כך פועל מערך החקירות האפידמיולוגיות בצה"ל: לפני כחודש הציג ממונה הקורונה החדש, פרופ' רוני גמזו, עם כניסתו לתפקיד את תוכניתו להתמודדות עם משבר הקורונה. אחד היעדים שהוגדרו היה הגדלת המעורבות של צה"ל בביצוע החקירות האפידמיולוגיות. בשבועות שחלפו מאז, הצליח שיתוף הפעולה עם הצבא להקל במידה רבה על העומס הכבד שחשו במשרד הבריאות, לסייע בהתחקות אחר מסלולי הנדבקים - ולהודיע במהירות לאנשים שבאו עימם במגע שעליהם להיכנס לבידוד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
דוח שפרסם מרכז המידע והידע של אגף המודיעין ערך השוואה בין מערך חקירות ההדבקה בארץ לבין אלו הנהוגים בעולם, וגילה כי ישראל מפגרת מאחור במספר החוקרים ובטכנולוגיה העומדת לרשותם. מאז, מספרים בכירי המערך בצה"ל ובמשרד הבריאות, מים רבים עברו בנהר והמערך שלא עמד בקצב החקירות השתפר פלאים. זה קרה בזכות העברת חלק נרחב מהטיפול בו לצה"ל. בשבועות האחרונים המערך המתוגבר עובד באופן חלקי, כשתאריך היעד להפעלה מלאה שנתנה לו הממשלה נקבע לאמצע השבוע הבא, 1 בספטמבר.
מפקד מערך החקירות האפידמיולוגיות בפיקוד העורף, אל"מ רלי מרגלית, סיפר בריאיון בלעדי ל-N12: "אני מכנה את פיקוד העורף 'גוף לאומי לפתרון בעיות שאין מישהו אחר שיכול לפתור אותן'. צה"ל יודע לקחת כמעט כל משימה, ללמוד אותה, לגייס את כמות האנשים הנדרשת ולהפעיל את האופרציה. לא משנה אם זו פנדמיה, רעידת אדמה או ירי טילים. אנחנו מגבשים את תמונת המצב, עושים הערכת מצב ויוצאים לבצע".
נכון להיום, 300 חיילים נמצאים בשלב האחרון של ההכשרה לקראת הפיכתם לחוקרים במערך. ההכשרה כוללת שלושה שלבים: קורס אינטרנטי שפותח באוניברסיטת 'ג'ונס הופקינס' בארצות הברית והכשיר עד היום כ-5 מיליון אנשים בעולם ל"איתור מגעים"; הכשרת זום שפותחה על ידי משרד הבריאות; ומעין התמחות קצרה - שבה החיילים מקיימים תחקירים, ואחיות בריאות הציבור מפקחות עליהם.
"במידת הצורך, החיילים יכולים להעביר מקרים מורכבים לסמכות מעליהם", הסביר אל"מ מרגילת. "למשל אם התגלה 'מפיץ על' שנפגש עם כל העולם ואשתו, או אם מדובר בעובד משרד הבריאות - האחריות עוברת לאחת האחיות מהמשרד".
מי הם החיילים שנבחרים לשרת במערך החקירות האפידמיולוגיות?
"יש לנו חיילים וחיילות ממערך 'מגן' המשמשים בשגרה כמורי השכלה בחיל החינוך ועתודאים שנמצאים בשלב הלימודים האקדמי שעתידים לשרת בחיל האוויר ובחיל המודיעין. חלקם ממש נשלפו מהמבחנים ועבודות הגמר. החיילים נבחרו בקפידה ואלו אנשים בוגרים וחכמים. הם חרוצים, ערכיים ומביני עניין".
מה קורה אם חייל צריך להתקשר לחולה מאומת או אדם שנדרש לבידוד ויש לו היכרות אישית איתו?
"זה קורה מעט מאוד. אם זה קורה זה חריג, והוא מיד יעביר את הטיפול למישהו אחר".
איך הציבור מגיב לשיחות הטלפון האלו?
"החברה שלנו היא מורכבת וברור שישנם אנשים שלא משתפים פעולה, או שמביעים כעס ועצבים. לסרבנים האלו יצרנו כלי חדש שנקרא 'מתשאלי שטח': מתחקרים שיגיעו עד לדלת ביתם של הנדרשים לבידוד. כעת אנחנו בונים את הכוח הזה והוא יפעל החל מהשבוע הבא. אם חייב בבידוד לא עונה לטלפון או מסרב לשתף פעולה, אוכל להוציא צוות ברכב לביתו. אני מניח שעם האמפתיה הלאומית כלפי לובשי המדים, אנשים יחשבו פעמיים אם לצאת החוצה לאחר שיקבלו משלחת של חיילים אליהם הביתה".
אל"מ מרגלית התייחס לסוגיית איכוני השב"כ שעוררה סערה ציבורית גדולה: "ככל שהזמן עובר כך גם המערכת מתייעלת ופחות אנשים מלכתחילה נדרשים להיכנס לבידוד. אנשים מתוסכלים כי הם מקבלים מסרונים וטוענים שהם שגויים, כך שככל שנהיה מדויקים יותר - התופעה הזו תיעלם. איכוני השב"כ זה כלי שמשתמשים בו וגם אותו מפתחים ומשכללים".
"כיום אנו פועלים גם לחיבור אפליקציית ה'מגן' לטלפונים כשרים הנפוצים בחברה החרדית ומנותקים מאינטרנט", הוסיף אל"מ מרגלית. "ככל שהמערכת שלנו תעבוד טוב יותר, כך יפחת הצורך באיכוני השב"כ. בכל אופן, סוגיית האיכונים היא אירוע חיובי למרות שהיו בו גם טעויות. אם בן אדם יבוא ויוכיח שמדובר בטעות - אנחנו נוציא אותו מבידוד".
"הרבה מאוד מהשיחות הן קשות. השבוע הייתה לנו שיחה עם אישה בת 70 שנכנסה לבידוד של שבועיים, היא סיפרה שהיא ערירית ושאין לה מה לאכול. זה שובר את הלב"
ליאורה ולינסקי, אחות מפקחת ארצית באגף בריאות הציבור של משרד הבריאות, התייחסה לאתגרים בהתמודדות עם סרבני שיתוף הפעולה: "הבסיס לחקירה אפידמיולוגית טובה היא יצירת אמון. אנחנו מסבירים לאנשים שכל מטרת החקירה היא להגן עליו, על האהובים עליו ועל משפחתו. יש לנו אפשרות להיעזר במשטרה, אך אנחנו לא עושים את זה לעיתים קרובות כי אין לנו רצון לגרום לחוסר אמון. ב-3% מהמקרים אנחנו מסיימים חקירה כשיש חוסר שיתוף פעולה מכיוון שהנחקר מסרב לענות ואנחנו מסמנים את זה במערכת".
"הרבה מאוד מהשיחות הן קשות", הוסיפה ולינסקי. "אנשים מאוד מתרגזים ואפשר להבין אותם, הם מתקשים לקבל את הבשורה שהם היו בבית קפה עם חברים ועכשיו צריכים להישאר בבית ולא ללכת לעבודה. השבוע הייתה לנו שיחה של חייל פיקוד העורף עם אישה בת 70 שנכנסה לבידוד של שבועיים, היא ערירית וסיפרה לו שאין לה מה לאכול. אותו חייל פנה לרשויות הרווח וסייעו לה. השיחות עם אנשים שקשה להם, ממש שוברות את הלב".
מה עושים כשמישהו אינו דובר עברית?
אל"מ מרגלית: "יש לנו פתרון לדוברי שפות זרות: באמצעות תא תרגום של משרד הבריאות יחד עם צוות חיילים שנבחר כדי לתת פתרונות לדוברי ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית. בימים אלה אנחנו מקימים קו של מתחקרים שיוכוונו לעבוד עם המגזר החרדי ומתחקרים דוברי ערבית".
האם החיילים נחשפים לתיקים הרפואיים של הנדבקים בנגיף?
ולינסקי: "התחקירנים לא חשופים לתיקים רפואיים אלא רק מקבלים את המידע על כך שאותו אדם אובחן כחיובי ופרטים דמוגרפיים בסיסיים. כל המידע נאסף על ידי התחקירן ששואל על התסמינים, מתי הם החלו, האם יש מחלות רקע שיכולות לסכן את אותו אדם. התוכנה שעמה עובדים מאתרי המגעים יודעת להסתנכרן עם אפליקציית המגן ולייבא את הנתונים שנאספו על מקומות השהייה".
כמה זמן לוקחת חקירה אפידמיולוגית אחת?
ולינסקי: "אורך החקירה תלוי ברמת הפעילות החברתית של אותו אדם. חקירה יכולה לקחת בין שעה וחצי ל-12 שעות. הממוצע נע בין חמש לשבע שעות. לפעמים נדרשת יותר משיחה אחת עם החולה עצמו ולאחר מכן יש שיחות עם כל האנשים שהוא היה בקשר איתם ונותנים להם הנחיות, מסבירים מה זה אומר להיות בבידוד".
מה קורה כשמישהו מסרב להיכנס לבידוד או טוען שהמידע שבידיכם שגוי?
ולינסקי: "יש לנו את החולה המאומת שמתאר לנו את נסיבות הפגישה ביניהן ואז יש את החולה שהיה במגע. אם יש תיאום זה הרבה יותר פשוט, אבל כשיש חוסר תיאום בין החוויות לפעמים אנחנו חוזרים לראשון ובודקים פעם נוספת. זה קורה, אבל קורה גם להפך".
כשבכל יום מתגלים כ-1,500 חולים חדשים, מצליחים לעמוד בקצב החקירות?
ולינסקי: "כיום אנחנו מגיעים לחקירת 90% מהאנשים שהתגלו עוד באותו היום ובתוך יומיים אנחנו מגיעים ל-98%. התקופה הקשה ביותר הייתה במהלך חודש יולי, אז היו מספרים מאוד גדולים של חולים חדשים מדי יום, ועוד לא גייסנו מספיק חוקרים. כ-300 אחיות היו צריכות להתגבר על כ-2000 חקירות ביום. המשמעות היא שלפעמים לקח חמישה ימים עד שהגענו לשוחח עם חולה שהתגלה, והאחיות - לא היו להן חיים. עבדנו משש בבוקר ועד אחת בלילה, שבעה ימים בשבוע. מאז שהיה חיזוק למערך זה מאפשר לנו לחזור לחיים נורמליים וגם להחזיר את האחיות לעבודתם בשגרת לשכות הבריאות וטיפות החלב".
אילו שינויים חלו במערך מאז מעורבות הצבא?
ולינסקי: "למדנו לעבוד עם סטודנטים, עם התחקירנים וכעת אנחנו לומדים לעבוד גם עם צה"ל שהתרבות הארגונית שלו מאוד שונה. כפי שפיקוד העורף יודע להעריך את החוזקות המקצועיות שלנו, כך גם אנחנו יודעים להעריך את היתרונות שיש לצבא כמו למשל שינוע מזון ויכולות ארגוניות גבוהות. מאז פברואר חלו המון שינויים לאורך זמן. לנהל מערך חקירות בתקופת סגר לבין לנהל את המערך כשאנשים הולכים לחתונות, זה שונה בתכלית".
אל"מ מרגלית מסכם: "כל יום אנחנו לומדים ומשתפרים. האחיות של משרד הבריאות מצוינות אבל כשאתה לבד במערכה וצריך לרוץ מחקירה לחקירה אתה לא יכול להתעמק בה. הייתי אמור לפרוש והחלטתי להאריך את השירות כדי להירתם למשימה הלאומית הזו. כעת חובת ההוכחה היא על המערכת ונכונים לנו עוד המון קשיים, תהפוכות ואתגרים אבל אני אופטימי".