איך מערך הבדיקות האפידימיולוגיות נראה מבפנים - ואיך נראים הכשלים? תחקיר ששודר הערב (רביעי) במהדורה המרכזית חושף חלק מהכשלים בבלימת התפשטות הקורונה. חברת מערכת החדשות רוני וילדר הצליחה להיכנס לקורס לחוקרים אפידמיולוגיים – והמצלמה הנסתרת תיעדה את המתרחש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גם לאחר שהתקבלה, התחקירנית "נעלמה" לבוסים לשבוע – וגילתה כי שום נורת אזהרה לא הבהבה: "לא הגעתי לעבודה בכלל ואף אחד לא חשב לשאול אותי איפה אני, מה קורה איתי. כל הזמן הזה אני עדיין במצבת, נחשבת חוקרת אפידמיולוגית, תופסת להם תקן של חוקרת".
התחקיר חושף את הכשלים של גיוס העובדים: רק לאחר שמדינת ישראל איבדה זמן יקר במאבק בקורונה, בשבועות האחרונים החלו סוף סוף לגייס חוקרים אפידמיולוגיים מבחוץ – בעקבות הביקורת הציבורית על המחדל המתמשך. מדובר בעובדים שאין להם רקע רפואי רלוונטי אבל הם מנוסים בעריכת תחקיר – או לפחות, אמורים להיות. הבלגן התחיל עוד מתהליך הקבלה: לא ביקשו קורות חיים או ניסיון לפני הקבלה לעבודה.
לעיני המצלמות: לא שומרים על ההנחיות
בהשתלמות בזום לחוקרים אפידמיולוגיים, שנמשכה חמש שעות, הוסבר: "יש קושי רב וכמות חקירות מאוד מאוד גדולה, ולכן גם כל הדברים נעשו בנוהל מאוד מאוד מהיר". לאחר השיחה שכללה מצגות והסברים בסיסיים, הופנו החוקרים החדשים ליום השתלמות בלשכה המחוזית של משרד הבריאות - שם מתברר שלא תמיד מקפידים על הנהלים שהם עצמם קבעו ולא יושבים במרחק של שני מטרים.
לריסה, אחות בריאות הציבור, הודתה: "היום המצב הוא מאוד קשה, יש לנו כמויות מטורפות של חקירות. אז אנחנו גייסנו את כל אחיות בריאות הציבור לביצוע חקירות, וגם זה לא היה מספיק".
ה"אקשן" האמיתי הוא בלשכות המחוזיות של משרד הבריאות, אליהן מגיע המידע על כל חולה מאומת: החוקרים מנסים לקטוע בזריזות את שרשרת ההדבקה אבל כבר בתחילת ההכשרה צפה אחת הבעיות המרכזיות - לא כל החולים משתפים פעולה.
השקרים של החולים - והמידע שהחוקרת פספסה
אחת העובדות מתחה ביקורת על התנהלות החולים: "משקרים חופשי, מלא". אחרת אמרה לעיני המצלמה הנסתרת: "יש המון באגים במערכת". באחד המקרים, סיפרה האחות לריסה, החולה לא נתן כתובת של המקום שבו הוא לומד תורה: "בסוף סגרתי את החקירה, ובהערות כתבתי שהבן אדם לא משתף פעולה".
ומתברר שיש גם חולים עם רעיונות יצירתיים במיוחד שגורמים לחוקרים לעבוד לחינם. לאחד החולים, למשל היה מתחרה עסקי שעובד במרחק של שני מטרים ממנו. הוא אמר: 'הייתי אצלו, עכשיו תכניסו אותו לבידוד'", סיפרה האחות לריסה. "הוא בעצם לא נפגש איתו ולא היה איתו במגע, הוא בכוונה הכניס אותו לבידוד כדי שהוא לא ירוויח כסף - אני מפסיד, אז גם אתה תפסיד".
החוקרים החדשים הודו בינם לבין עצמם כי היום בלשכת הבריאות היה "לא יעיל, שעות בלי כלום - סתם יושבות פה ולא עושות כלום, שורפים את הזמן". במבחן באנגלית שעליו התבקשו לענות מבית התגלתה פרצה שאפשרה לקבל 100, לאחר שהתשובות השגויות נחשפו עוד לפני השליחה.
עובדת שהצטרפה למערך החקירות סיפרה: "אף אחד לא אמור להיכשל במבחן כזה. זה אמור ללמד אותי את חומר הרקע לחקירה האפידמיולוגית – זה לא ממש מבחן, זה יותר כסת"ח ממבחן". התחקירנית סיפרה כי לתחושתה, החוקרים החדשים לא נחשפו למספיק חקירות ולא נבדק אם הם באמת יודעים לחקור אנשים חולים.
אז עד כמה תוגבר המערך האפידמיולוגי במשרד הבריאות? לפי הנתונים המעודכנים ישנם כ-750 חוקרים, 90 אחיות, 200 סטודנטים, 33 תחקירנים ו-130 חיילים במוקד פיקוד העורף. למרות שמדובר בשיפור משמעותי מלפני חודשיים, עדיין חסרים עוד כ-150 חוקרים כדי להגיע ליעד שהציבו במשרד הבריאות עצמו - חוקר על כל 10,000 איש.
גם לאחר התגבור הזה, אם נשווה למקומות אחרים בעולם, מערך החקירות שלנו מצומצם: באנגליה יש חוקר לכל 2,200 איש, בגרמניה יש חוקר לכל 4,000 איש ובניו יורק לכל 6,000 איש. אולי זה מסביר את העובדה שיש גם לא מעט טעויות בחקירות. אחד העובדים החדשים סיפר כי במקרה הצליח למנוע כניסה לבידוד של "בין 5 ל-15 איש" בגלל טעות בחישוב הימים.
באחד המקרים שתועדו במצלמה הנסתרת אמר אחד החולים שיצא לעבודה לאחר שנכנס לבידוד - אבל החוקרת פספסה את הפרטים. שעה לאחר מכן הוא החליט ביוזמתו לצלצל ולהסב את תשומת ליבה. "הייתי באמצע עבודה, הראש שלי לא היה ב-100% מפוקס", ניסה להסביר.
המערכת נתקעת, התחקירים נכתבים ידנית: "טמטום, אין לתאר"
במקרה אחר, חמישה ימים אחרי שחולה אובחנה, לא הסתיימה החקירה: "היא לא ענתה, 20-30% לא עונים ואנחנו חוזרים אליהם בדיליי של שבוע כדי לסגור את התיקים צ'יק צ'ק". חולים נוספים "נפלו בין הכיסאות" במעבר בין המחוזות.
עובדים התלוננו על תוכנה "לא ידידותית" שכל הזמן נתקעת ומאלצת אותם לכתוב בכתב יד את החקירות ורק לאחר מכן להקליד את המידע למערכת: "טמטום, אין לתאר". אסור לטעות ולחשוב שהפערים הללו נגרמים כי האחיות במערך לא עובדות מספיק קשה. ההיפך הוא הנכון: הן קורסות תחת העומס.
לאחרונה הצטרפו למערך גם חוקרים של פיקוד העורף, אבל לפי ההודעות בקבוצות זה לא נעשה בתיאום מסודר. מנהלת סיפרה כי בזמן שחוקר דיבר עם חולה, הופיעה הודעה שפיקוד העורף מבצע את החקירה. עובדת סיפרה על "מלחמה" עם פיקוד העורף: "נכנסים בבוקר ומהר מתחילים לעשות טלפונים כדי שלא ייתנו לפיקוד העורך את החקירות שלנו כדי שלא תהיה לנו פחות עבודה".
האפידמיולוג פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, הסביר: "התחקיר האפידמיולוגי הוא דרמה. אנחנו כאן במרוץ נגד השעון. כל דקה היא קריטית, כי ככל שאנחנו מתעכבים אותם אנשים יכולים להמשיך להסתובב להדביק עוד ועוד. לצערנו במשך שנים המערך הזה הוזנח בצורה ממש פושעת - אנחנו מגיעים לאירוע עכשיו עם כמות מביכה של חוקרים וחוקרות אפידמיולוגיים שיכולים לבצע את המשימה". בזמן שמספרי החולים לא יורדים, ורמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, נראה שהדרך לחקירות יעילות עדיין ארוכה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "יש תחקירנים שלא מתאימים וכאשר התגלו מקרים כאלה הם התבקשו לעזוב. התחקירנים לא מקבלים אישור לביצוע חקירות בעצמם עד אשר הם מסוגלים לכך. השימוש במערכת שנבנתה ללא התראה תמיד ילווה בתקלות, איטיות וחוסר התאמה ואנו משדרגים את המערכת כל יום בהתאם לצורך. אנחנו מבצעים כ-1,500 חקירות ביום, ולצערנו אנחנו שוגים, ומנסים לתקן בהקדם האפשרי".