ועדת השרים להכרזה על אזורים מוגבלים קיימה בימים האחרונים בחינה של מפת התחלואה ביישובים ובערים ברחבי הארץ במטרה לגבש את רשימת הערים האדומות עליה הוכרז מוקדם יותר היום (שלישי). המסמך הרשמי של ההחלטה חושף את המגעים שהתנהלו בימים האחרונים בין ראשי הערים והרשויות במטרה לצמצם את ההגבלות שיוטלו בשטחם. חלק מהערים, כמו אילת למשל, הצליחו לשנות את רוע הגזרה בעוד ביישובים אחרים כמו ירושלים - גורמי הבריאות הכריעו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חוק הקורונה הגדול, שאושר בכנסת אחרי שעבר בוועדת החוקה בראשות יעקב אשר, קבע שלפני שמכריזים על שטח מסוים כאזור מוגבל ומטילים עליו סגר או עוצר, העניין דורש התייעצות עם ראש הרשות. זה הוכיח את עצמו, כי אלמלא החוק ערים מסויימות היו כנראה נכנסות לעוצר לילי – ללא שום סיבה שמצדיקה זאת. בעקבות ההתייעצויות, הצליחו ראשי הרשויות לשנות חלק מהגזרות שהוטלו עליהן ומנעו עוצר רחב יותר בשטחן.
במרכזו של המסמך עומדת ההחלטה אודות ההגבלות בעיר אילת, שם חששו בעלי עסקים ומלונות מקריסה חוזרת של הכלכלה, זאת זמן קצר לאחר שהחלו להתאושש מהגל הראשון. בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת על כך שאילת מסתמנת כעיר אדומה והגבלות ככל הנראה יוטלו עליה, בחלק מהמלונות דיווחו על 30% ביטולים בהזמנות.
בתוך כך, קיימו אנשיו של גמזו וגורמים אחרים במערכת הבריאות התייעצות עם ראש העיר אילת במהלכה הוא הביע התנגדות נחרצת להכרזה על עירו כאזור מוגבל וטען כי מקור התחלואה בעיר נמצא באירוע אחד שנמצא בשליטה. לאחר בדיקה חוזרת של הנתונים, אימתו גורמי הבריאות את דבריו והוחלט להכריז רק על שכונת שחמון כאזור מוגבל.
גם ראשי העיר של אשקלון ואשדוד התנגדו להכריז על עריהם כאזורים מוגבלים. שניהם טענו כי התחלואה בערים ממוקדת בשכונות מסוימות בלבד ועל כן אין צורך להחיל את ההגבלות על כלל התושבים. גם הפעם, בדקו גורמי הבריאות את הטענות, איששו אותן וצמצמו את ההכרזה על האזורים המוגבלים לשכונות ה"אדומות" בלבד.
בסך הכל, בשל החוק שמחייב התייעצויות עם ראשי הרשויות, הצליחו 9 ערים ויישובים למתן את ההגבלות שהיו אמורות להיות מוטלות בשטחן, זאת בעיקר בשל הצגה עדכנית של נתוני התחלואה. אלו הערים בהן נעשו הקלות מסוימות בהגבלות: אילת, אשדוד, אשקלון, נוג'ידאת במועצת בועיינה, ירושלים, כסרא-סמיע, כפר קאסם, מעלה עירון ושדרות.
בניגוד לרוב ראשי הערים ששוחחו ונפגשו עם הגורמים במערכת הבריאות במטרה להקל את ההגבלות, ראש העיר ירושלים, משה לאון, לא נפגש איתם כלל. בכירי משרד הבריאות ניסו לשוחח איתו אך הוא השתתף באותו הזמן באירוע מוניציפלי והפנה אותם לנציגו שלום אייזנר. שיחה כזאת התקבלה רק לקראת חצות. מטעמו של לאון נטען כי שכונות מסוימות בלבד מהוות כמוקדי התחלואה. בהתאם לזאת, הוחלט להטיל את העוצר על 9 שכונות ולא על העיר כולה.
בהמשך, פרסם משה לאון מכתב מטעמו שתקף באופן חד משמעי את תוכנית "הרמזור" של גמזו וטען כי "הנתונים בקביעת ציון המודל – הם שגויים". לאון כתב כי בתוכנית של הפרויקטור קיימות שלוש בעיות מרכזיות: מקום המצאות המאומתים, שיוך החולים המאומתים והבדיקות לשכונות ורחובות ספציפיים ושקיפות המודל. לאון סיים את המכתב כך: "ברצוני להודות לך על המסירות הרבה שלך במאבק בנגיף הקורונה. אני בטוח שהטענות האלו יפלו על אוזן קשובה".
אולם לא תמיד זכו ראשי העיריות והיישובים להקלות אותן הם דרשו. ראש הרשות המקומית ביפיע למשל טען שהנתונים שבידי משרד הבריאות אינם נכונים ועל כן הוא התנגד להטלת העוצר. גורמי הבריאות בדקו את הנתונים פעם נוספת ומצאו כי הם אכן נכונים ומצביעים על שיעור תחלואה גבוה, בעקבות זאת הוחלט באופן סופי כי יפיע תיכנס לרשימת הערים ה"אדומות" ועוצר לילי יוטל גם עליה. בדומה ליפיע גורמי הבריאות ביטלו את טענותיהם של ראשי הרשויות בכפר מנדא, טירה, כפר קרע ורכסים.
