עבד אלכרים אבו גראד בן השנתיים וחצי נולד ברצועת עזה, ואובחן כסובל מאי-ספיקת כליות. מגיל ינקות נדרש לעבור טיפולי דיאליזה, אולם בדיוק כשהחלה הדרדרות במצבו, הופסק התיאום הישראלי-פלסטיני. אם זה לא הספיק, עבד הקטן נדרש לתרומת כליה, אבל אז פרץ נגיף הקורונה וכל ההשתלות מן החי הופסקו, גם בישראל. בתחילת מאי, כשהוסרו ההגבלות ברחבי העולם, התגייסה לעזרה עמותה ערבית ישראלית בשם "לחשוב על האחר", שהעמידה את התקצוב לביצוע ההליך תוך פחות משישה ימים. כעת, קצת יותר מחודש לאחר ההשתלה, עבד הקטן נהנה מתפקוד תקין של כלייתו החדשה, שנתרמה לו על ידי אמו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עבד, שהחודש יציין את יום הולדתו השלישי, יחגוג זאת לראשונה בחייו הקצרים כילד עם תפקוד כליה תקין, ללא צורך בחיבור למכונות דיאליזה. הוא נולד ברצועת עזה, ואובחן זמן קצר לאחר לידתו כסובל מאי-ספיקת כליות. הדבר מחייב ביצוע דיאליזות ובתיאום מול משרד הבריאות הפלסטיני, הוחלט להעבירו לקריה הרפואית רמב"ם.
מיד עם הגעתו לבית החולים, מומחי רמב"ם ביצעו בדמו בדיקה גנטית, במסגרת מחקר נפרו–גנטי המאפשר אבחון גנטי לכל ילד הסובל מאי-ספיקת כליות סופנית שהמקור שלה אינו ידוע. תוצאותיה הראו שהוא סובל ממחלת כליות תורשתית הגורמת לאי-ספיקת כליות סופנית, שהטיפול היחידי עבורה הוא דיאליזה והשתלת כליה.
המכון לנפרולוגיה ילדים ברמב"ם בניהולה של ד"ר דניאלה מגן, מפעיל מערך ייחודי של דיאליזות בטן לילדים במצבו של עבד. שיטת דיאליזה זו אפשרה לעבד לחזור למשפחתו ברצועה ולהישאר בפיקוח צוות המכון הנפרולוגי.
בסוף השנה האזרחית האחרונה, עבד החל לסבול מזיהומים והוא הוחזר למחלקה בחיפה, שם נאלץ הצוות להחליף את דיאליזת הבטן לדיאליזת דם (המו-דיאליזה). מכיוון שדיאליזת דם בילדים אינה מתבצעת באופן מיטבי ברצועה, צוות המחלקה המליץ לאמו, מעאלי, להישאר בישראל לצורך טיפולי המו-דיאליזה, תוך הכנה להשתלת הכליה.
8 חודשים מחוץ לבית
נוסף על עבד, בן הזקונים, מעאלי היא אם לעוד ארבעה ילדים שלא ראתה אותם כבר קרוב לשמונה חודשים. מעאלי התגייסה להצלת חייו של בנה הקטן ונמצאה כמתאימה לתרומת הכליה עבורו - אך השתלת הכליה התעכבה בשל הפסקת התקצוב לביצוע ההשתלה מצד הרשות הפלסטינית.
כך, מצאו את עצמם עבד ואימו אובדי עצות. ברמב"ם לא נשארו אדישים למצב ויזיד פאלח, מתאם בריאות מטופלים מהרשות הפלסטינית במשרד קבלת חולים בבית החולים, פנו לגדיר אבו שארב, מייסדת ומנהלת עמותת "לחשוב על האחר" מכפר קרע שבמשולש. העמותה, שמונה 375 מתנדבים הפעילים לטובת גיוס כספים מהמגזר הפרטי, החלה במבצע גיוס שהסתיים תוך פחות משישה ימים מרגע שהחל - הכול במטרה לגייס את הכספים הדרושים לטובת ביצוע ההליך המורכב בחודשי האביב.
כאן לא הסתיימו הצרות, והתפרצות נגיף קורונה בישראל בתחילת חודש מרץ שיתקה את כל מערך ביצוע ההשתלות המתוכננות מן החי בכל רחבי העולם, כולל בישראל. בתחילת חודש מאי, עם הסרת ההגבלות שמשרד הבריאות הישראלי הטיל בעקבות התפרצות הנגיף, החלו ההכנות לקראת ביצוע ההשתלה, שהתקיימה לבסוף בתחילת החודש שעבר והוגדרה כהצלחה. "אף פעם לא הרגשתי פה זרה, נתנו לי הרגשה שאני בבית ואפילו יותר מזה", סיפרה אימו של עבד שליוותה אותו כל התקופה הזו, "הצילו לי את הילד".
יישאר בישראל
גם לאחר ההשתלה, עבד צריך להיות בהשגחה מלאה. "עבד צריך להיות במעקב רפואי הדוק: אנו נדרשים כל שלושה ימים לבצע בדיקות דם, לצד העובדה שמיד עם הגעתו לרצועה, הוא ייכנס לבידוד, מה שיקשה על ביצוע בדיקות סדירות לתפקודי הכליות שלו", ציינה ד"ר דניאלה מגן, מנהלת המכון לנפרולוגיה ילדים. "לכן, סוכם עם האימא שבמהלך החודשיים שלאחר ההשתלה, עבד יישאר בישראל לצורכי השגחה. לאחר חודשיים הוא יורשה לחזור לביתו שבעזה, ולאחר מכן, כל חודש הוא יצטרך להגיע לביקורת".
השתלת כליה של בן אדם מבוגר בגופו של ילד קטן יכולה להיות תהליך מסובך מאוד. "המורכבות בניתוח שכזה היא התאמת הכליה הגדולה של אימו כתורמת לגופו הקטן של בנה בן השנתיים וחצי", הסביר ד"ר ישראל איזנשטיין, מנהל שירות השתלות כליה בילדים. "אני שמח לציין שהניתוח עבר בהצלחה וכבר במהלך הניתוח, ראינו את הכליה של האם נקלטת בגופו של עבד ומתחילה לתפקד באופן תקין לחלוטין".
"הפסקת התיאום בין הרשות הפלסטינית וישראל בתקופה האחרונה עצרה הלכה למעשה את ההתחייבויות הכספיות עבור השתלות", אמרה גדיר אבו שארב, מייסדת ומנהלת עמותת "חשוב על האחר". "מרגע שקיבלנו את הפניה מיזיד פאלח, הפעלנו את כל מערך השטח שלנו לגיוס כספים במגזר הערבי. תוך חמישה ימים וחצי הכסף כבר היה בחשבון של בית החולים. המתנדבים שלנו ירדו לרחוב כדי לגייס את הכסף. התרומות כולן הגיעו מאנשים פרטיים - ללא סיוע כלשהו מגורמים ממשלתיים".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il