משרד הבריאות עדכן לפני זמן קצר כי בפעם השלישית בתוך שבוע – מספר הנדבקים היומי שבר שיא חדש ועמד על 8,178 מאומתים ביממה אחת. מספר החולים המוגדרים במצב קשה עלה ל-708 ומספר הנפטרים מתחילת ההתפרצות הגיע כבר ל-1,412 בני אדם. בריאיון מיוחד עם פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, הוא אומר: "הקורונה היא כל כך אי וודאית, תנו לנו שבועיים כדי להבין מה עושים".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אתמול בוצעו כ-66 אלף בדיקות מתוכן כאמור למעלה מ-8,000 יצאו חיוביות, בכך שיעור הבדיקות החיוביות אתמול גם הוא הגיע לשיא חדש ועומד על 14.4%. בסך הכל מתחילת ההתפרצות, 217 אלף בני אדם בישראל אובחנו כחולי קורונה.
האדם אליו נשואות העיניים בימים אלה הוא לא אחר מאשר פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו, אותו אדם ממנו מצפים ישראלים רבים שיביא לתוצאות טובות יותר של רמות התחלואה, אולם בריאיון שהוא העניק לגדעון אוקו הוא הסביר כי האחריות היא ציבורית. אחת הבעיות המרכזיות אותן גמזו הציף הייתה העקיצות לדבריו של פוליטיקאים רבים שלטענתו פוגעים רק באמון הציבור.
"כל פוליטיקאי שעוקץ אותי, מימין ומשמאל או בגב, שיזכור שבסופו של דבר זה פוגע באמון הציבור בממשל ולא ברוני גמזו. במלחמה בקורונה ובתפקיד המאוד מרוכב שלי אין מקום לתסכולים אני צריך להזיז הצידה את הרגשות, אני מכוון מטרה מאוד ברורה ומכיר באחריות הממשלה. אני ממליץ ושם קווים אדומים והם לא נחצו ואיתם אני עובד קדימה, אין מקום לרגשות".
גמזו מסביר שתמך באיסור ההפגנות בגלל שיקולים בריאותיים בלבד: "בוא נזכור שנושא ההפגנות הוא אינו רק הערך הדמוקרטי, הוא נוצל ע"י ציבורים אחרים לעשות כאילו הפגנה ולשבש את ההנחיות בנושא של תנועה והתקהלות בימי הסגר. כולם צריכים לשים את זה מול העיניים ולא רק את האקט הדמוקרטי שאותו אני מכבר מאוד, אך הוא נוצל לכיוונים אחרים".
ההתפרצות המשמעותית ביותר בשבועות האחרונים התרחשה בשתי אוכלוסיות גדולות יחסית בישראל – החברה הערבית והחברה החרדית. גמזו מספר כי בזכות "הדסק הערבי" שהוקם, נוצר "גשר טוב ביותר לחברה העברית", כזה שעוזר באופן משמעותי לבצע הסברה ולקבל הבנה בהתאם של הציבורי הזה.
בנוגע לחברה החרדית אומר גמזו כי הוא מודע לכך שהיו לו בעיות בהבנות בינו לבין הציבור, אך ברגע שהציף את הבעיה ודיבר עם סמכויות גבוהות המקושרות למגזר, הצליח להשיג תוצאות: "יש שם כרגע הבנה ותזוזה, אף על פי שהרבה שם כועסים עליי – רק בדרך הזו יש שינוי". בניגוד לשתי המגזרים הללו, גמזו חושב שדווקא "באוכלוסייה הכללית" יש בו רמת אמון גבוהה, הוא מדגיש זאת בניגוד לרמת האמון שלו עם הפוליטיקאים המעורבים בקבלת ההחלטות.
לגבי הצעדים הבאים שנוקטים במערכת הבריאות, זאת ביחד עם ההחלטה ללכת לסגר נרחב למשך שבועיים לפחות מסביר הפרויקטור: "תמיד כשקובעים מדדים או תאריכים - זזים מהם. הקורונה היא כל כך אי וודאית, גם הצעדים שעושים הם אי ודאיים ולא יודעים אם הם עובדים. אני משוכנע שבעוד שבועיים נראה מגמת תחלואה יורדת, אולם לגבי קצב הירידה - אף אחד לא יודע. זה לא נכון וקשה מאוד לדעת בטח ובטח בגל שני, קשה לצפות מה הקורונה עושה, איך אנחנו ננהל את זה תנו לנו את השבועיים הקרובים, שנדע מה לעשות".
בריאיון בלעדי במשדר, התייחסה עם פרופ' עידית מטות לסגר השני בו אנו נתונים, ולמתח בין הפרויקטור גמזו והשרים. "הסגר מאוד חריף וקיצוני ואני חושבת שהייתה ברירה ויכולנו לא להגיע לזה", אמרה. "ראינו את הנתונים של התחלואה שהולכת וגוברת, והנתונים האלה באים למעשה על מערכת בריאות שהיא מאוד מורעבת".
לדבריה חשוב כל אחד יסתכל על עצמו וישאל: "מה אני עשיתי למנוע את המגפה?". היא ממשיכה ומבהירה שלהשקפתה במגיפה 'אין גלים', יש פה נורמה חדשה. אל תדברו איתי על גלים יש פה מחלה שנמצאת - וכשכולאים אנשים בפנים ואין 'גל', וכשמוציאים אותם החוצה יהיה 'גל', יהיה גל".
"אני עד עכשיו חושבת שמקומות העבודה צריכים להישאר פתוחים", מבהירה מטות, "אז כן אני אומרת - זה לא יעזור להיות היסטרי. אני בוודאי לא הכחשתי את הקורונה, בתקופה עכשיו, כמו בתקופה אז (סגר ראשון) היסטריה לא עוזרת. ההמלצות שלנו הן המלצות מקצועיות ובעיניי זה נורא שלא מקשיבים להמלצות מקצועיות", העבירה מטות ביקורת. "אבל בסופו של דבר אם מישהו לא לוקח את ההמלצות המקצועיות אז האחריות היא עליו".