האם ייתכן שחלק ממי שנמצאים חיוביים לקורונה ושנדרשים לבידוד ומבודדים את מי שהיו עימם במגע - כלל אינם מדביקים? סקירה של נהלי הבדיקות ברחבי העולם גילתה כי הנחיות משרד הבריאות בישראל מחמירות בהרבה יותר משאר המדינות בעולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדיקת הקורונה נעשית באמצעות מטוש. הדגימה שנלקחת מהנבדק מועברת למעבדה - שם מכניסים אותה למכשיר ה-PCR שתפקידו לזהות את החומר הגנטי של הנגיף. אם המכשיר מגלה שיש סימני מחלה, מתקבלת תשובה חיובית וההנחה הסבירה היא שמדובר בחולה קורונה.
אבל במקרה של חולים אסימפטומטיים העניין מורכב יותר. מכשיר ה-PCR מחפש את סימני הנגיף בתהליך שחוזר על עצמו עשרות פעמים. אם הבדיקה מזהה את הנגיף כבר בסבבים הראשונים, התוצאה תהיה חיובית באופן מובהק. מנגד, ככל שנדרשים יותר סבבים כדי לאתר שרידים של הנגיף - התוצאה תחשב שלילית.
ומה הסף שמעבר לו הבדיקה תוגדר שלילית? - הנהלים של מערכת הבריאות בישראל מחמירים בהרבה יותר משאר מדינות העולם. בגרמניה נקבע שמעל 30 חזרות, גם אם ימצאו שאריות נגיף, הנשא לא מדביק - והוא יקבל תשובה שלילית. בסינגפור נקבע 32 חזרות. ובארה"ב, ה-CDC קבע שמעל 34 חזרות הנשא לא מדבק.
בישראל, משרד הבריאות קבע כי 37 סבבים הוא חיובי גבולי. כלומר, חלק ניכר מהתשובות החיוביות בישראל יהיו שליליות בארצות הברית, ובוודאי בגרמניה.
כתוצאה מכך, יש אפשרות סבירה שחלק ניכר מאלפי הנדבקים המאומתים היומיים אינם נושאים את הנגיף כלל. ואם נלך לחומרה, הם אסימפטומטיים שהתגברו על הנגיף מזה זמן, והם כבר לא מדביקים. הנתון הזה אמור לשנות את התמונה האפידמיולוגית של בוני המודלים מקצה אל הקצה.