הפיקוד הבכיר יורד לשטח: בצל העלייה בתחלואה בקרב היחידות השונות בצה"ל, הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, נחוש לשדר למפקדים כי יתעסק אישית בבלימת התפשטות הנגיף בתוך צה"ל. אמש (רביעי) הגיע כוכבי לביקור פתע בבסיס האימונים של חטיבת "כפיר", בעקבות מצב התחלואה שהולך ומחמיר ביחידה המוגדרת כאדומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
זה 70 יום שגבול לבנון בגזרה הצפונית נמצא בכוננות מוגברת. במציאות הנוכחית, אין ספק שחייל אחד שמאובחן כחולה קורונה ביחידות הלוחמות של צה"ל פירושו פגיעה ביכולות המבצעיות אל מול חיזבאללה. לכן, צה"ל אימץ את שיטת הרמזור והחל לסווג את יחידותיו ל"ירוקות" ו"אדומות".
"לנו כצבא יש את החובה לשמור על כשירות מבצעית ביחידות", אמר הרמטכ"ל. "אני לא יודע איך תיגמר המתיחות המבצעית בצפון, ולכן הכשירות שלנו היא קריטית". מדובר בביקור ראשון מבין סדרת ביקורי פתע שהרמטכ"ל מתכנן לקיים בזמן הקרוב כחלק מקרב הבלימה שמנהל צה"ל מול הנגיף.
למרות הבעיות שיש לצה"ל בקשר לתחלואת הקורונה ביחידות, נראה שהרמטכ"ל לא מתכוון להסתפק בהגדלת מעורבותו במישור הפנים צה"לי בלבד. מי שיסקור את לוח הזמנים שלו יגלה כי בשבועיים האחרונים הרמטכ"ל הגדיל באופן משמעותי את כמות ביקוריו בפיקוד העורף וברשויות המקומיות. בנוסף ביקר בין השאר בטבריה, חיפה, דאלית אל-כרמל ובמרכז הבקרה והשליטה של משרד הבריאות באיירפורט סיטי.
"אנחנו מזהים שני אתגרים מרכזיים בהתמודדות עם הקורונה: אי-קיום הנחיות והיכולת לבודד את המאומתים ומי שבא עימם במגע. בשתי הסוגיות האלו, נושא המנהיגות הוא המשמעותי ביותר", הסביר כוכבי. "אנחנו פה לא עד חצי המלכות אלא כל המלכות - צה״ל נותן את כל מה שאפשר, אבל צריך אתכם, צריך את הציבור, צריך שיתוף פעולה כדי שנהיה מאוד מאוד אפקטיביים ונוריד את המספרים האלה באופן יעיל".
יותר חוקרים, מערכות משוכללות יותר
ביולי הוטלה על פיקוד העורף המשימה לקטוע את שרשרת ההידבקות. אותן חקירות אפידמיולוגיות הוגדרו עוד מהגל הראשון כצוואר בקבוק מרכזי במלחמה בקורונה. כדי לבצע את המשימה הזו, הקים צה"ל את מפקדת "אלון" בראשותו של תת אלוף ניסן דוידי. המטרה שהגדיר לצה"ל הייתה ברורה: להגיע עד אחרון האנשים שהגיעו למגע עם חולה מאומת - תוך יממה וחצי.
"העיסוק של הקורונה זה עיסוק מרכזי בצה״ל, מבחינתי זו משימה מספר אחת שלנו היום, זה האירוע הארוך והמשמעותי בישראל - זה עניין של ביטחון לאומי שעוסק בחיים של אנשים", כך אמר אתמול ל-N12 גורם בכיר בצה"ל. "מהגל הראשון ביקשנו להיכנס עמוק למשימות, אבל רק בסוף יולי קיבלנו את ההנחיה להקים את מערך החקירות".
בהובלתם של אגף התקשוב ופיקוד העורף ובמעורבות אישית של הרמטכ"ל, בימים אלו בצה"ל ממקדים מאמצים בבניית מערכת דיגיטלית לחקירות אפידמיולוגיות. עד היום התנהלו החקירות האפידמיולוגיות כמעט באופן מוחלט באמצעות ניירת, דבר שפגע מאוד באפקטיביות של תהליך החקירה.
"אחד מהתנאים שהמערך הזה יהיה אפקטיבי זה שהוא יהפוך לדיגיטלי", אמר הגורם הבכיר. "המהלך הצליח בסופו של דבר אחרי מאמץ גדול עם אגף התקשוב. אני אומר לך, אם היית אומר לחברה אזרחית לעשות את אותו הפרויקט שלנו - זה היה לוקח לפחות שנה-שנתיים".
המפקדה הצה"לית, שיועדה להתמודד עם היקף תחלואה של 1,000 נדבקים ביום, הקימה כחלק מפעילותה את גדוד "אלה" של חוקרים אפידמיולוגים. "אנחנו נמצאים עם סדר גודל של אלף חוקרים. חוקר אפקטיבי חוקר 2.1 אנשים ביממה. החוקרים צריכים להגיע לפחות ל-10 אנשים שהיו במגע ישיר עם המאומתים, וכל זה תוך כדי שהחוקרים שלנו גם צריכים לגרום למאומתים עצמם לשתף פעולה".
"המערך שלנו צריך להגיע ל-5,000 איש ביום ולבודד אנשים. אלו מספרים מטורפים ולא הגיוניים - לא לשם זה בנינו את המערך", הסביר הגורם הבכיר. "בפועל יש לנו 700 חוקרים שמשרד הבריאות הכשיר, ואנחנו נגיע ל-1,200 חוקרים. החלטתי להקים יחידה סדירה כדי שלא נצטרך להחליף את המערך ואת הכוח אדם פה כל שלושה חודשים".