השלכות הסגר השני: על פי מחקר שהתקיים במערך ההיריון והלידה של בית החולים רמב"ם, ופורסם היום (שלישי), בחודשים הקרובים צפוי להיות גל "בייבי בום". החוקרים ביצעו סקירה של השלכות מהסגר הקודם על חיי המין של הישראלים והממצאים מפתיעים. המחקר התמקד בקבוצת זוגות שהפכו לאחרונה להורים בפעם הראשונה. במחקר השתתפו 67 נבדקים ויותר ממחציתם שהו במהלך הסגר הראשון יחד עם בן הזוג.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסקר התמקד במדרג קריטריונים שונים בתפקוד המיני ובין הנשאלים נכללו שני המינים: 38 נשים ו-29 גברים. הקריטריונים שנבדקו הם חשק מיני, גירוי, יכולת להגיע לסיפוק מיני ועוד. "עם פרוץ מגפת הקורונה ותקופת הסגר הראשון אל בתי אב רבים בישראל נכנסו לא מעט אלמנטים של לחץ לא שגרתי", הסבירה ד"ר אולה גוטצייט ממערך ההיריון והלידה של רמב"ם, שהובילה את המחקר. "מתח, חרדה, דיכאון, אי וודאות כלכלית, חשש מהנגיף הלא מוכר והשלכותיו, והיעדר פרטיות עקב העובדה שרבים היו בבתים יחד עם הילדים. לאור כל אלה רצינו לבדוק מה השלכות הסגר על החזרה לשגרת יחסי מין בקרב אותם זוגות, מעבר לגורמים המשפיעים שבשגרה".
הנבדקים במחקר יכלו לדרג כל קריטריון בציון של 1-6, כשהציון הכללי יכול לנוע בין 5-30. ככל שהציון שהוענק בסקר גבוה יותר, כך גדול חוסר שביעות הרצון מהתפקוד המיני. נבדק שדירג את עצמו או את בן/בת הזוג בתוצאה שעולה על 19 נקודות נחשב למי שסובל מבעיה בתפקוד המיני.
החוקרים ברמב"ם העריכו כי התרחיש הקיצוני של הסגר יבוא לידי ביטוי בדיווח על בעיות בתפקוד המיני ובחיי המין של הזוגות – אך להפתעתם התוצאות הראו מציאות שונה לגמרי. ד"ר גוטצייט הסבירה: "העברנו את הסקר פעמיים. הנבדקים נשאלו פעם אחת על חיי המין שלהם לפני תחילת הסגר ובפעם השנייה על חיי המין שלהם כחודשיים אחרי הסגר".
"על פי הנתונים שעלו מתשובות המשתתפים, באופן חציוני (הנשים העניקו ציון כולל של 13 והגברים ציון של 11בשני הסקרים), לסגר לא הייתה השפעה על התפקוד המיני שלהם", הוסיפה ד"ר גוטצייט. "כלומר, לא היה שינוי מהותי בין שני הדיווחים במרבית המקרים. גם הדיווחים בין שני בני המינים היו די דומים בציון, כלומר – שביעות הרצון הייתה דומה".
"התשובות שאנחנו מציעים לתוצאות המפתיעות קשורות בעיקר לעובדה שמדובר בזוגות עם תא משפחתי קטן יחסית ואינטימי. שני הורים וילד אחד. כזה שככל הנראה יש בו פחות הפרעות ויותר מוטיבציה לאינטימיות", סיכמה ד"ר גוטצייט, "אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הנתונים ומחקרים נוספים סביב סוגיית התפקוד המיני אחרי לידה ראשונה בתנאים כאלה ואחרים מתקיימים כעת ברמב"ם. ככל שנבין את תמונת המצב טוב יותר, כך נוכל לתת למטופלות שלנו ובני הזוג שלהם מענה מיטבי ואיכות חיים בחזרה לשגרה שאחרי הלידה".
במחקר השתתפו גם פרופסור זאב וינר, מנהל מערך ההיריון והלידה של רמב"ם, פרופסור ליאור לבנשטיין, מנהל יחידת נשים וגינקו-אורולוגיה, ד"ר דקלה בן צבי, ד"ר גלי לוי וד"ר רועי אילוז - שלושתם רופאים מתמחים במערך וכן דר' דניאלה מזור, עו"סית ומטפלת מינית מאוניברסיטת חיפה.