מערך חקירות יעיל? במדינות אחרות בעולם יש כמעט פי מאה יותר חוקרים אפידמיולוגיים ביחס לאוכלוסייה, כך עולה מניתוח שערך אגף המודיעין ופורסם הבוקר. מערך החקירות האפידמיולוגיות נועד כדי לבצע מעקב אחר התפשטות המגיפה וזיהוי של תחילת שרשרת ההדבקה. בעזרת ניתוח הנתונים, איתור האנשים שנחשפו לחולה מאומת ועליהם להיכנס לבידוד ולהיבדק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הניתוח ערך השוואה בין מדינות שונות בעולם באשר לדרך הפעולה של המערך ומספר האנשים המפעילים אותו. בישראל עומד היחס על חוקר אחד לכל 300 אלף איש וכאשר תגבור המערך יושלם, צפוי עמוד היחס לחוקר על כל 30 אלף איש. כך או כך, מדובר במספר חוקרים נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה במדינות אחרות. בגרמניה שיעור החוקרים הוא אחד על כל 4,000 תושבים, עם 375 מרכזי בריאות אזוריים. באנגליה עומד הנתון על חוקר אחד לכל 2,200 תושבים, כולם עברו הכשרה ייעודית.
כדי לקבל הסמכה של חוקר במערך החקירות האפידמיולוגי בניו-יורק מספיק קורס מהיר באונליין מטעם אוניברסיטת ג'ון הופקינס. כך הגיע המערך למצב שבו יש חוקר על כל 6,200 תושבים, חלקם עושים זאת בהתנדבות. מישיגן היא מצטיינת ההשוואה באשר למספר החוקרים במערך: אחד על כל 1,400 תושבים שעברו הכשרה ייעודית ופועלים במסגרת מרכזי בריאות מקומיים.
עוד עולה כי ישנן מדינות שבהן מאפשרים לאזרחים שנדבקו בנגיף לדווח בעצמם היכן שהו בימים טרם ההדבקה ועד הכניסה לבידוד. במדינות כמו אוסטריה ובריטניה מפעילים טפסים אינטרנטיים ואפליקציה ייעודית בה התושבים יכולים לדווח בעצמם היכן שהו, כדי לייעל את זמן החקירה.
"כפי שניתן לראות, מערך החקירות האפידמיולוגיות הקיים בישראל מצומצם בהשוואה לעולם", נכתב בדו"ח אגף המודיעין. "המספר הקטן של חוקרים מקשה על היכולת להגיב בטווח זמן רלוונטי לחקירות, אם בכלל, דבר הפוגע גם ביכולת לקטוע את שרשרת ההדבקות".
בעקבות המידע מציע אמ"ן "לקדם שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים במסגרת החקירה כדי לייעל ולחזק את יכולותיה" ולהקים מערך חקירות ממוחשב שיאפשר למרבית הנחקרים "לחקור את עצמם", כדי לחסוך בזמן כפי שנהוג כיום בחלק מהמדינות.