ההערכה היא שאחד מהגורמים החשובים שהביאו ל"גל השני" בישראל, הייתה הפתיחה של מערכת החינוך ללא קפסולות ומספר ימים אף ללא מסכות. התמיכה הנסיבתית בהערכה זו: ההתפרצויות במספר גדול של בתי ספר ברחבי הארץ, השיעור של גילאים צעירים יותר בגל השני והפיזור הגיאוגרפי הרחב של ההתפרצות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כולנו מבינים את חשיבות המסגרת הלימודית עבור הילדים, אבל בנוסף, הפעלת מערכת החינוך ובעיקר בגילאים הצעירים היא קריטית לתעסוקת ההורים ולכלכלה. לכן, האתגר הדרמטי ביותר של מקבלי ההחלטות בישראל היום, הוא מתי ובאיזו מתכונת לפתוח את מערכת החינוך.
ברקע, אני שומע שוב ושוב את הטענה שילדים נדבקים ומדביקים פחות ממבוגרים ולכן הנה מה שעולם המדע חושב שהוא יודע היום בנושא ההדבקה של ילדים:
אנחנו יודעים שילדים שנדבקים בקורונה חולים פחות ומסתבכים פחות ממבוגרים, אבל, נתוני ההדבקה של ילדים מעניינים: ממספר מחקרים סרולוגיים (בדיקת דם המעידה על כך שהנבדק נחשף לווירוס ופיתח נוגדנים) שפורסמו בחודש האחרון וכללו גם ילדים, עולה שלא נכון להסתכל על הילדים כמקשה אחת. בעוד מתבגרים בגילאים 10-19 נדבקים ומדביקים בקורונה ממש כמו מבוגרים, הילדים בגיל הצעיר יותר – נדבקים, אבל הרבה פחות – משהו בין 10% ל-40% מהילדים המבוגרים.
לעניות דעתי, זו תהיה טעות לשלוח את הילדים הצעירים, בחורף, לגנים ולבתי הספר בתפוסה המלאה והרגילה של הכיתות והגנים.
אומנם מספר הנדבקים היומי בחודש האחרון איננו מטפס כמו בגל הראשון, וזה ככל הנראה בגלל היענות הציבור לחבישת המסכות ולהנחיה למניעת ההתקהלויות. בנוסף, גם מספר החולים קשה יציב, סביב פחות מ-400, ככל הנראה בגלל התפלגות הגילאים הצעירה בגל השני והשיפור ביעילות הטיפול הרפואי. עם זאת, יש בישראל מדי חודש 300 נפטרים, נתון הממצב אותנו במקום השני, הלא מכובד, מיד אחרי ארה"ב בין מדינות ה-OECD!
הפיזור של התחלואה בישראל הוא עצום. להערכתי, יש היום יותר מחצי מיליון ישראלים שנחשפו כבר לקורונה. וגם, בהנחה שמספר הנשאים ה"פעילים" (סימפטומטיים וא-סימפטומטיים) בכל זמן נתון הוא 20 אלף (2000 ליום X 10 ימי מחלה), אפשר להעריך את מספר הנשאים המסתובבים ומדביקים בכל זמן נתון ב-200 אלף.
פתיחת שנת הלימודים בנוכחות פיזור כזה של תחלואה, בערים אדומות או צהובות ועוד בתחילת החורף הינו משחק באש וניהול סיכון לא אחראי.
לתחושתי, אין הפנמה של הניסיון הרע שלנו ביציאה מהגל הראשון ועדיין אין התייחסות רצינית לפוטנציאל הסיכון של מערכת החינוך ולהתפשטות הקורונה בארץ. אם ברצוננו להגיע לשגרת חיים עם הקורונה - אזי נדרשת הערכות מחדש לפתיחה של מערכת החינוך:
- להודיע מיד על דחיית פתיחת שנת הלימודים בערים צהובות או אדומות ל-11.10.
- חזרה למדיניות של קפסולות וחצאי כיתות בכל הגילאים.
- היערכות לבדיקות ניטור קבועות לקורונה לצוות המורים והגנים. ארצות מתוקנות בודקות באופן שגרתי את צוותי ההוראה בכדי למנוע התפרצויות. כך נוהגים היום גם בארץ במערכת בתי האבות – בודקים שגרתית אחת לשבועיים את הצוותים המטפלים. בשלושת השבועות האחרונים – זוהו בישראל 270 אנשי צוות חיוביים לקורונה בבתי האבות. הרחקתם מנעה בוודאות התפרצויות רבות עם תמותה גבוהה.
במקביל, אם רוצים להחזיר את מערכת החינוך לעבודה בחורף, חייבים להוריד את מספר הנדבקים החדשים היומי. שום מדינה מערבית לא הייתה מעיזה להפעיל את מערכת החינוך בנוכחות תחלואה כל כך גבוהה.
המאמץ להקטין את מימדי ההדבקה בערים האדומות הוא חשוב, אבל לא יצליח להביא להפחתת תחלואה משמעותית בזמן שנותר עד תחילת שנת הלימודים. וגם – בל נשכח: עוד שבוע (א' אלול) חוזרים ללימודים במגזר החרדי.
אם גני הילדים והכיתות הנמוכות יחזרו ללמוד בתפוסה מלאה, אני משער שרמת ההדבקה והתחלואה תתחלנה לטפס במחצית ספטמבר. ואז, אז, כבר לא תהיה ברירה ונצטרך להיכנס לסגר בתקופת החגים.
אני יודע שהפעלת סגר איננה ממש פופולרית וער לקושי להוביל החלטה כזו מול הציבור הישראלי שעייף מהקורונה ולמוד אכזבה מהתנהלות המדינה ביציאה מהסגר הראשון. הרבה יותר פופולרי לקיים מסיבות עיתונאים ולבשר לציבור על פתיחת השמיים, שאפשר בלי סגר, ולהתחייב שוב ושוב להחזיר את הילדים הצעירים ללימודים כבר בעוד שבוע ובמתכונת רגילה של 30 ילדים בגן או כיתה.
אז כיצד נכון לפעול?
הערת זהירות לפני: אנחנו חיים וצריכים לקבל החלטות מול מגיפה שאחד המאפיינים העיקריים שלה הוא אי ודאות. גם המדע, מתקשה לתת תשובות ועוד פחות מכך לנבא את העתיד. במגבלות האלה, לעניות דעתי, בסופו של דבר לא תהיה ברירה, אלא להפעיל סגר בכדי להכחיד את הגל הנוכחי למימדים שיאפשרו שליטה טובה יותר. מין Restart גם כהכנה לקראת פתיחת שנת הלימודים. את הסגר הזה – קריטי להכין ולבצע הרבה יותר טוב.
ראש השנה חל השנה ב-18 בספטמבר. אני מציע לתכנן מעכשיו ולהודיע שסגר יופעל ערב ראש השנה או מיד אחריו ולכל היותר עד מיד לאחר סוכות ב-11.10 (שמונה ימי עבודה מלאים) ולהלן מספר עקרונות ליישום כבר השבוע:
- ביטחון כלכלי: להכין ולפרסם תכנית כלכלית שתאפשר לכולם לשרוד כלכלית את תקופת החגים, שיהיה ברור כבר בתחילת ספטמבר, איך יחולקו כספים לפני תחילת הסגר לכל מי שצריך תמיכה כזו.
- תודעה ציבורית: להפסיק מיד את המסרים המרגיעים המשדרים לציבור שהמצב יציב ולכן אפשר להמתין, או להתרגל לשגרה של 1500 נדבקים חדשים מדי יום. הציבור חייב להבין את הסיכון העצום של כניסה לחורף עם נתוני פתיחה כאלה והמחירים הרפואיים והכלכליים של המצב הנפיץ הזה. רק כך אפשר יהיה לגייס אותו למאמץ נוסף ואחרון.
- מתווה יציאה: להכין ולפרסם לפני הכניסה לסגר את מתווה היציאה ממנו, לפי סקטורים עסקיים שונים. מי יפתח, כמה זמן לאחר ה-11.10, ובאילו תנאים.
- טיפול במוקדי תחלואה: להכין מיד בשבוע הבא, ביחד עם פיקוד העורף, תכנית התערבות וניהול של הערים האדומות כבר מחר ובזמן הסגר. תכנית התערבות כזו – חייבת לכלול הערכות להוצאה מהקהילה ובידוד מספרים גדולים של נדבקים כולל משפחות שלמות בעשרות בתי מלון. בנושא זה אסור להתפשר! כל המאמץ הלאומי האדיר הזה ירד לטמיון אם אפילו חוליה אחת תיפרם בשרשרת האיתור, הבדיקות, החיקורים והבידודים.
בהנחה שעד אמצע החודש הבא, כבר תפעל מערכת הבדיקות והחיקורים ע"י הצבא, ובתקווה שהממשלה תלמד מלקחי העבר ותימנע הפעם מהחלטות פופוליסטיות, אזי, מהסגר הזה, נצא יותר מסודר לשגרת הקורונה שבין השאר – תכלול, אני מקווה הפעם, פתיחה מסודרת יותר של מערכת החינוך.