא בקבוקים. עם זאת, עדיין לא ניתן להניח שזה מתאים לכל ילד או לכל מבוגר".
"הפחד של הרופאים הוא ממחלות זיהומיות", מסביר ד"ר שולט. "חשוב לדעת מה המקור שנתן את החלב כדי להבין אם לעשות בו שימוש. במקרה של סברין וגיסתה החלב עובר במשפחה, אך במקרים אחרים חייבים להיות זהירים. עוד לא חקרו מספיק את השפעת חלב האם על מבוגרים כדי לקבוע בוודאות את תרומתו".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il