שרשרת של כישלונות: שרי הממשלה צפויים להחליט היום (ראשון) על הטלת סגר נוסף בישראל - המדינה היחידה בעולם שנוקטת באמצעי החריג הזה בפעם השנייה כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. אחרי שבימי הגל הראשון ישראל הייתה אחת המדינות המצטיינות בעולם בהתמודדות עם המחלה, כיום היא הפכה למדינה אדומה בוהקת. נשאלת השאלה "למה"? הכשלים שהובילו את המדינה בדרך לסגר כללי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מחדל מערך קטיעת שרשראות ההדבקה
חצי שנה מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו - ומערך החקירות האפידמיולוגיות עדיין כושל בביצוע משימתו. היום עוברות בממוצע כ-90 שעות, שהן כמעט ארבעה ימים, מהרגע שאדם מאובחן ומי שבאו איתו במגע מוכנסים לבידוד. בזמן הזה, מי שנדבקו ממשיכים להסתובב ולהפיץ את המחלה. התוצאות ניכרות בזינוק שאנו רואים היום בתחלואה.
בימים אלו, מקים צה"ל מערך חקירות אפידמיולוגיות בשם מפקדת "אלון". עד עתה הוכשרו כ-1,000 חוקרים שיבצעו 2,500 חקירות מדי יום. הצבא צפוי להשלים את הקמת המערך רק בנובמבר, ונוכח מספרי החולים היום, ברור שזה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. נפתלי בנט, שהיה שר הביטחון בתקופת הגל הראשון, הציע את עזרתו של צה"ל בהקמת מערך כזה כבר בחודש מרץ, אך ראש הממשלה סירב לכך.
תוכנית תמיכה כלכלית שלא מבוצעת בזמן ומעודדת אבטלה
עד לסוף חודש אוגוסט, הספיקה הממשלה להבטיח לציבור תוכניות סיוע בהיקף של 135.4 מיליארד שקלים. אולם הבטחות לחוד - ומציאת לחוד. בפועל, דו"ח ביצוע התקציב שפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר לפני שבוע חושף כי חולקו לציבור רק 71 מיליארד שקלים, שהם כ-52% מהתקציב שהובטח.
בחודשים האחרונים הוצגו בזו אחר זו שורת תוכניות סיוע שונות, אבל דבר אחד היה משותף לכולן חוץ מהביצוע החלקי - המתנה ארוכה. לרשות המסים לקח חודשים לחלק לעצמאים את מענקי הפעימה הראשונה, השנייה והשלישית ולנצל חלק משמעותי מהתקציב שהוקצה לה. המענק לכל אזרח התעכב יותר משבוע עבור יותר מ-800 אלף אזרחים שלא קיבלו אותו ב-2 באוגוסט. ביקורת רבה גם הופנתה כלפי המענק הזה, שהושקעו בו מיליארדים וניתן גם למי שלא נפגעו כלכלית מהמשבר.
קשה להאשים כעת את בעלי העסקים שפשוט לא מאמינים שהפיצוי יגיע בזמן. "אם רוצים שיהיה סגר חייבים לקבוע מראש את מתכונת הפיצוי", אומר ל-N12 עו"ד רועי כהן, נשיא להב (התאחדות ארגוני העצמאיים). "כבר ראינו מה קורה כשמחכים ומחכים לכסף שמגיע מעט מדי ומאוחר מדי. עסק צריך לשלם היום לסחורה שהוזמנה, לספקים, אחרת עד שיגיעו המענקים הוא כבר יקרוס". לקראת הסגר, הזהיר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "מאות אלפים יידחקו אל מתחת לקו העוני".
תוכנית "רשת ביטחון" שהוצגה בראשית יולי ומבטיחה לשכירים דמי אבטלה עד ליוני 2021 גם היא לקויה. במקום לעודד עובדים לחזור למעגל העבודה, היא מעודדת אבטלה בעצם בכך שבחזרה לעבודה - האדם מאבד את הזכאות לדמי אבטלה. במקום לייצר תוכנית יעילה, ביקשו נבחרי הציבור מבכירי האוצר תוכנית פשוטה וכעת מתברר המחדל הגדול כשמעסיקים פשוט לא יכולים למצוא עובדים שמשתלם להם לחזור מהחל"ת. ולא היה צריך להמציא את הגלגל: בגרמניה פועל מודל שמתגמל על חזרה לעבודה.
כאוס הבדיקות
קל היום יותר מבעבר לקבל הפניה לבדיקה, אבל זה עדיין תהליך די מסורבל. צריך להתקשר למוקד קופת החולים, לקבוע תור לרופא - ורק לאחר שהוא נותן את ההפניה, להתקשר שוב למוקד ולתאם מועד לבדיקה. אחר כך עוד נשאר להמתין לתוצאה והתהליך כולו יכול עדיין לקחת כמה ימים.
פתיחה מהירה מדי של המשק
בשיא המשבר, סבלה ניו יורק מיותר מ-10,000 נדבקים חדשים ביום. בחודש יוני, העקומה השתטחה ומספרם ירד לפחות מ-1,000. שלושה חודשים עברו אבל החללים הסגורים של המסעדות בניו יורק עדיין לא נפתחו לסועדים. מושל המדינה הודיע כי זה יקרה רק בסוף החודש - וגם על כך מתקיים דיון ער עם לא מעט מתנגדים.
בישראל העקומה השתטחה חודש לפני כן, בתחילת מאי. מיד במקביל לירידה בתחלואה, נפתחו הקניונים ומרכזי הקניות. בסוף חודש מאי, יכלו הישראלים ליהנות כבר מארוחה במסעדה. בתקופת החגים הקרובה אנחנו צפויים לשלם את המחיר, כשגל תחלואה חדש ונרחב שוטף את המדינה.
קבלת החלטות פוליטית
פעם אחר פעם, נוצרת תחושה בציבור כי החלטות מתקבלות לא רק משיקולים ענייניים של בריאות וכלכלה. רק לפני שבוע ראינו דוגמה לכך, כשתוכנית הרמזור לסגר על ערים אדומות, שכבר אושרה בוועדת השרים, בוטלה בלחץ פוליטי בעיקר מצד ראשי הערים החרדים. כעת יש לחץ לאפשר תפילות בבתי הכנסת במתווה שיתייחס לגודל המבנה.
החלטה אחרת שנדמית כפוליטית הייתה שלא להעביר את הסמכות לטיפול במשבר למשרד הביטחון על אף שהוא הגוף האמון על הטיפול במצבי חירום במדינת ישראל. אפילו מומחים ממערכת הבריאות הצהירו בשלבים שונים שיש להעביר חלק ניכר מהסמכות למשרד הביטחון. אך נראה שכל עוד על כיסא השר ישב נפתלי בנט וכעת יושב עליו בני גנץ, אין בכוונתו של ראש הממשלה להעביר את הסמכות למשרד.
סאגת מינוי פרויקטור הקורונה גם היא הייתה נגועה בשיקולים פוליטיים, כשלמעשה הממשלה ביקשה לגייס אדם מבלי להעניק לו סמכות על בין-משרדית. ל-N12 נודע למשל כי אלוף אמיר אבולעפיה, שהיה מועמד לתפקיד לפני פרופסור רוני גמזו, משך את מועמדותו לתפקיד פרויקטור הקורונה לאחר שהבין שהצעתו להקמת מטה בין-משרדי בעל סמכויות למאבק בנגיף הקורונה לא מתקבלת בשל שיקולים פוליטיים.
מחדל איכוני הסלולר
אזרחים ישראלים רבים, ביניהם למשל בעלי עסקים בשורת ענפים, כבר החליטו שלא לציית לסגר. החלטה זו מגיעה מתוך משבר אמון עמוק בין הציבור לממשלה. אחד המחדלים המרכזיים שתרמו למשבר האמון הוא מחדל איכוני הסלולר.
באמצע חודש מרץ החלו לאכן טלפונים על מנת לזהות מי שהה בקרבת חולים מאומתים. הטכנולוגיה בה נעשה שימוש למטרה זו מבוססת על מיקום בעל המכשיר ביחס לאנטנות הסלולריות ואינה מאוד מדויקת. בפועל, אלפי ישראלים קיבלו הודעות כי עליהם להיכנס לבידוד על אף שלטענתם לא באו במגע עם אף חולה מאומת.
משבר האמון התעצם ברגע שהתקשרו למוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות. בהנחיות שהעביר משרד הבריאות לחיילים המתגברים את המוקד, ושנחשפו כאן ב-N12, הורו למעשה כי כל מי ששהה במרחב הציבורי בזמן שצוין בהודעה ולא משנה היכן, עליו להישאר בבידוד. בשיחות ועדויות שהבאנו בעבר נשמעו הנציגים מסבירים כי אין להם איך לעזור למי שקיבל את ההודעה. המשמעות - אלפי ישראלים נכנסו לבידוד, לדעתם סתם, ואיבדו אמון במערכת.
מסרים מבלבלים והיעדר דוגמה אישית
אובדן אמון הציבור הוא גם אחריות אישית של ראשי המערכת. דוגמה טובה למסרים מבלבלים היא התפישה שהוצגה לאורך לא מעט מהמשבר על ידי בכירי משרד הבריאות כי עוד בדיקות זה לא המאמץ העיקרי שיש להשקיע בו. כשאדלשטיין נכנס לתפקיד שר הבריאות, הגישה התהפכה. הגישה התהפכה גם לגבי המסכות, שבתחילה הסבירו במשרד הבריאות שהן כלל אינן יעילות.
האחריות האישית לאובדן האמון נובעת גם משורת עבירות על ההנחיות מצד בכירי הציבוריות הישראלית. ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה ריבלין אירחו את ילדיהם בליל הסדר בניגוד להנחיה לציבור שלא לעשות כן. אחר כך הסתבר שגם ח"כ ליברמן צפצף על ההנחיות. כעת, כשבממשלה עומדים להחליט על סגר נוסף, נראה שרבים בציבור פשוט כבר לא מאמינים להם.