צוות של חוקרים אמריקנים ובריטים פרסם מאמר בו הם קוראים לשנות את האופן בו נדרש הציבור לשמור על הנחיות הריחוק החברתי בתקופת הקורונה, במטרה להתאימו לתנאי השטח – שאינם זהים בכל מקום. המחקר קבע את גודל הסיכוי להידבק בקורונה על פי מספר פרמטרים – וממנו נגזרות גם ההנחיות לציבור.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תחילה יש לומר כי הבעיה של שיתוף הפעולה של הציבור עם ההנחיות הרבות אינה ייחודית למדינת ישראל – מה שמהווה המקור למחקר החדש שפרסם צוות חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ובריטניה ו-MIT בארה"ב.
המחקר קובע שההנחיות לציבור גורפות מדי, ומבוססות על מחקרים מיושנים. הם קוראים להתאים את ההנחיות לגורמים סביבתיים רבים שמשפיעים על הסיכון או הסיכוי להדבקה. תחילה, מיקום – האם נמצאים בפנים או בחוץ. לכך נוסף אוורור, צפיפות, וכמה זמן נמצאים ביחד. פרמטר נוסף הוא האינטראקציה – הם שותקים, מדברים, צועקים או שרים, כלומר מידת הקולניות של הקשר.
המאמר מפרט את מידת הסיכון להידבק בכל אחד מהשילובים הללו – ומביא דוגמאות. סיכוי נמוך להדבקה במקומות מרווחים ומאווררים בחוץ - אם שרים ומדברים ללא מסכות. מכאן, שאדם שהולך לבדו ברחוב ללא מסכה מהווה סיכון נמוך להדבקה.
כשהתקהלות בחוץ הופכת צפופה, כך אומרים החוקרים, כמו תפילות באוויר הפתוח, הופעות והפגנות – הסיכוי להדבקה עדיין נמוך יחסית, בינוני, זאת בתנאי שעוטים מסכות על הפנים. מאידך, באזורים סגורים, צפופים ולא מאווררים סיכויי ההדבקה גבוהים, אפילו עם מסכה. על אחת כמה וכמה אם מדבקים בקול או שרים, למשל בבתי כנסת או מופעים באולמות.
גם במקומות סגורים שאינם צפופים אבל נמצאים בהם הרבה זמן ביחד עם מסכה, ומדברים בקול רם או צועקים אחד על השני כמו למשל חללי עבודה במשרדים – גם אז סיכויי ההדבקה גבוהים.
המאמר התפרסם ב-British Medical Journal היוקרתי והחוקרים טוענים שכדי שהציבור ישתף פעולה וישנה את ההרגלים כפי שנדרש יש לנסח הנחיות הגיוניות, על בסיס נתונים מדעיים ועדכניים. וזה יש לומר,הגיוני למדי.