ביום שבו המגבלות החדשות-ישנות נכנסו שוב לתוקף, עולה השאלה אם זהו מצב מחויב המציאות. לאחר כחמישה חודשים של התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, ממשלת ישראל עדיין לא הצליחה לפתור כמה כשלים, שייתכן שאם היו מטופלים כנדרש, הגל השני של ההתפרצות היה נמנע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מחדלי הממשלה נעים בין חוסר יכולת לנהל מערך בדיקות בטווחי זמנים אפקטיביים, למסד נתונים חסר שנובע ממחסור בחקירות אפידמיולוגיות כך ששרשראות ההדבקה אינן נקטעות מהר מספיק, ועד לדוגמאות שבהן חברי הממשלה עצמם לא יישמו את ההנחיות המחייבות. ואלה עשרת המחדלים העיקריים:
- מערך הבדיקות מקרטע: כל מי שביקש בדיקת קורונה יודע - זה תהליך מסורבל ומייגע. הוא אמנם התקצר אבל לא מספיק, ההפניות מגיעות מאוחר, ועל ההמתנה לתשובות אין מה להכביר מילים.
- המערך האפידמיולוגי כושל: המערך שאמור לקטוע את שרשראות ההדבקה באמצעות חקירה של הנדבקים אינו יעיל, חסר בכוח אדם ומתנהל באיטיות ובסרבול.
- איכוני השב"כ לא מדויקים: אלפי ישראלים קיבלו הודעות ששהו בקרבת חולי קורונה, לשווא. הסיבה היא שהטכנולוגיה שבה עושים שימוש לא מספיק מדויקת, ובעיקר - אין באמצע אדם שירים טלפון למאוכן ושיברר האם אכן האיכון תואם למציאות.
מעבדה לבדיקות קורונה. המערך מקרטע | צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 - סוגרים מהר, פותחים מהר: ביחס למדינות אחרות בעולם, ישראל פתחה מאוד מהר את המשק, אולי מהר מדי, אך גם הסגירה הייתה בחריקת בלמים, והותירה אזרחים המומים ולא מוכנים תודעתית.
- איפה הכסף? זו השאלה ששואלים מיליוני ישראלים היום. עד עכשיו משרד האוצר העביר מתכנית הסיוע שגובשה על סך 100 מיליארד - פחות מחצי, 47 מיליארד. בדרך, הרבה בלגן ופרוצדורות מעייפות.
- אין תכניות כלכליות ארוכת טווח: הקורונה הרי כאן כדי להישאר, ו אין עדיין תכנית כלכלית לטווח ארוך שמתייחסת למשבר לאורך זמן ונותנת ודאות לענפים שנפגעו. בממשלה מבטיחים שתהיה כזאת מחר.
- פוליטיקה קטנה פוגעת בניהול המשבר: נתניהו נגד בנט, נתניהו נגד גנץ. מדוע סמכויות החירום לא הועברו עד עכשיו לגוף החירום, לצה"ל ולפיקוד העורף? ואיפה גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, שיפעיל את העוצמה הפוליטית שלבנט לא הייתה?
- מסרים מתעתעים: המסרים שהועברו לציבור מבלבלים, לדוגמה המסכות שבהתחלה אמרו שהן בכלל לא יעילות ועכשיו ברור שהן הכלי היעיל ביותר.
- חוסר דוגמה אישית לציבור: נתניהו וריבלין אירחו בני משפחה בחג בזמן שמדינה שלמה בעוצר, ושר הבריאות עבר בעצמו על ההנחיות של משרדו במהלך תפילה.
- אובדן אמון הציבור במקבלי ההחלטות: החוזה הלא כתוב בין הממשלה לאזרח נשחק, והציבור כבר לא סומך על מנהיגיו שיידעו לנווט את הספינה בסערת הקורונה.