הכלים שמשמשים את אל"ם נ', מפקד מרכז המידע והידע של אגף המודיעין, לניטור מידע רגיש אודות תוכנית הגרעין האירנית הוסבו בחודשים האחרונים לאיסוף אינפורמציה על התוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה. במקום ללמוד את טיבם של נשקים מתקדמים במדינות אויב, החיילים באגף המודיעין אוספים מידע עדכני על התפתחויות דרמטיות בפיתוח תרופות וחיסונים. במקום לנתח מידע על רשתות טרור מעבר לים, הם טווים כעת את מסלולן של שרשראות ההדבקה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדוחות שהתפרסמו תחת מרכז המידע והידע בחצי השנה מאז הוקם עוררו לא פעם הדים רבים. כך קרה בחודש יוני, כשאמ"ן הזהיר מפני כניסה לגל שני. "כאיש מודיעין, אחד העקרונות הבסיסיים שמחנכים אותנו עליהם הוא חובת ההתרעה האישית", מדגיש אל"ם נ', המשמש בשגרה כראש הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר. "כשאנחנו מזהים סכנה, אני קודם כל מחויב להתריע ולצלצל בפעמונים. לנו היו ברור באותם ימים מעל לכל ספק שישראל נכנסת לגל שני ואם לא יתקבלו החלטות מהירות - אנחנו עלולים להיות בבעיה קשה".
אותו דוח חולל סערה ציבורית שכללה ביקורת חריפה לפיה אין זה תפקידו של הצבא לפרסם הערכות מסוג זה. את אל"ם נ' זה לא מרתיע: "הרמטכ"ל גיבה לחלוטין את צאתו של הדוח וכך גם גורמים בכירים במשרד הבריאות, אבל היו אחרים שהופתעו ולא קיבלו את זה. קיוויתי באותם ימים שאנחנו טועים ושמדינת ישראל לא תגיע למקום שאליו הגיעה, אבל המספרים לימדו אותנו כבר אז שכפי שעשרות הנדבקים הפכו למאות, כך הם יהפכו בקרוב גם לאלפים".
כמה שעות לפני שהתכנס קבינט הקורונה, פרסם אתמול מרכז המידע דוח הסוקר את הטלת הסגרים ברחבי העולם. "רק צעד ממושך של כחודש, המלווה בהתאמות, מביא לתוצאה של ירידה בתחלואה", נכתב במסמך שיצא תחת ידיו של אל"ם נ'.
המסקנה שלכם התכתבה עם אמירה מישיבה סגורה המשקפת את עמדת מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי. האם הכתיבו עבורכם מראש שזו תהיה רוח הדברים של הדוח?
אל"ם נ' השיב: "מעולם לא קרה, ולא יקרה בעתיד, שמישהו ינחה אותנו איזה מסר לכתוב. האמת היא נר לרגלינו".
"לא מחליפים אף אחד"
לאל"ם נ' ברור מדוע המערכת הצבאית הייתה צריכה להתגייס למאבק בקורונה, אפילו שמדובר במשימה אזרחית. "הקורונה זו סוג של מלחמה ומדינת ישראל צריכה לגייס את כל הכוחות העומדים לרשותה כדי להתמודד איתה", הוא מצהיר. "גם באתגרים גדולים אחרים כמו השרפה בכרמל, סופת שלגים או ההתנתקות - הצבא נרתם למערכה. כמובן שיש מורכבויות שנובעות ממעורבות אנשי צבא, אך אנחנו מקפידים להימנע מעיסוק בסוגיות פוליטיות או מאיסוף מידע על אזרחים. גיבשנו קוד אתי שתכליתו לוודא מה מותר ומה אסור. אנחנו אמנם נכנסים תחת האלונקה, אך לא מחליפים אף אחד".
כשהחולים הראשונים בנגיף התגלו בישראל החל להירקם הקשר בין משרד הבריאות לבין מערכת הביטחון. וכך, כמעט בין לילה, הוקם מרכז המידע והידע כדי לשרת את גורמי בריאות הציבור. "שוחחתי עם בכירה במשרד הבריאות, אמרתי לה שאנחנו מבינים שיש אתגר לאומי ושאלתי מה נוכל לעשות כדי לסייע", הוא מתאר. "היא אמרה משהו שמיד תפס אותי: 'אנחנו צריכים גוף שיסייע לנו להבין מה קורה בעולם'. ההתרחשויות כל כך מהירות ואנחנו מתקשים לעקוב אחריהן בזמן אמת. בשפה הצבאית זו בדיוק המשימה של קצין המודיעין".
העיניים שלנו מעבר לים
כבר למחרת הפגישה התייצב אל"ם נ' עם צוות של עשרה קציני מודיעין במרכז השליטה שהוקם בבית החולים שיבא תל-השומר. "המחקר שלנו עוסק בשלושה תחומים", הוא מפרט. "הראשון הוא מה קורה בעולם - כיצד מטילים סגרים, אילו טכנולוגיות לאיתור מגעים קיימות ומה ההשלכות של פתיחת מערכת החינוך או שדות התעופה".
"תחום נוסף הוא צוות שאחראי על מחקר בדיקות, תרופות וחיסונים שנעזר באנשי אקדמיה, רופאים ורוקחים", הוא מוסיף. "המסקנות שלהם חיוניות, למשל, כאשר מדינת ישראל מתלבטת אם לחתום על חוזים לרכישת חיסונים ותרופות, ומתי הרגע הנכון לעשות זאת. התחום השלישי הוא מה קורה בישראל. אנו חשופים לכל נתוני ההדבקה עד רמת התיקים הרפואיים ויודעים לומר ברמת המיקרו שבשכונה מסוימת יש כך וכך חולים, היכן הם נדבקו ומה מצבם".
נתקלתם בבדיקות או נתונים שהלכו לאיבוד?
"אני איש צבא, הייתי במלחמות וגם זו מלחמה. במלחמה יש חוסר ודאות רב, ערפל קרב ואי הבנות. כשהמערכת נמצאת במצב חירום, היא שוגה לעיתים. גם מערכת הבריאות ככלל שגתה - היו דברים שהתבררו בדיעבד כשגויים ובעיניי זה בסדר. מדינות רבות, חזקות וטובות שגו והבינו גם הן דברים לא נכון.
כשהמערכת נמצאת במצב שאינו נורמטיבי, לא צריך להתרגש מכל אי התאמה בין נתונים. כשמתגלים 2,000 חולים חדשים בכל יום יקרו מקרים נדירים של תקלות, כמו אדם בריא שיקבל בטעות הודעה שהוא חולה. זה לא אידיאלי אבל צריך להכיר בכך שבמערכת גדולה דברים כאלה יקרו והאינטרס שלנו הוא לצמצם זאת כמה שאפשר".
מה השתנה מאז שפרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, נכנס לתפקידו?
"פרופ' גמזו סייע לסנכרן את המערכת ובפירוש זיהה את הפוטנציאל של המרכז והממשק שלנו איתו אינטנסיבי ביותר. אנו מקיימים פגישות מדי יום וחומרים שהוא מציג בישיבות נסמכים לעתים רבות על מידע שאנחנו אוספים ומנגישים. כך, למשל, שיטת הרמזור שהיום מוכרת לכל הוזכרה במסמך שהוצאנו לפני כמה שבועות ומתאר את הגישה בה נקטו מדינות ליצירת מדרג תחלואה לתיעדוף אזורים. לאחר שראינו איך זה עובד במדינות שונות בעולם, יכולנו להסיק מה כדאי לאמץ ומה לא".
כשאתה מוציא את הדוחות, אתה מבין שמה שכתוב בהם ישפיע בסופו של יום על החלטותיהם של ראש הממשלה וחברי קבינט הקורונה?
"עם הקמת המרכז, נדרשנו לספק שירות לכל משרדי הממשלה מלבד משרדי הבריאות והביטחון. כך גם ניפקנו מידע עבור המל"ל, סייענו למשרד התיירות בזיהוי המדינות הירוקות ועזרנו למשרד החינוך בהבנת ההשלכות של פתיחת שנת הלימודים. אנחנו לא מתבלבלים ויודעים שאת ההחלטות יקבלו ראש הממשלה והשרים. פעמים רבות קרה שלא קיבלו את ההמלצות שלנו וזה בסדר גמור. בשביל זה הם מקבלי ההחלטות".
"חושש שנתעורר לתחלואה מסוכנת"
גם באשר לביקורת לפיה דוחות כאלה צריכים להיכתב על ידי אנשי מקצוע יש לאל"ם נ' תשובה ברורה: "אנחנו משתפים פעולה עם הרבה מאוד גורמי בריאות הציבור שלוקחים חלק במערכה נגד הקורונה - החל מפרופ' רן בליצר, דרך מומחים באוניברסיטה העברית, מכון גרטנר, מכון ויצמן וצוות המומחים של פרופ' אלי וקסמן".
"היו מי שרצו ללכת איתנו יד ביד, והיו מי שמשיקוליהם פנו לתקשורת והלינו עלינו", הוא אומר. "אני מוצא ערך רב בפלורליזם מקצועי ומחקרי. היו תהיות רבות גם לגבי דוחות שפרסמנו. אנשים שאלו: 'אתם חושבים שבאמת נגיע לאלפי נדבקים ולמאות חולים קשים?' ובסוף זה הגיע! זה לא מפני שיש לנו כדור בדולח, אלא מכיוון שאנחנו יודעים לנתח את הנתונים שהצביעו על המגמה בצורה ברורה".
ומה נשקף מ"כדור הבדולח" של מרכז המידע והידע כעת?
"אני מאוד מוטרד מהחורף. כבר עכשיו אנחנו נמצאים קרוב לאי ספיקה של מערכת הבריאות. הלימודים חזרו, החגים מתקרבים, אנשים טסים וחוזרים מחו"ל, ויש מי שמפעיל לחץ לאפשר התקהלויות נוספות. קשה לומר לאומנים 'אל תופיעו', למתפללים לא להגיע לבית הכנסת ולזוגות מאורסים לא להתחתן. אבל אם בחודש אוקטובר מדינת ישראל תאפשר הקלות רבות במקביל למצב הבעייתי של התחלואה, אני חושש שה'ימים הנוראים' השנה יהיו באמת נוראים ונתעורר לתחלואה מסוכנת. אנחנו עלולים לחוות את החורף הישראלי כקשה מאוד וזה עשוי להוביל לצעדים חריפים".