אור ירוק מהשרים לתוכנית של גמזו: בשבוע הבא, ב-6.9, ייצא לדרך המהלך של פרויקטור הקורונה. "תוכנית הרמזור" אושרה אמש (ראשון) לאחר עימותים עם השרים – ו"רוכך". במתווה, שעליו עבד פרופ' רוני גמזו במשך כחודש, גמזו וצוותו מקבלים סמכות – יחד עם הרשויות – לטיפול בהתפרצות בקורונה, אך חלק מהסוגיות הבוערות נדחו למועד אחר. המתווה שהוצג לשרים, אחרי דיונים והשגות ו"פוליטיקות", מנסה לטפל בתחלואה ללא סגל כוללני ודורסני. עושים סדר: כך אמורה לעבוד "תוכנית הרמזור".
אישור תוכנית הרמזור בקבינט הקורונה - למצגת המלאה לחצו כאן
המתווה נועד לאפשר יצירה של "סל הגבלות" בערים אדומות – סגירת מערכת החינוך, סגירת מסחר ועסקים, סגר או עוצר – אך לא קובע מפורשות אילו צעדים יינקטו באופן מיידי. בנוסף, הסביר גמזו, המתווה יאפשר "סל תמיכה" באותן ערים והקמת חמ"ל עם פיקוד העורף. המגבלות של תוכנית הרמזור לא כוללות איסור תנועה, אך הממשלה תוכל להגביל זאת.
עוד נקבע כי מתווים כלל ארציים בנושאי חינוך, תעופה, תחבורה ומקומות עבודה יחולו "במקביל" לתוכנית הרמזור. הפרויקטור הסביר כי התוכנית נועדה לאחד את ההגבלות לפעילויות כגון תרבות ותפילה – לצד "התאמות ופתרונות למקומות ייחודיים, גדולים וחיוניים". פרופ' גמזו ציין כי המתווה משאיר את ההגבלות הקיימות על אירועים בחלל סגור, מועדונים, אירועי ספורט, פארקי מים וירידים.
חלוקת הרשויות לצבעים
בלב המתווה עומדת החלוקה של הרשויות לארבע רמות – אדומה, כתומה, צהובה וירוקה. בכל שבועיים ייקבע מחדש הדירוג של הרשויות על פי הנתונים המעודכנים. על פי החלוקה לצבעים, יגובשו "כלי סיוע" לכל רשות במטרה לאכוף הגבלות ולקטוע את ההדבקה.
בכל שבוע תקבל כל רשות ציון של בין 0 ל-10 על סמך שלושה פרמטרים: מספר החולים החדשים בשבוע (בחישוב לכל 10,000 תושבים), שיעור הבדיקות החיוביות בשבוע וקצב גידול החולים החדשים. רשות שתקבל מעל 7.5 תוגדר "אדומה", אזור כתום – בין 6 ל-7.5, אזור צהוב – בין 4.5 ל-6 ואזור ירוק – מתחת ל-4.5.
המשמעות: הנתונים יקבעו את ההגבלות לאותה רשות במשך שבועיים קדימה. תהיה אפשרות לשנות חלק מההגבלות עבור אזורים ממוקדים, אם נתוני התחלואה בהם יצדיקו את השינוי. מדובר בפתח ל"לחצים" ותיקונים רבים.
בקבינט הקורונה אמש, השרים לא דנו בערים וביישובים ספציפיים, אלא רק באישור עקרוני של הקריטריונים. לחדשות 12 נודע כי ברשימת היישובים האדומים צפויים להיכלל אום אל פאחם, עוֹספיה, עמנואל, כפר קאסם ודלית אל כרמל. בני ברק, לפחות בשלב זה, צפויה להיות רשות "כתומה".
ומה אומרות ההגבלות בפועל?
המתווה שאושר הוא מצומצם בהוושאה לזה שתכנן גמזו בתחילה, ומתייחס בעיקר להגבלות התקהלות. לאחר שהשרים התנגדו, לא נקבע מפורשות שהלימודים ברשויות אדומות יבוטלו.
על פי המתווה, ברשות אדומה – זו שמצב הקורונה בה הוא החמור ביותר – יוכלו להתכנס בשטח פתוח רק 20 איש ובתוך מבנה – עשרה בלבד.
באזור "כתום" – עד 50 איש בשטח פתוח ועד 25 במבנה. בשטח פתוח של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ-40% מהתפוסה המרבית, ובמבנה של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ -20% מהתפוסה המרבית.
ברשות צהובה תותר התקהלות של עד 100 איש בשטח פתוח ועד 50 במבנה. בשטח פתוח של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ-60% מהתפוסה המרבית, ובמבנה של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ-40% מהתפוסה המרבית המותרת. בגני אירועים תתאפשר התכנסות של עד 100 איש, לא כולל עובדי גן האירועים ונותני שירותים. האירועים יתקיימו בשטח פתוח בלבד, בישיבה וללא ריקודים.
באזור "ירוק" ההגבלות מקלות בהרבה: תותר התקהלות עד 250 איש בשטח פתוח ועד 100 איש במבנה. בשטח פתוח של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ-80% מהתפוסה המרבית המותרת, ובמבנה של מקום ציבורי או עסקי – לא יותר מ-60% מהתפוסה המרבית. בגני אירועים תתאפשר התכנסות של עד 100 איש, לא כולל עובדי גן האירועים ונותני שירותים. האירועים יתקיימו בשטח פתוח בלבד, בישיבה וללא ריקודים.
המתווה של גמזו מציין כי ההגבלות לא חלות על שורה של עסקים ומוסדות, שכמות הנוכחים בהם תיקבע ב"הסדרה נפרדת". בכך מאשר המודל גמישות מסוימת, אך מצד שני הגדרת יישוב כ"רשות אדומה" לא סוגרת באופן אוטומטי את מוסדות הלימוד או מוקדי התקהלות אחרים.
ואלו הגופים שהגבלות ההתקהלות של מתווה הרמזור לא חלות עליהם:
- מערכת החינוך
- התחבורה הציבורית והתעופה
- מקומות עבודה – למעט קבלת קהל
- מסגרות רווחה
- שמורות טבע, גנים לאומיים, אתרי מורשת ומקומות קדושים
- מוזיאונים
- קניונים
- אירועים מאורגנים (בישיבה וללא מזון)
- חנויות למכירת מזון, מוצרי היגיינה ובית מרקחת
לגבי מוזיאונים, שמורות טבע, קניונים, גנים לאומיים, אתרי מורשת ומקומות קדושים – שרי קבינט הקורונה קבעו כי "מספר השוהים לא יעלה על יחס של אדם לכל 7 מטרים רבועים משטח המקום". בחנויות מזון, חנויות היגיינה ובבתי מרקחת יישמר יחס דומה – אדם לכל 7 מטרים רבועים – או על פי התפוסה המרבית (לפי ההגדרה המקלה מביניהם).
המשמעות: פתח לחוסר אחידות, אפשרות ל"פרשנות מקלה" ולחקיקה שתחליש את כוחו של המתווה ובכך את יכולתו של פרופ' גמזו להוריד את שיעורי התחלואה. ההחרגות הרבות במתווה עלולות לאפשר למשל התקהלויות גדולות והידבקויות בגופים ובעסקים גם ברשויות "כתומות" ו"אדומות", למשל במרכזי קניות, באירועים ובתחבורה ציבורית. העובדה שהמתווה גם לא מאפשר שליטה ברורה וודאית בפעילות מערכת החינוך מקשה על שליטה במקדם ההדבקה.
מי יקבע את החלוקה?
לפי נוסח התוכנית שאושרה, צוות בין משרדי שיוקם יחליט איך ליישם את המדד. הצוות יוכל להחליט על שינויים "בנוגע לאזורים גיאוגרפיים בעלי מאפייני גודל ייחודיים הדורשים תיקון סטטיסטי" – כגון יישובים בתוך מועצות אזוריות. הצוות גם יוכל לקבוע איך ליישם את מדד הרמזור בנסיבות מיוחדות.
בראשות הצוות יעמוד משרד הבריאות, ובצוות ייכללו נציגים של משרד ראשי הממשלה, משרדי האוצר, הפנים, הביטחון והכלכלה, המטה לביטחון לאומי, בנק ישראל ונציג מטעם גמזו.
גוף נוסף שיוקם הוא "צוות היגוי" בראשות מנכ"ל משרד הפנים. צוות זה יגבש את כלי הסיוע לרשויות המקומיות, בהתאמה לכל רשות. הצוות יתמקד בהסברה, אכיפה, קטיעת הדבקה ועזרה לתושבים. בצוות ייכללו נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרדי הבריאות, הביטחון, האוצר והרווחה, המטה לביטחון לאומי, פיקוד העורף, המשטרה ונציג מטעם גמזו. הצוות יתייעץ עם השלטון המקומי.
המשמעות: פרופ' גמזו ונציגיו לא שולטים בחלוקה אלא משרדי ממשלה, ובכך הפרויקטור לא קובע בפועל אילו הגבלות יהיו בכל רשות. שילוב נציגים של משרדים רבים חשוב לשיתוף פעולה ולתיאום, אך עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה - ולהשאיר פתח ל"תיקונים סטטיסטיים" רבים.
הקושי: איך מונעים מעבר בין רשויות?
במצגת שהציג אמש פרופ' גמזו הוא הבהיר כי לא ימנע תנועה בין רשויות: "מגבלות הרמזור אינן כוללות הגבלות תנועה בתוך התקנות אך מחייבות מעת לעת הטלת הגבלות שכאלו באחריות הממשלה".
על פי ההערכות, מפת האזורים של ישראל תהיה ירוקה ברובה. הביקורת המרכזית של המתנגדים לתוכנית הזו היא שניתן לעבור בקלות מאזור ירוק לאזור כתום ואדום בישראל, בהיותה מדינה מאוד קטנה.
מסלול אחד לדוגמה מראה כיצד ניתן לנסוע חצי שעה מזכרון יעקב, אם תוכרז כ"עיר אדומה", לרמת ישי שמוגדרת צהובה ועד לחיפה שהיא עיר ירוקה, בנסיעה של 20 דקות. מסלול אחר מראה בדיוק את אותה הבעיה. תושב אור יהודה ("אדומה" לפי המלצות) יכול לצאת ממנה ולנסוע לבני ברק ("כתומה") ויכול להמשיך ברבע שעה נסיעה לתל אביב שמוגדרת עיר ירוקה.
גמזו אמר כי המטרה שלו היא לא להשאיר אנשים בבתים או בערים וכי הוא מודע לחלוטין ל"סיכון המחושב" של מעבר בין רשויות. שאלה נוספת היא איך מיידעים את הציבור בהגדרה של כל אזור ואיך כל אחד יכול לדעת שהוא נכנס לאזור אדום. עבור המטרה הזו העלה גמזו אפשרות לפתח אפליקציה שתתבסס על מיקום ואמורה להתריע לאדם שהוא נכנס לאזור אדום. בשלב זה ההצעה אינה כלולה במתווה שיוצא לדרך.
המשמעות: תושבים מערים אדומות יכולים להגיע לאירוע תרבות עם מאות משתתפים בערים ירוקות כמו תל אביב לדוגמה - ואף אחד לא יכול לעצור אותם. אפשרות לחוסר מידע על הגעה לרשות שבה מצב התחלואה גבוה יותר.
הגבלות האירועים והתפילות - ההחלטה המלאה
תקנות נוספות שאושרו אתמול מסדירות את קיומם של אירועים מאורגנים בשטח פתוח וללא מזון. אירועים אלו יוכלו להתקיים במקום ציבורי או עסקי תחת שורת הגבלות: ישיבה במקומות מסומנים, מרחק של שני מטרים – וכיסא ריק - בין אנשים שלא גרים באותו מקום, ללא הגשת מזון, חלוקה למתחמים של 20 איש עם מרחק של שני מטרים בין כל מתחם למתחם, סימון פיזי בין המתחמים, מינוי ממונה קורונה וגם הצבת סדרנים.
"מספר השוהים באירוע יהיה בהתאם למודל הרמזור ולסיווג האזור", נכתב בהודעה לאחר ישיבת קבינט הקורונה. באזור ירוק או צהוב ניתן לאשר קיום אירוע שמספר השוהים בו גבוה מכך, אם הרשות המקומית תחליט שהתקיימו התנאים לכך. במקרה כזה תוכל הרשות לאשר אירוע בהשתתפות של עד 500 איש. בשביל לקיים אירוע של יותר מ-500 איש, יש צורך גם באישור של מנכ"ל משרד הבריאות ובעמידה בתנאים שיציב.
עוד הגבלות שהוטלו נוגעות לאירועי ישיבה בתוך מבנה סגור שיש בו כמה כניסות נפרדות. גם במקרה זה מדובר באירועים ללא הגשת מזון. הנוסחה: "התפוסה המירבית המותרת תהיה בהתאם למגבלת ההתקהלות למבנה לפי מודל הרמזור כשהיא מוכפלת במספר הכניסות למקום ולא יותר משיעור התפוסה המותר באותו אזור לעסק שקבועה לו תפוסה מירבית או יחס של אדם ל- 4 מ"ר". בסך הכול, הדגישו במשרד הבריאות, מדובר במגבלה של אלף איש לכל היותר בתוך חלוקה לקפסולות. בכל קפסולה ישהו אנשים שנכנסו מאותה כניסה בלבד.
קבינט הקורונה אישר אתמול גם מתווה לתפילות בחודש אלול ובחגי תשרי. השרים אישרו כי יהיה אפשר להתפלל בשטח פתוח בחלוקה למתחמים, שבכל אחד מהם תהיה קבוצה קבועה של 20 איש לכל היותר. התנאים: מרחק של שני מטרים לפחות בין המתחמים, סימון פיזי של ההפרדה, הושבה בקבוצות קבועות, מרחק של שני מטרים וכיסא ריק בין אנשים שלא גרים באותו המקום, מינוי ממונה קורונה וגם סדרנים. אם מספר המתפללים עולה על 250 איש, הרשות המקומית ולשכת הבריאות המחוזית תצטרך לאשר זאת מראש.
אפשרות נוספת: תפילה במבנה שגדול יותר מ-40 מ"ר. במבנה כזה תתאפשר הכפלת התפוסה המרבית פי 2 ובהתאם למספר הכניסות, "ובלבד שהתפוסה המרבית לא תעלה על יחס של אדם ל- 4 מטרים רבועים ועל 1,000 אנשים סך הכול". במבנה באזור אדום שגדול יותר מ-240 מ"ר, תתאפשר הוספה של מתפללים. גם במקרה זה ישנה חובה להפרדה בין הקבוצות, שלכל אחת מהן יוקצה פתח כניסה נפרד – וגם מחיצות קשיחות או ניילון שימנעו מעבר בין המתחמים. עוד דורשים התנאים המיוחדים שילוט מיוחד – ואישור חריג למקרה שהתפוסה תעלה על 250 איש.
המשמעות: פתח לחוסר אחידות, בניגוד ליעד שהציב פרופ' גמזו. האפשרות לקיים אירועים של מאות אנשים עלולה להוביל להדבקה המונית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות