ראש הממשלה ימסור הצהרה: הממשלה אישרה את הסגר שיחל מערב ראש השנה בשעה 14:00 ולמשך 3 שבועות. מערכת החינוך תפעל עד יום שישי, בניגוד להצעה הראשונית כי הלימודים ייפסקו כבר ברביעי. עוד מסתמן שנתב"ג יוחרג מהסגר אך ההחלטה בנושא ככל הנראה תתקבל רק היום (שני), באמצעות ועדה מצומצמת בראשות שרת התחבורה מירי רגב. ראש הממשלה נתניהו, ממונה הקורונה פרופסור רוני גמזו ושר הבריאות יולי אדלשטיין ימסרו הצהרה תוך זמן קצר.
הקורונה וההפגנות בבלפור
הטורים בישיבה עולים כשהשר דודי אמסלם מרים את קולו וממש צורח על היועמ"ש אביחי מנדלבליט בנוגע להפגנות המתקיימות בירושלים מדי שבוע מול מעונו של ראש הממשלה נתניהו: "קח אחריות על המחלה, אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות". מנדלבליט בתגובה: "אי אפשר למנוע הפגנות. זה לא עניין של כמות אלא של איכות".
"ההחלטה בנושא הפגנות ומחאות מונחת לפתחו של הדרג המדיני", התייחס לנושא גם מ"מ המפכ"ל המשטרה מוטי כהן. "אני מצפה מהממשלה לקבל מתווה ברור לגבי הפגנות. חשוב להדגיש שהמשמעויות לא פשוטות. לפזר הפגנה של אלפי משתתפים כרוכה גם בנפגעים. קצין המשטרה בקצה צריך לקבל הנחיות ברורות - לא מתפקידו לקבוע מי יפגין ומי לא".
"צמרת משרד הבריאות בתמימות דעים שההפגנות כפי שהן מתקיימות היום הן סכנה לבריאות. חייבים פה את אמון הציבור וצריך כלל אחד לכולם", אמר סגן שר הבריאות יואב קיש.
שר האוצר, ישראל כ"ץ, הביע בדיון התנגדות לעמדת משרד הבריאות ואמר שסגר כללי על המשק הישראלי יגרום לנזק כבד לעסקים ולמאות אלפי מובטלים נוספים. לדבריו, אין סיבה שלא לאפשר לעסקים שעומדים ומקפידים על התו הסגול שלא להמשיך בפעילותם.
השר כ"ץ: "מוזר שאנשי האוצר לא מתבקשים לתת סקירה"
השר כ"ץ סבור שמשרד הבריאות לא נערך כראוי למרות שקיבל את כל המשאבים הנדרשים להתמודדות עם תחלואה בהיקפים גדולים בהרבה מזו הקיימת כעת, ולכן הגיעה העת לקבל החלטות קשות. לדבריו, יש צורך לייעל את מערכת האכיפה כדי למנוע הפרות ולאפשר למשק להמשיך ולפעול.
השרים אלקין, שטייניץ ודרעי הביעו בישיבה תמיכה בהטלת סגר מלא למשך שבועיים. לצד זאת, ביקש דרעי לדחות את כניסת ההגבלות ביום שישי לשעה מאוחרת יותר מזו שהוצגה בהצעה (6:00), וזאת כדי להעניק לציבור זמן התארגנות נוסף לקראת ערב החג. במקביל, שר האוצר ישראל כ"ץ מחה על הזנחת השיקולים הכלכליים בדיון ואמר: "מוזר שאנשי האוצר לא מתבקשים לתת סקירה".
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מתח בישיבת הממשלה ביקורת על מערכת הבריאות: "יפה שאתם מרימים דגל אדום עכשיו, כשבתי החולים מתחילים להיסתם. את הדגל האדום הזה הייתם צריכים להניף לפני חודשיים או חודש. לפי מה שאנחנו יודעים יש לפחות 20% חולים שנשארים נכים עם פגיעה בריאותית או כאלה שבריאותם נפגעת לטווח ארוך. זה נתון שלא מדברים עליו מספיק והוא עלול לפגוע גם בכלכלה".
השר להשכלה הגבוהה ולמשאבי המים, זאב אלקין, תקף את ממונה הקורונה גמזו בישיבה: "אתה זגזגת כל הזמן. מתוכנית הרמזור לפני שבועיים, להצעה של סגר מלא היום. כל הזמן המומחים משנים את ההמלצה שלהם לא בצורה שיטתית ובלי פרמטרים ברורים. גם היום לא שמים קריטריונים ברורים מתי יוצאים מסגר מלא ועוברים לשלב השני". בנוסף טען אלקין כי בכל תקופת הסגר צריך שתתאפשר עבודה בהיקף של 30%.
"אי אפשר להשלות את עצמנו", הוסיף השר אלקין. "בקבינט הקורנה הסבירו שכדי שסגר יהיה אפקטיבי הוא צריך להמשך 4-3 שבועות ולא שבועיים, וצריך לומר זאת ביושר לציבור". עוד מתח אלקין ביקורת על כך שפרופ' גמזו צפוי לסיים את תפקידו ב-1 בנובמבר, תאריך שבו המבשר עלול להחריף בשל הגעת החורף.
"בטלו את הסגר - עדיין לא מאוחר"
יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, פרסמה "קריאה של הרגע האחרון לחברי הממשלה לבטל את מתווה הסגר הכללי". בסרטון שפרסמה הסבירה את התנגדותה התקיפה למהלך: "אין ספק שהקורונה היא מחלה קשה שחייבים להילחם בה, אך סגר כללי זו מכה קולקטיבית אסונית לרוב תושבי ישראל ובלי צורך, שכן נצא ממנו לאותה נקודה. הסגר יביא אסון כלכלי למיליוני עובדים ובעלי עסקים. אנשים רבים שחייהם היו תקינים עלולים להפוך באחת לעניים".
"סגר גורם לבעיות נפשיות שלא דנים בהן מספיק: חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות", הוסיפה ביטון. "וכן להתרסקות חברתית ולפגיעה אנושה בבריאות הציבור כמו מניעת טיפולים רפואיים חיוניים. הסגר יעלה למדינה מילארדי שקלים ואני מפצירה בחברי הממשלה - במקום סגר כולל הקצו מיליארדים בודדים לתנופה מיידית, דחופה וקריטית למערכת הבריאות. עדיין לא מאוחר".
"בתי החולים אינם בסכנת קריסה"
כמה ממנהלי בתי החולים שהוזמנו לישיבת הממשלה אינם תומכים בסגר מלא - כך נודע ל-N12. מנהל בית החולים שערי צדק בירושלים, פרופ' עופר מרין, אמר כי הפתרון הנדרש אינו "סגר מחר", ואילו המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא הדגיש כי אין סכנה לקריסה של מערכת הבריאות.
גם מנכ"ל בית החולים בילינסון השמיע עמדה דומה, ולדבריו המגמה אכן השתנתה מאמצע אוגוסט אבל לא מדובר בקריסה של בתי החולים: "יש חרדות מיותרות, לא נדרש סגר מלא". מנגד, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, ד"ר מיקי הלברטל, הביע בישיבת הממשלה תמיכה בהטלת סגר: "אני לא משתמש במונח קריסה, אבל המצב מחייב סגר מיידי".
ממונה הקורונה פרופ' גמזו אמר בישיבה כי מודל הרמזור אינו רלוונטי בשלב זה בשל העובדה שיש היום יותר מ-60 יישובים אדומים. ראש המל"ל, מאיר בן שבת, אמר בדיון: "חייבים לייצר פתרונות פשוטים. מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה. חשוב לרתום את הציבור ולכן חייבים פתרונות פשוטים ועקביים".
אדלשטיין: "לא אביא תוכניות חלופיות"
שר הבריאות, יולי אדלשטיין, השמיע עמדה נחרצת בפתח ישיבת הממשלה: "מכניסתי לתפקיד הובלתי יחד עם ראש הממשלה תוכנית לפתיחת המשק תוך התוויית תו סגול, בהידברות עם ענפי המשק השונים. אבל בד בבד דרשתי לקיים אכיפה אגרסיבית, אפקטיבית ובלתי סלחנית. לצערי, זה לא קרה. עכשיו אין מנוס מקיום סגר. הבאנו הצעה. ממש לא אהיה מאושר כשהיא תאושר. זהו יום קשה מאוד למדינה. אבל היא הצעת אין ברירה".
"לכן", הבהיר אדלשטיין, "אני מבקש שיהיה ברור: מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התוכנית. אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה - אם התוכנית לא תתקבל אמשוך אותה ולא אביא תוכניות חלופיות. הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות. אני מציע לכל מי שטוען שאפשר אחרת, לעשות סיורים בבתי החולים, במחלקות הקורונה, ולראות את המצב".
עוד אמר אדלשטיין: "ביקשתי ממזכיר הממשלה שיתייעץ איתי לפני הבאת הצעת משרד הבריאות להצבעה בממשלה. אם יהפכו את התוכנית לגבינה שווייצרית אמשוך את ההצעה, והמשמעות תהיה שהחל מיום שלישי הקרוב לא תהיה כל הגבלה על הציבור. זו תהיה אמירה של הממשלה שהיא בוחרת בדוקטרינת 'הידבקות העדר'. והמחיר יהיה כמה אלפי מתים. לא אתן יד לכניעה ללחצים רק כדי למצוא חן בעיני אנשים כאלה ואחרים".
במשרד הבריאות טענו בתגובה כי הם מודעים ומכבדים את ההשלכות והשיקולים הכלכליים שבהטלת סגר. "אנו גם מעריכים את העבודה המשותפת עם משרד האוצר. בעת הקשה הזאת, דיון והבעת דעות שונות הינם לגיטימיים והינם חלק מהאיזון הנדרש בין כלכלה ובריאות במהלך הניסיון לעצור את התחלואה" .
הסגר שצפוי לצאת לפועל מיום שישי אמור להימשך שבועיים לכאורה, למרות שיש הערכה שהוא ימשיך גם לתוך חג הסוכות. השלב השני של אחרי הסגר הוא "ריסון מהודק", שמאפשר אפשרות לחזרה מדורגת ומוגבלת למדי לעבודה בעסקים, אבל ההגבלות החריפות על הפנאי ועל התנועה נמשכות.