הסגר השני ככל הנראה בדרך, אז איך נימנע מהסגר הבא? שרי הממשלה מתכנסים בשעות אלה ודנים בשאלה הדרמטית האם לסגור שוב את המדינה כחלק מהניסיון למגר את התפשטות נגיף הקורונה בישראל? אחרי הסגר הראשון לפני חצי שנה, ייתכן שהיום (ראשון) יוחלט על סגר שני. רופאים ומומחים ששוחחו עם N12 מספרים האם הם סבורים שצעד כמו סגר הוא בכלל יעיל - ומה צריך לעשות כדי להימנע מהגעה למצב דומה בפעם השלישית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כל עוד אין את אמון הציבור, העסק לא יעבוד: לא סגר ולא היציאה מהסגר", אומר פרופ' ניר גביש, מהפקולטה למתמטיקה בטכניון העומד מאחורי 'סימולטור הקורונה' - מודל שחוזה את השפעת צעדי ההתערבות על המגפה. "להערכתי, הסגר הנוכחי לא יהיה אפקטיבי כמו הסגר הראשון שהיה מבוסס על הפחדה של הציבור, מה שהוביל למשבר אמון כאשר תרחישי האימים לא יצאו אל הפועל".
"הסיבה לכך שהגענו לצעד של סגר הוא שאנשים לא הקפידו על ההגבלות הפחות מחמירות. איך הסגר ישנה את זה ויהפוך את התושבים לממושמעים? נכנסו לכך מלכתחילה כי לא הייתה אכיפה משמעותית על התקהלויות וכי ההסברה הייתה לא אפקטיבית על האוכלוסייה ולכן אני מעריך שכעת יהיו הפרות של ההנחיות", הוסיף פרופ' גביש.
"רק בשבוע שעבר, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו הסביר מדוע מתווה הרמזור עובד והיום אנחנו במצב שמחייב סגר. מסוף חודש אפריל, חלה הידרדרות איטית אך עקבית בגיוס הציבור להקפדה על כללי המגפה. כדי שיהיה טעם בצעדים הללו, יש להגביר משמעותית את האכיפה ולהשקיע בהסברה ובגיוס הציבור - אלו התנאים המקדימים שיש לבצע כדי שאכן תחול ירידה בתחלואה".
פרופ' גביש הוסיף כי "סגר מתחיל כצעד ארצי, אבל הניהול שלו לאחר השבועיים הראשונים צריך לעבור לרמה האזורית. במוקד תחלואה גבוה, המוגדר על פי מתווה הרמזור 'אדום', נדרש סגר ארוך יותר להפחתת התחלואה עד לסף נשלט. על כן, יהיה הרסני וחסר הגיון להשאיר את כל הארץ בסגר כדי לטפל במספר מוקדים מבודדים. בסגר הראשון שילמנו מחיר גבוה על ההחלטה להתנהל ללא צעדים אזוריים וכדאי שנלמד את הלקח".
התוכנית של פרופ' ברבש: מערכת מתפקדת בניהול הצבא, לא להחזיר את הכיתות הנמוכות ללימודים
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש, תיאר את המלצותיו להפיכתו של הסגר ליעיל: "מערכת חקירות אפידמיולוגיות שלמה ומלאה בניהול הצבא היא נדרשת כדי למנוע הידרדרות של התחלואה והגעה למצב של הטלת סגר שלישי. ככל שהמערכת תהיה בשלה ומוכנה מוקדם יותר - כך ייטב".
לדבריו של פרופ' ברבש, יש ללמוד מלקחי העבר ולתכנן את אסטרטגיית היציאה באופן מוקפד: "יש צורך בתכנון מסודר של שלבי היציאה מן הסגר ברווחים של שבועיים, כאשר מפעם לפעם נלקחים בחשבון הנתונים של השפעת שחרור הצעדים על התחלואה ונעשים שינויים בהתאם".
החל מיום שישי הקרוב, צפויה להיסגר מערכת החינוך - אלא שלדבריו של פרופ' ברבש יש לסגור גם את שכבות הגיל הנמוכות: "בשום פנים ואופן לא להחזיר את גני הילדים ותלמידי כיתות א'-ג' ללימודים בכיתות מלאות. זו טעות חמורה לאפשר כיתות שלמות בגיל הרך, טעות שתוביל להמשך הדבקה. פתרון נוסף שיסייע לשליטה בנתוני התחלואה היא תכנית לניטור מונע של הנגיף במערכת החינוך. בדיקות קורונה שגרתיות לאנשי הצוות וההוראה כדי לגלות לפני הזמן ולמנוע מוקדי התפרצות חריפים, כפי שהוכח במודל של מבצע 'מגן אבות ואימהות'".
ראש רשות החירום הלאומית לשעבר: "שיתוף הפעולה של הציבור - תנאי הכרחי להצלחה"
"מה שיוחלט הערב לא יפעל כמטה קסם על האזרחים מכיוון שאף אחד כבר לא מאמין למה שאומרים לו", אומר תא"ל זאב צוק-רם, לשעבר ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) והמשנה לראש המל"ל. "אני לא בטוח שהאוכלוסייה תמלא אחר הוראות הסגר ולא מפני שמדובר באזרחים שאינם ממושמעים בבסיסם, אלא משום שהתהפכו עליהם חדשות לבקרים ולא הוצג בפניהם המידע באופן שקוף וגלוי".
ובאילו צעדים הוא סבור שיש לנקוט כדי שהסגר אכן ימלא את ייעודו? "על המדינה להתארגן כדי לתת את השירות המתאים לאנשים שיהיו בסגר כמו למשל אספקת מזון ומים, שירותי חשמל וביקור בבתים למקרה הצורך. מניסיון אני יודע שאנו לא ערוכים לכך".
לדבריו, "למשטרת ישראל אין יכולת לאכוף לבדה הטלת סגר כללי על המדינה ועל כן שיתוף הפעולה של הציבור הוא תנאי הכרחי. לא פרויקטור הקורונה ולא שליחים, אלא ראש ממשלת ישראל הוא זה שצריך לדבר אל האזרחים. נוסף על כך, צריך לאתר את המוקדים הבעייתיים במדינה ועליהם לתכנן אסטרטגיית כניסה ויציאה מן הסגר".